דרמה בהוד השרון : הוועדה המקומית לתכנון ובנייה החליטה להקפיא קידום תוכניות בנייה חדשות בעיר, על רקע מחלוקות עם הוועדה המחוזית על היקף הבנייה החדשה בעיר. לטענת גורמים בעירייה, הוועדה המחוזית מעכבת את אישורה של תוכנית המתאר ל הוד השרון , ובינתיים היא מגדילה משמעותית את הצפיפויות ואת זכויות הבנייה בתוכניות שאושרו בוועדה המקומית, בניגוד למדיניות העירייה.
מכתב ששיגר יו"ר וועדת המישנה לתכנון ובנייה ומ"מ יו"ר הוועדה המקומית יגאל שמעון למהנדס העירייה אדר' סרג'יו וולינסקי, שהגיע לידי "גלובס", נושא את הכותרת הנחרצת "הקפאת הליכי תכנון ברחבי העיר". שמעון מורה לווילנסקי שלא לקדם יותר תוכניות חדשות: "כידוע תוכנית המתאר נמצאת ערב הפקדתה בוועדה המחוזית", כותב שמעון. "תכנית זו מתווה את הדרך ועתידה התכנוני של העיר הוד השרון . אין באפשרות הוועדה המקומית לקדם כיום כל תכנית משמעותית כגון הר/400, שביל התפוזים ומתחמים דומים, כל עוד לא אושרה תכנית המתאר הכוללנית לעיר, אשר תקבע ותגדיר את היקפי הבינוי המיועדים לשטחים האלה, אופי הבנייה, פרוגרמה לשטחי ציבור והנחיות נוספות. אבקשך להימנע מכל פגישה ו/או קידום תכניות אלו".
צמוד קרקע או מגדלים
לדברי גורם בוועדה המקומית, מוקד המחלוקת מתייחס לגובה הצפיפות שיש לאשר בתוכניות חדשות. בעוד העירייה דחפה לאישור תוכניות ברמת צפיפות נמוכה, מתוך נימוקים של מגבלות תחבורתיות והעדר תשתיות, בוועדה המחוזית - הזרוע הממשלתית השייכת למשרד האוצר (מינהל התכנון), שכמובן מנסה לייצר כמות גדולה ככל הניתן של דירות מגורים - מאשרים את אותן תוכניות, תוך הגדלה משמעותית של הצפיפות וזכויות הבנייה. הנימוק של הוועדה המחוזית הוא כמובן מתן מענה למצוקת הדיור הלאומית.
את המחלוקות הללו אמורה לפתור ולהסדיר תוכנית המתאר לעיר, שכבר אושרה מזמן בוועדה המקומית, וממתינה לאישור של התוכנית בוועדה המחוזית. "בוועדה המחוזית מתעלמים לחלוטין משיקול הדעת של הוועדה המקומית", טוענים בעירייה, "זה פשוט לא ייתכן. את הוועדה המחוזית מעניין רק לאשר כמויות ומספרים, אבל אנחנו אלה שצריכים לחיות אחר כך עם ההשלכות של המספרים הללו".
אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי מהותי בתכנון ולפערי גישה בין הוועדה המחוזית למקומית היא תוכנית "המייסדים", שכבר שש שנים מתגלגלת בוועדות התכנון בגלל המחלוקות בין הצדדים. מדובר במתחם בן 53 דונם, הממוקם בין הרחובות המייסדים, הדסים, המדרגות ונחל הירקון בדרום העיר.
הקרקע בבעלות איש עסקים איטלקי שנפטר, ויורשיו התקשרו בעסקת קומבינציה עם חברת ר. צברי שבבעלות רוני צברי ושותפתה חברת אס.די.אן יזום והשקעות. בשנת 2010 הגישו היזמים המיוצגים על ידי עו"ד עופרה כהן ממשרד עמית פולק מטלון, תוכנית לוועדה המקומית ובהמלצתה, להקמת 152 יחידות דיור על הקרקע, חלקן צמודות קרקע וחלקן במתכונת "גן גג". זאת, מאחר ומדובר באזור המאופיין בבנייה שרובה צמודת קרקע.
הוועדה המקומית אישרה את התוכנית, שעברה לעיון הוועדה המחוזית. אלא שבוועדה המחוזית סירבו לדון בתוכנית במתכונת שאושרה, תוך נימוק כי תמ"א 35 מחייבת מיצוי הצפיפות בתוך הערים. "בהתאם לדרישת הוועדה המחוזית הגשנו תוכנית חדשה ל-309 יחידות דיור, אך שמרנו על מרקם נמוך שכולל בנייה צמודת קרקע ו"גן גג" בשולי המתחם, ובמרכזו בנייה של עד 5 קומות, לרבות שטחים ציבוריים" מספר צברי. התוכנית, שתכננו האדריכלים גידי בר אוריין ומעוז פרייז, הופקדה במתכונתה החדשה בוועדה המחוזית, והוועדה המקומית והשכנים הגישו לה התנגדות, בין היתר בטענה כי התוכנית נוגדת את הוראות תוכנית המתאר לעיר שטרם אושרה. בוועדה המחוזית דחו את הטענות: "תוכנית המתאר קובעת רמת ציפוף בפריזמה הצרה של הוועדה המקומית. נראה שהוועדה המקומית אינה חולקת את השיקולים הכלכליים והלאומיים ושוקלת בעיקר את שיקולי העיר, שצרים ממנעד האינטרסים הכלכליים".
