בשבוע שעבר סערה הארץ בגלל סקירה שערך השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים. מדובר בסקירה שעורך השמאי הממשלתי מידי רבעון במסגרתה הוא בוחן עסקאות שבוצעו במהלך הרבעון ב-16 ערים בישראל בדירות 4 חדרים חדשות ויד שנייה. הסקירה של השמאי הממשלתי, גורם רשמי ומכובד, שהתייחסה הפעם לרבעון השני של השנה העידה על המשך עליות המחירים, עליה של 2.5% בשלושה חודשים אם נהיה מדויקים.
הסקירה גם העידה שפעם הראשונה מחיר דירת 4 חדרים בתל אביב חצה את רף ה-3 מיליון שקלים. נתונים קשים למשרד האוצר שמנסה להוריד את מחירי הדירות, וקשים עוד יותר לציבור שמאס בהבטחות ומתייאש מתוכניות ממשלתיות שעל פי השמאי בינתיים לא עובדות.
באותו הזמן, גוף רשמי אחר של מדינת ישראל, גוף מכובד אף הוא, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אף היא את המדד הרבעוני של מחירי הדירות. המדד, שמתייחס לעסקאות שבוצעו ב-67 יישובים, העיד על תמונה הפוכה. על פי מדד הלמ"ס, מחירי הדירות הממוצעים דווקא רשמו ירידה באותו הרבעון בשיעור של 1.3%. זאת אחרי רבעונים ארוכים בהם המדד הצביע על עלייה.
אז יש לנו שמאי ממשלתי שמצביע על עליית מחירים ולשכה מרכזית לסטטיסטיקה שמעידה על ירידת מחירים. שני נתונים הפוכים. מי צודק? כנראה שניהם. השמאי מודד רק דירות 4 חדרים בערים נבחרות וככל הנראה זה היה המצב בפלח שוק זה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת יותר יישובים, את כל סוגי הדירות ומחשבת הכל יחד. זו טיבה של סטטיסטיקה. התוצאה היא חלק בלתי נפרד של מה שאתה בודק.
מי יותר אמין? שני הגופים באותה המידה. מי יותר צודק? שניהם! אז מה מצב מחירי הדירות בישראל? את זה נוכל לדעת בוודאות רק שבארץ, כמו בעולם הרחב, יחליטו ליצור מדד אחד, אחיד ומייצג שייתן תמונה מלאה על המחירים.
אבל עד שיהיה מדד, חשוב גם לשים לעוד דבר חשוב. המדדים השונים מקבלים תהודה תקשורתית לא מבוטלת והציבור הרחב צריך לעכל את הבשורות. כנהוג, לנתונים היבשים מצרפים לא פעם ציטוטים של מומחים בענף הנדל"ן שמפרשים את הנתונים.
ומי בקרב המצוטטים שמסבירים שתוכניות שר האוצר כבר נחלו כישלון חרוץ ומחירי הדירות רק ממשיכים לעלות? עורכי דין - שעוסקים בנדל"ן, קבלנים - שבונים דירות, שמאים - שעוסקים בנדל"ן, יזמים - שמוכרים דירות, חברי כנסת מהאופוזיציה - שמנצלים כל הזדמנות להתנגח בקואלציה. ועוד ועוד.
שמעתם מישהו מהם שהתייחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במקרה? רובם המכריע לא. כולם כנראה ראו רק את דוח השמאי הממשלתי. או שזה מה שנוח להם לראות.
השורה התחתונה היא שתמיד, אבל תמיד חשוב לשים לב לא רק לנתונים או לטיעונים אלא גם למי שאומר אותם ולאינטרס של בעל הדעה, ולא פעם גם בעל המאה.