מבקר המדינה החליט לטפל בשלדי הבניינים הבלתי גמורים והנטושים ברשויות המקומיות, שאינם זוכים לטיפול. המבנים הנטושים מהווים מקור למפגעים סביבתיים, בזבוז משאבי קרקע יקרים ופוגעים בהכנסות הרשויות מארנונה. המבקר בדק שבע רשויות מקומיות וגילה שלחלקן אין מעקב אחר נכסים העומדים ללא שימוש. הרשויות הן: אשקלון, באר שבע, חיפה, ירושלים, עכו ועפולה.
עיריות אשקלון, באר שבע, חיפה, ירושלים ועפולה והמועצה האזורית מטה, לא טיפלו בנכסים שאינם ראויים לשימוש, ואלה הפכו למסוכנים ולמפגע סביבתי, תברואתי ובטיחותי. בחלק מהמקרים מציין המבקר לטובה פעולות שנעשו לשיפור המצב.
עיריית עפולה לא מינתה רשם נכסים שתפקידו לעקוב אחר רישום הנכסים. ספר הנכסים של עיריית ירושלים התגלה כבלתי מעודכן. עיריית באר שבע זכתה לציון לשבח נדיר מהמבקר על השמשת מבנים שעמדו ללא שימוש. "פעולות אלה הן דוגמה טובה לניצול יעיל ומועיל של המשאב הציבורי", קובע מבקר המדינה. גם עיריית חיפה השמישה חלק מהנכסים שברשותה, אבל המבקר מעיר שהיא עדיין מחזיקה ברשותה נכסים רעועים ומסוכנים שיש לטפל בהם.
בעיריות אשקלון, באר שבע, חיפה, ירושלים, ועפולה ובמועצה האזורית מטה, לא העבירו מידע על נכסים שאינם בשימוש שהפכו למפגעים סביבתיים, בין המחלקה העוסקת בגביית ארנונה ובין מחלקות ההנדסה ואיכות הסביבה והאגפים לשיפור פני העיר.
עיריות אשקלון, ירושלים ועפולה והוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה אשקלון, ירושלים ועפולה לא פעלו לשקם או להרוס מבנים שבנייתם לא הסתיימה ושנמצאים, לעתים שנים רבות, במצב של שלד בניין, דבר שהופך אותם לסכנה בטיחותית ולמפגע סביבתי.
חוסר המעקב אחר השימוש בנכסים גרם לעיריית חיפה, למשל, לא להבחין בכך שמבנים ששימשו לבתי כנסת ננטשו, ולכן ניתן היה לשוב ולחייב אותם בארנונה.
המבקר קורא לפעול לתיקון המצב, בין היתר, באמצעות תיקון החוק שמקנה לבעליו של בניין הרוס פטור מארנונה לתקופה בלתי מוגבלת למעשה.