פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      העברת מכון וולקני לצפון: את שני הדוחות כתב אותו אדם

      שר החקלאות וראשי הרשויות בצפון יזמו שתי חוות-דעת להעברת מכון וולקני לקריית שמונה, שתיהן הסתמכו על פרופ' דן לבנון. משרד החקלאות: "חוות-הדעת בוצעו בצורה מקצועית"

      אורי אריאל בפאנל פוליטי בבר אילן, מרץ 2015 (ניב אהרונסון)
      אורי אריאל (צילום: ניב אהרונסון)

      המאבק על היוזמה להעתקת מכון וולקני מראשון-לציון לאצבע הגליל מחריף. הדמויות המובילות את המסע להעתקת המכון לצפון הם שר החקלאות אורי אריאל, מנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו, ואלי מלכה, שהוא ראש המועצה האזורית גולן ויו"ר פורום ראשי הרשויות בגליל המזרחי.

      השלושה נסמכים על שתי חוות-דעת, שבשתיהן המלצה להעביר את המכון לאתר ליד קריית שמונה. מי שדחף לקבל חוות-דעת מקצועיות, במסגרת יוזמה של יישובי הצפון, היו אלי מלכה וראשי המועצות האזוריות בצפון. חוות-הדעת הללו בוצעו בשיתוף-פעולה של שתי חברות ייעוץ פרטיות: חברת תוכן וחברת פארטו.

      נציין כי התוכנית הכלכלית-חברתית לפיתוח הגליל המזרחי, הכוללת גם המלצה להעתקת חלקים נבחרים ממכון וולקני לגליל העליון, הוכנה על-ידי 18 ראשי רשויות בגליל המזרחי. הם המליצו מראש על המיקום המועדף עליהם: בפאתי קריית שמונה, בסמיכות למכללת תל-חי ולמכון המחקר של חברת מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון).

      הגורם המקצועי המוביל בשתי חוות-הדעת הללו הוא פרופסור דן לבנון, שסיפק את ההנמקה המקצועית להעברת המכון לצפון. פרופ' לבנון היה בעבר יו"ר המועצה האזורית גליל עליון, וכן כיהן בעבר כמדען הראשי של משרד החקלאות. הוא גם יזם את הקמת החברה הפרטית מיג"ל, העוסקת בניסויים חקלאיים וביוטכנולוגיה, והוא דירקטור ומדען בכיר בחברה. חברת מיג"ל פועלת ממשרדים בקריית שמונה ועיקר פעילותה בצפון הארץ.

      "הייתי ממליץ על כך בכל מקרה"

      בדוח של חברת תוכן נאמר שהיא התבקשה לבצע סקר לפינוי משרד החקלאות מבית דגן, כולל "העתקת מכון וולקני לאתר חליפי". בכירי משרד החקלאות ארגנו את הדברים כך שדוח חברת תוכן יבוצע באופן פורמלי בהזמנה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

      חברת תוכן לא בדקה את העתקת המכון לאתר אחר בדרום הארץ או למקום אחר במרכז. היא הצביעה על שישה אתרים, כולם בצפון הארץ, כאופציה להעתקת המכון. היועץ המקצועי של חברת תוכן היה פרופ' דן לבנון. הוא סיפק חוות-דעת לגבי המיקום האופטימלי של המכון, ובסופו של דבר ההמלצה של חברת תוכן הייתה שהמיקום האופטימלי למכון וולקני הוא באתר צמוד לקריית שמונה. קרוב למשרדי חברת מיג"ל שבה פועל פרופ' לבנון.

      בחוות-דעת של לבנון מאוקטובר 2015 שהגיעה לידי "גלובס" נאמר: "בקרבת מקום לאתר המוצע נמצא גם מכון המחקר המדע-יישומי מיג"ל בקריית שמונה הכולל בתוכו את מו"פ צפון המתמקד בפיתוח החקלאות בפריפריה הצפונית".

