2016 היתה שנת ההבטחות הגדולות. עם קצת סבלנות, הבטיחו לנו, נוכל לראות כבר לקראת סוף השנה ירידה במחירי הדירות, ומי שיחכה לשנת 2017 יראה מפולת של ממש. אם רק ניתן היה להחזיר את הזמן לאחור היה ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, מוחק את הריאיון שהעניק בפברואר השנה לערוץ הכנסת, ושבו הבטיח ירידה במחירי הדירות עוד השנה. יצחקי, רואה חשבון נעים סבר, מונה על ידי שר האוצר, משה כחלון, לעמוד בראש מטה הדיור. מדובר בגוף עתיר סמכויות, שהוקם כדי למלא את הבטחת הבחירות של כחלון ואת היעד המרכזי של משרד האוצר: הפחתת מחירי הדירות.
יצחקי קנה לו שם של ביצועיסט אמין בעת שכיהן כמנכ"ל משרדו של ראש הממשלה אריאל שרון. בפברואר השנה הוא הודיע בראיון לערוץ הכנסת: "אני מאמין שמחירי הדירות יתחילו לרדת בסוף 2016, ומעריך שעד סוף 2017 הם יירדו ב-15%. אם הם לא יירדו, כפי שהודעתי והתחייבתי, אתפטר מתפקידי". בסוף 2016 ברור כבר שהחלק הראשון של תחזית יצחקי לא התגשם, וקשה למצוא מישהו שמאמין בהתגשמותו של החלק השני - מפולת של ממש בשוק עד סוף השנה הבאה.
היצע הדירות במדינה נקבע על פי מספר התחלות הבנייה. בשנתיים שבהן מכהן כחלון הוא לא הצליח להעלות באופן משמעותי את התחלות הבנייה, ולכן אין סיכוי שהיצע הדירות יגדל בשנים שנותרו לסיום כהונתו. בשנה האחרונה עלו המחירים בשיעור של 8%-9% - תלוי מי מודד - ואין סימנים לשינוי במגמה.
הסיבה לכישלון: כחלון מעולם לא הציג ולא הוציא לפועל תוכנית לחיסול עודפי הביקוש הגדולים שגורמים לעליית המחירים. למשרדו אין גם כל תוכנית ליצירת עודפי היצע, הנדרשים כדי לגרום לירידה במחיר הדירות. ביצוע תוכנית כזו דורש התערבות ממשלתית אגרסיבית בענף הבנייה, תוך סיכון ליציבותם של חברות הבנייה הפרטיות, ושל הבנקים שמממנים את האשראי לענף.
הישגיו העיקריים של שר האוצר היו שינויים ארגוניים במשרדים העוסקים בפתרון המשבר, ופעולות שוליות שחלקן אף האיצו את עליות המחירים וחשפו את העובדה שהבטחות הבחירות שפיזר היו חסרות כיסוי. משרד האוצר נחל הצלחה מסוימת בהקטנת חלקם של המשקיעים בקרב רוכשי הדירות, אבל זה לא הביא לשינוי במגמות שוק הדירות.
מהלך נוסף שביצע כחלון ללא השפעה על השוק הוא "מחיר למשתכן" שבאמצעותו נמכרות דירות מוזלות לזכאי דיור. הפרויקט זוכה לקידום מכירות מסיבי מצד משרד האוצר, אך מספר הדירות שנמכרו בפועל - ויהיו מוכנות למגורים רק בעוד שנתיים-שלוש - הוא אפסי יחסית לשוק. עד כה שווקו בדרך זו 3,141 דירות כ-3% מהשוק השנתי. מבקריו של כחלון טוענים שהקצאת הקרקעות הממשלתיות לפרויקטים של מחיר למשתכן צמצמה את היצע המגרשים בשוק החופשי, והביאה לעליית מחירי המגרשים והדירות.
במשרד האוצר טוענים שחלק מעליית הדירות נגרם בגלל לחצים ספקולטיביים ופרסומים מגמתיים של תחזיות להמשך עליית המחירים. במסגרת המאמצים לשינוי עמדות הציבור הצליח כחלון לסכור את פיו של השמאי הממשלתי יחידה מקצועית במשרד המשפטים שאוספת נתונים על שוק הנדל"ן ומפרסמת נתונים על מחירי השוק.
באוגוסט השנה פירסם השמאי, טל ארדיטי, נתונים על עליית מחירי הדירות ברבעון השני של השנה. הנתונים סתרו דיווח אופטימי יותר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כחלון הצליח להעביר החלטה ממשלתית שהשמאי יחדל לפרסם לציבור את נתוניו "כדי לא ליצור בלבול בציבור". אולם בנובמבר אישרה גם הלשכה את האמת שמטרידה את שר האוצר והציבור כולו: מחירי הדירות עולים, ובקצב מהיר מכפי שעלו לפני שנכנס כחלון לתפקידו.
אבל מחירי הדיור הגבוהים אינם האכזבה היחידה שחוו הישראלים השנה. המיליארדים שהציבור מחכה להם מרווחי הגז רחוקים מלזרום אל השוק, מחירי המזון לא הוזלו למרות ההבטחות של שר האוצר ורפורמת הקורנפלקס, הבורסה דעכה ורשמה שנה שנייה של פעילות נמוכה וחברת טבע מחקה למשקיעים 35 מיליארד דולר.
על כל האכזבות והתופעות המדאיגות בכלכלה הישראלית בכתבה המלאה שתפורסם במוסף סיכום השנה של וואלה! NEWS.
