במשרד השיכון עוסקים בסוגיות איזוטריות במקום בבעיות הבוערות

במקום להתעסק בכשלים העמוקים בשוק הנדל"ן מעדיף משרד השיכון להתעסק בכסף הקטן. התיקון לחוק שאוסר על חברות בנייה לגבות מהרוכשים את שכר טרחה עבור עורכי הדין מטעמן, מדגים זאת היטב

פטיש שופט (ShutterStock)
שוק הנדל"ן מצפה לתיקון משמעותי בחוק המכר (תצלום: ShutterStock)

חברות הבנייה לא יוכלו יותר לגבות מלקוחותיהן שכר טרחה עבור עורכי הדין שלהן, כפי שמקובל היום. כך נקבע בתיקון לחוק המכר, שמקדם משרד הבינוי והשיכון. בהצעת החוק מוסבר מה שידוע זה מכבר: ההוצאה המשפחתית על הדיור היא אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר בסל הוצאות משקי הבית ומהווה כ-25% מכלל הוצאות. רוכש דירה ממוצע בישראל משקיע בעסקה זו את עיקר הונו, ובנוסף לוקח הלוואה כספית משמעותית מבנק מסחרי. הצעת החוק נועדה בבסיסה לצמצם את פערי המידע של הצרכן מול הספק, מאחר שכוחו הכלכלי ויכולתו להתמודד עם מורכבות העסקה קטנים יותר.

אין זו הפעם הראשונה שבה המחוקק מנסה לצמצם את הפערים בין רוכשי הנדל"ן למוכרים. קדם להצעה זו תיקון שבו הוגבל שכר הטרחה שיוכלו לגבות עורכי הדין של חברות הבנייה לסכום של 5,000 שקל בלבד. ומה לדעתכם השיג התיקון הזה בשטח? בדיוק את ההפך: רוכשי הדירות שילמו פעמיים: פעם אחת לעורכי הדין מטעמם, ופעם נוספת לעורכי הדין של היזם או הקבלן; יזמים וקבלנים שכבר חתמו על הסכמי שכר טרחה עם עורכי הדין שלהם שילמו מכיסם את ההפרש; ואילו עורכי הדין שמייצגים יזמים, מצאו את עצמם בתחרות עזה ובלתי סבירה שהתבטאה בהורדת מחירים, בין השאר לנוכח התפיסה השגויה ולפיה שכר הטרחה ה"מומלץ" לעורכי הדין שמייצגים רוכשי דירות, קבלן או "יד שניה", הוא 5,000 שקל בלבד עבור ייצוג משפטי מלא בעסקת נדל"ן - סכום נמוך ובלתי סביר לכל הדעות.

תיקונים לפרצות בחוק

"באחריותנו לאפשר לציבור בישראל דיור בר־השגה, תוך הגנה חוקית על הרוכשים ודאגה להגינות בכל התהליכים" הגן שר הבינוי והשיכון על התיקון שמקדם משרדו. "עם כניסתי לתפקיד למדתי על פרצות בחוק שפגעו ברוכשים, והתיקונים החדשים יגנו על הציבור מפני תרמיות או גחמות של אנשי מקצוע". ואכן, התיקון החדש עוסק בעוול צרכני שאין לזלזל בו - אך ביחס לבעיות ולכשלים העצומים הקיימים בשוק הבנייה למגורים מדובר בלא יותר מאשר טיפה בים, והוא בהחלט לא זה שיתרום לפתרון הכשל האמיתי של שוק הנדל"ן: פערי המידע המהותיים שקיימים בין רוכשי הדירות לבין חברות הבנייה.

די בהיכרות שטחית עם השוק כדי להבין שאם יש משהו שהתיקון שמציע החוק על שכר הטרחה יגרום לו זה עוד עלויות שיגולגלו בדרך פלא על רוכשי הדירות. בדומה למע"מ על רכישת דירה, שמגולם כיום באופן קבוע בתוך מחיר הדירה, בניגוד למטרות שבגינן הוטל מלכתחילה, סביר להניח שגם שכר הטרחה יגולם על ידי הקבלנים בחזרה לרוכשים כחלק ממחיר הדירה.

התיקון המוצע לחוק המכר מהווה דוגמה לדרך שבה הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, מעדיפות, כשיטה, להסדיר נושאים איזוטריים יחסית, שחובקים בתוכם פוטנציאל ליחסי ציבור מרשימים, במקום לעסוק בסוגיות הליבה הבוערות ובכשלים האמיתיים של שוק הנדל"ן.

הכותבים הם שותפים במשרד עוה"ד שיפמן, ספיר, שטורם המתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה והתחדשות עירונית