      אגב, מדעני מכון וולקני ערכו סימולציה על סרגל הבדיקה של חברת תוכן עצמה. לטענתם, אילו הייתה נערכת בדיקה לא רק באתרים בצפון אלא בכל הארץ, המיקום הנוכחי של מכון וולקני היה מקבל את הציון הגבוה ביותר.

      גם הדוח השני, של חברת הייעוץ פארטו, מתייחס רק לאופציה של העברת מכון וולקני לגליל. הדוח מפרט רשימה של תועלות לגליל, בגובה 6.5 מיליארד שקל, בתחומים שונים.

      פרופ' לבנון אומר כי אכן ההנחיה מטעם ראשי המועצות ומשרד החקלאות הייתה לאתר מקום למכון וולקני בצפון, דבר התואם לדבריו את המדיניות לחיזוק ופיתוח הגליל. לדבריו, לגליל יש יתרונות מבחינת מגוון גידולים ותנאים טופואקלימיים על כל מקום אחר.

      אם ראשי המועצות ומשרד החקלאות לא היו מכתיבים מראש את הגליל כיעד והיית מתבקש לתת עמדה פתוחה לגבי כל הארץ, עדיין היית ממליץ על העתקת מכון וולקני לקריית שמונה ליד משרדי מיג"ל?

      לבנון: "כן. הייתי ממליץ בכל מקרה על מיקום צפונה לכנרת, בהתאם לשיקולי תחבורה וכו'. עדיין הייתי מגיע למסקנה שזה האזור המתאים ביותר. אפשר לבצע את ההעברה בהדרגה ובזהירות, נניח תוך עשר שנים, בלי לפגוע במחקר החקלאי ותוך חיזוק הצפון".

      שני הדוחות נתקלו בביקורת בקהילה המדעית. רעיון העברת מכון וולקני לצפון ספג מתקפה כללית מצד מדענים ומומחים בחקלאות וראשי מועצות במרכז ובדרום, על הנזקים שייגרמו כתוצאה מכך למחקר החקלאי בישראל, לחקלאות ולתעשיית המזון.

      אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, החליט להתעלם מחוות-הדעת במסגרת הבדיקה העצמאית שהוא מבצע בעניין. קודמו של שמחון, פרופ' יוג'ין קנדל, דחה על הסף את מסקנות הדוחות.

      מאשכול גליל מזרחי נמסר בתגובה: "במהלך השנתיים האחרונות עומלים 18 ראשי הרשויות בגליל המזרחי בגיבוש תוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי שתעשה את השינוי הדרמטי לקידום הגליל המזרחי. התוכנית שנבדקה על-ידי מיטב הכלכלנים זכתה גם לתמיכה של משרדי הממשלה השונים. אחת ההמלצות שעלו בתוכנית היא העתקת חלקים נבחרים מפעילות מכון המחקר החקלאי לאזור קריית שמונה, כחלק מהרעיון המרכזי של התוכנית - קידום אזור הגליל המזרחי כאזור המתמחה באגרוטק, מזון מרפא וחקלאות עתירת ידע. אלי מלכה כיו"ר האשכול ו-17 ראשי רשויות מאמינים כי העתקת חלקים נרחבים מפעילות מכון וולקני תחולל את השינוי המשמעותי והדרמטי הנדרש כיום לגליל המזרחי.

      "מדובר במאבק מכוער של קבוצת חוקרים ממרכז הארץ שחוששים שמקום עבודתם יועתק לצפון הרחוק לטובת פיתוח חבל ארץ שהוזנח במשך שנים ,ובשם השמירה על ה"כיסא" שלהם הם מוכנים לפגוע באוכלוסיית הגליל המזרחי כולו שמשווע מזה עשרות שנים לפיתוח כלכלי. לאחר שהם מבינים שהעתקת המכון היא צורך והכרח וכל התחמושת שלהם אזלה, הם פונים להכפשות אישיות וחסרות כל בסיס כלפי מי שמקדם את היוזמה למען עתיד הפריפריה הצפונית ביותר במדינת ישראל".