הוועדה המקומית והשכנים לא ויתרו והגישו ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, שנדחה אף הוא לפני כשנה. "ההתייחסות של הרשות המקומית לתחום התוכנית שמורכב ברובו משטחים חקלאיים שהופשרו לצורך בנייה צמודת קרקע למעמד גבוה כמרקם כפרי ראוי לשימור אינה תואמת את יסודות התכנון והתפיסות החברתיות העדכניים", כתבה המועצה הארצית בהחלטתה, והוסיפה כי "בכל הקשור לבנייה למגורים באזור הביקוש ותוך המרקם העירוני בפרט, יש לשאוף לצפיפות מקסימום ולא מינימום".
למרות האמירות הנחרצות, השכנים והוועדה המקומית עדיין לא ויתרו, והגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בלוד. במרץ האחרון הם נדחו גם על ידי בית המשפט. "הוועדה המקומית הלכה עד הסוף נגד תוכנית של 300 יחידות דיור, כשהיא היתה מוכנה לאשר 150", אומר צברי, "בגלל 150 יחידות דיור העירייה עיכבה תוכנית שהיתה יכולה להתממש כבר ב-2012 והנה היום אנחנו ב-2016 ומחירי הדירות בינתיים רק עלו. בזמן הזה נאלצנו לספוג עלויות כתוצאה מההליכים המשפטיים ועלויות שכרוכות בעסקת הקומבינציה. וכל זה כשבמרחק 800 מטרים מהמגרש שלנו ברחוב הפשוש מוקמים היום שני מגדלים בני 18 קומות".
מ-52 ל-150 אלף תושבים
בוועדה המקומית אומרים כי יזמי הנדל"ן המחזיקים קרקעות בעיר מודעים לעובדה כי הוועדה המחוזית נדיבה במתן זכויות בנייה, בניגוד לוועדה המקומית. לדבריו, היזמים מנצלים זאת, ומגישים תוכניות ישר לוועדה המחוזית, דבר שיוצר כאוס תכנוני בעיר.
בוועדה המקומית ממתינים להפקדתה של תוכנית המתאר שהוגשה לוועדה המחוזית, על מנת שזו תעשה סדר ביעדים התכנוניים של העיר. באתר משרד האוצר אגב, מופיעה הוד עה לעיתונות מחודש ספטמבר 2015, לפיה תוכנית המתאר של הוד השרון הופקדה. "תכנית המתאר מתווה תכנון עתידי כולל עבור עיריית הוד השרון וקובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר", מצוין ב הוד עה. "התכנית מקדמת ומכשירה את הגדלת האוכלוסייה בעיר מ-52 אלף תושבים כיום ל-150 אלף תושבים בעתיד, תוך הגדלת משמעותית של מספר יחידות הדיור מ-20 אלף היום ל-47 אלף יחידות דיור. לביסוס העוגן הכלכלי של העיר מגדירה התכנית כ-1.85 מיליון מ"ר לשטחי תעסוקה, תעשייה ומסחר". בוועדה המחוזית משבחים את תוכנית המתאר, ומוסיפים: "התכנית שמה דגש מיוחד על פיתוח תחבורה ציבורית, לרבות מערכת תחבורה להסעת המונים רבת קיבולת והקישוריות בין רחבי העיר למוקדי התעסוקה וכן לערים הסמוכות".
בוועדה המקומית דוחים את הטענות כי הם תומכים רק בצפיפות נמוכה. "תוכנית המתאר של העיר עושה סדר בדיוק בנושא הזה, ובעוד ישנם אזורים שאנחנו מעוניינים שיישארו כפריים ופסטורליים, ישנם גם אזורים שמצאנו מתאימים למגדלים ולצפיפות גבוהה", מסביר גורם בוועדה המקומית. "לכן לא ברור מדוע הוועדה המחוזית לא מקדמת את הפקדת תוכנית המתאר ולמה הדברים תקועים שם כל כך הרבה זמן. באזורים הכי כפריים והכי פסטורליים מכפילים את זכויות הבנייה ללא כל היגיון. מדובר באבסורד, כאשר מצד אחד מינהל התכנון נותן לנו סמכויות כוועדה עצמאית, אבל מצד שני מתעלמים שם לחלוטין מהצרכים שלנו כוועדה מקומית".