      צ'חנובר: "לגליל יש פתרונות אחרים"

      ל"גלובס" נודע כי חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור אהרן צ'חנובר, מתנגד ליוזמה להעתיק את מכון וולקני לצפון, ואף כתב לחוקרי המכון: "אני משוכנע שמקומכם בשכנות לפקולטה לחקלאות ולמכון ויצמן חיוני לשמירת מעמדכם האקדמי ואיכות מחקריכם. באשר לגליל, ישנם פתרונות מהירים, יעילים וזולים לבעיה הרבה יותר מהעתקת המכון. אני חבר שנים בוועדה המדעית המייעצת לחברת מרכז ידע גליל עליון (מיג"ל) וגם עוזר למכללת תל-חי. ניתן להגדיל את מיג"ל, לעשות אקדמיזציה שלה, ולצרפה למכללת תל-חי כגרעין מחקר אקדמי למחקר שימושי חקלאי, או כזה הקשור לתעשיות המזון, זאת כזרע למכון מחקר אוניברסיטאי גלילי.

      "יש אפילו החלטת ממשלה להקים אוניברסיטה בגליל, שהתקבלה ביחד עם ההחלטה להקמת אוניברסיטה באריאל. אינני מדבר אפילו על אוניברסיטה כאן, אלא על מכון אקדמי למחקר יישומי-שימושי. מכון כזה ימשוך אנשי סגל מצוינים לגליל, סטודנטים מעולים ותעשיות ביוטכנולוגיות שתצמחנה מסביבו, וכמובן אוכלוסייה מעולה. אנו דנים שנים בפתרון זה, העלינו לכך הצעות אין-ספור למשרדי המדע ופיתוח הגליל, וכן לוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), אך הדברים לא זזים, אולי זה הזמן לדחפם".

      מישהו כבר קונה קרקעות בסביבה

      שר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו, שהוא איש נדל"ן ותיק ומנוסה, הצהירו באופן פומבי בחודש מארס 2016, על הכוונה לפנות את מכון וולקני מהשטח שבו הוא פועל בראשון-לציון, בין השאר כדי "לשחרר קרקע לבנייה למגורים במרכז הארץ". אין פלא שמאז ההצהרה, ובעיקר לאור ההתעקשות של השר והמנכ"ל להזיז את מכון וולקני לצפון, יזמים וסוחרי קרקעות מתעניינים בחודשים האחרונים בקרקעות באיזור מכון וולקני. חלק ניכר מקרקעות אלה מצוי בייעוד חקלאי, והרוכשים, בעיקר אלה שהולכים על ספקולציה, צפויים להרפתקה לא פשוטה הקרויה הפשרת קרקע חקלאית.

      ההצהרה של אריאל ובן אליהו אמנם פורסמה בחודש מארס, אבל התוכנית להעביר את מכון וולקני לצפון נולדה והתגבשה זמן לא רב אחרי כניסתם של אריאל ובן אליהו לתפקידיהם במשרד החקלאות. התוכניות מתבססות על דוחות שהוזמנו לכל המאוחר בקיץ 2005 (דוח חברת תוכן הוגש בנובמבר 2015). לא מעט אנשים - למשל יוזמי התוכנית, חוקרים ופקידים ברמות שונות במשרד החקלאות - החזיקו במידע מוקדם על המהלך להעברת מכון וולקני ו"שחרור הקרקע החקלאית לבנייה".

      מבדיקה שנערכה לאחרונה על עסקאות בקרקע חקלאית בגושי הקרקע באזור של מכון וולקני, עולים הממצאים הבאים: בין מארס 2015 למארס 2016 היו בראשון-לציון 82 עסקאות בקרקע חקלאית. בסביבה הסמוכה מאוד למכון וולקני, ובתקופה שבין מארס 2015 למאי 2016 בוצעו 57 עסקאות רכישה של קרקע חקלאית. מדובר בגידול של כמעט 50% מול 39 העסקאות של רכישת קרקע חקלאית באותו איזור שנעשו בשנה הקודמת, ממארס 2014 ועד מארס 2015.

      כלומר, מישהו כבר קונה קרקעות בסביבה שאותה אמור לפנות מכון וולקני.

      חוקרי וולקני: "בין משרד החקלאות לבין הדאגה למחקר אין דבר וחצי דבר"

      לאחרונה החליט השר אורי אריאל על הקצאת 15 מיליון שקל בחמש שנים למועצה האזורית גולן לצרכי מחקר, לפי בקשת ראש המועצה אלי מלכה. מדובר ב-3 מיליון שקל לשנה - מיליון שקל של משרד החקלאות, מיליון של החטיבה להתיישבות (הנשלטת על-ידי משרד החקלאות) ומיליון שקל מקק"ל. מכיוון שההחלטה על ההקצאה נעשתה שלא לפי הנהלים והכללים, היא מעוכבת בינתיים.

      נציגות החוקרים במכון וולקני אינה רואה בעין יפה את ההקצאה הזו, ומסרה בתגובה: "שר החקלאות ומנכ"ל משרדו מוכיחים פעם נוספת שבינם לבין הדאגה למחקר החקלאי אין דבר וחצי דבר. לאחר שמרכזי המחקר והפיתוח האזוריים (מו"פים) לא קיבלו את התקציבים המגיעים להם זו השנה השנייה ובעוד ישנה התעלמות מוחלטת של שר החקלאות מהתנגדותם של מנהלי המו"פים ליוזמתו להעתקת מכון וולקני, וכאשר 23 ראשי מועצות אזוריות בדרום ובמרכז ביקשו לעצור את המהלך, שר החקלאות ניסה להעביר כספים למימון מחקרים חקלאיים בצפון במינהל לא תקין. זאת, באופן שפוגע במערכת מימון המחקרים במשרד החקלאות תוך רמיסתה ברגל גסה.

      "אנו קוראים לקיים בדיקה ציבורית באילו נסיבות נעשה הניסיון להעברת 5 מיליון שקלים למימון מחקר חקלאי שנעצר אך ורק בשל התנגדות היועצת המשפטית במשרד החקלאות".

      משרד החקלאות מסר בתגובה: "במסגרת החלטת הממשלה לפיתוח הגולן, הוגשה בקשה למשרד החקלאות להסיט מתוך 'תקציב לפיתוח הגולן' כ-5 מיליון שקל למחקרים חקלאיים באזור הגולן. מדובר בתקציב שלא יועד למועצה אזורית גולן אלא למחקרים חקלאיים באזור הגולן. הבקשה אושרה על-ידי השר והמשרד הסיט את התקציב כנדרש. אלא שבעת בחינת המקור התקציבי ממנו יופרש הסכום עלה כי ההליך נעשה במחוז צפון ולא במטה. עם היוודע הדבר, הוחלט על עצירת המהלך שהחל במחוז צפון והעברתו ללשכת המדען הראשי במטה המשרד.

      "צר לנו כי חלק מהחוקרים ממכון וולקני פונים להשמצות אישיות. כל המחקרים וחוות-הדעת שבוצעו נעשו בצורה מקצועית ומסודרת ללא יוצא מן הכלל. ההחלטה של אותם חוקרים לטעון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, רק מחלישה את טענתם".

      ממועצה אזורית גולן נמסר בתגובה: "במסגרת התוכנית הממשלתית לפיתוח ואיכלוס 750 נחלות חדשות בגולן ב27 ישובים חקלאיים קודמה ואושרה לראשונה על-ידי שר החקלאות דאז, יאיר שמיר. השר שמיר אישר לתקצב מחקר ופיתוח מזון עלית בגולן והתוכנית הובאה לאישור הממשלה. שר החקלאות הנוכחי, אורי אריאל אישרר את הסיכום עם כניסתו לתפקיד. מדובר בהחלטה חשובה, מקצועית ונכונה. למרות הניסיונות המכוערים להכפיש את האנשים שעומלים על פיתוח הגולן אנו נמשיך ונעשה ככל שבידנו על-מנת להמשיך ולפתח את חבל הארץ המקסים והמיוחד שלנו ולקדם את המחקר החקלאי הנעשה מזה שנים בגליל המזרחי ובגולן באמצעות מכון לחקר הגולן ומו"פ צפון".