כפר האמנים הפסטורלי עין הוד, יישוב הכולל היום כ-150 בתי אב, טובל בנופי הכרמל של המועצה האזורית חוף הכרמל ונחשב לאגודה שיתופית יחידה מסוגה לאמנים בארץ שבה חתני פרס ישראל מחזיקים נכסים. אלא שבימים האחרונים סוערות הרוחות בכפר: ההסכמות ההיסטוריות בין נציגי האגודה המקומית לבין המדינה בנושא הקרקעות שאפשרו עד כה לחברי האגודה השיתופית להחליט מי יוכל להתגורר בשטח הכפר עומדות להתבטל.
המשמעות: אם נכון להיום אדם שרוצה להתגורר בכפר האמנים וזכה בקרקע במכרז חייב לעבור ועדת קליטה מיוחדת ולאחריה הצבעת אסיפה כללית הרי שכעת ישווקו הקרקעות ביישוב במכרזים פומביים בלבד ורשות מקרקעי ישראל תוכל לשווק קרקעות לציבור הרחב, מבלי להתחשב בעמדת ועדת הקבלה. זאת ועוד, אם עד לאחרונה חבר אגודה שרצה למכור את ביתו נזקק לאישור האגודה - הרי שכעת לא תוכל האגודה להכריע בנושא.
ממידע שהגיע לידי וואלה! NEWS חברי האגודה השיתופית בעין הוד התבשרו על השינוי הדרמטי הצפוי ביישובם רק לאחרונה בפגישה שהתקיימה לפני כשבועיים עם גבי ויסמן, מנהל מרחב חיפה ברשות מקרקעי ישראל. במהלך הפגישה הציג בפניהם ויסמן חוות דעת משפטית שניתנה לרשות מטעם משרד המשפטים, לפיה רמ"י אינה נדרשת עוד לקבל את אישור האגודה השיתופית בעת שיווק קרקעות ביישוב.
בעקבות המהלך הדרמטי, שמאיים לשנות את צביונו של הכפר, צפויה האגודה השיתופית בעין הוד לקיים אסיפה כללית דחופה בימים הקרובים ואולם באגודה טוענים כי על פי הסיכום הנוכחי בינם לבין נציגי המדינה, השינוי ייכנס לתוקפו רק בעוד כשלושה חודשים באופן שיאפשר להם להיאבק כנגד ההחלטה.
כפר האמנים עין הוד שנוסד ב-1953 ע"י קבוצת אמנים שבראשה עמד אמן הדאדא מרסל ינקו, נחשב כאמור לכפר האמנים היחידי בישראל המחזיק באגודה שיתופית ייחודית ולאחד מקבוצה קטנה של כפרים יחודיים בעולם. בכפר מתגוררים אמנים פלסטיים, צלמים, אנשי קולנוע ותיאטרון וגם מוזיקאים ואדריכלים. בין השמות המפורסמים ששמם נקשר במקום ניתן למנות את שלמה ארצי, גילה אלמגור, החידונאי דן חמיצר, גברי בנאי, חיים חפר ונתן זך.
עין הוד, שהוקם על אדמות היישוב הערבי עין חוד, נחשב בשנות ה-60' וה-70' למעוז הבוהמיה, אך ברבות השנים ספג גם לא מעט ביקורת על כך שהפך ליישוב המיועד לחוג מצומצם של אנשים, מרביתם בעלי אמצעים, ולא על יישוב שקולט אמנים בתחילת דרכם. בעין הוד פועלים כיום מוזיאון ינקודאדא המציג תערוכת קבע של יצירות מרסל ינקו; "בית גרטרוד קראוס" השוכן בבית שהורישה הרקדנית גרטרוד קראוס לכפר; גלריית אמני עין הוד, הנמצאת בכיכר הכפר וכן גלריות, סדנאות אמנים ויצירה שבהם נמכרות יצירות לציבור.
מבחינה נדל"נית, עין הוד נחשב למקום מאוד מגוון, שבו נכסים שנבנו בחלקם בשנות ה-60' וה-70, חלקם נכסים קטנים יחסית, לצד נכסים חדשים יותר ששטחם משתנה. על פי נתוני רשות המסים, העסקאות האחרונות שבוצעו ביישוב משקפות מחירים למ"ר שנעים בין 17,000 שקל למ"ר ל-44,000 שקל למ"ר. כך למשל, עסקה שבוצעה בינואר 2016, במסגרתה נמכר בעין הוד קוטג' בן 3 חדרים בשטח 80 מ"ר במחיר של 1.82 מיליון שקלים מחיר המשקף שווי של 22,750 אלף שקל למ,ר.
עסקה אחרת שבוצעה ביוני 2015 במסגרתה נמכר קוטג' בן 6 חדרים בשטח של 235 מ"ר במחיר של כ-4 מיליון שקלים - מחיר המשקף שווי של 17,021 שקל למ"ר. בדצמבר 2013 נמכרה בעין הוד דירת 9 חדרים בגודל 267 מ"ר במחיר של כ-6.2 מיליון שקלים המבטא שווי של 23,500 שקל למ"ר וביולי 2013 נמכר ביישוב קוטג' בשטח של 172 מ"ר במחיר של 7.72 מיליון שקלים המשקף מחיר של 44 אלף שקל למ"ר.
בשיחה עם וואלה! NEWS בירכה עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות, על השינוי המסתמן בעין הוד וציינה כי "נכון להיום פקודת האגודות השיתופיות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל מקנות לאגודות השיתופיות ביישוביים ובהרחבות קהילתיות בהן מתגוררות עד 400 משפחות (ולפעמים אף יותר) זכות להחליט מי יוכל לרכוש דירה ביישוב ומי יידחה. הסינון נעשה על פי ועדת קבלה שבוחנת קריטריונים שונים, בהם גיל, יכולת כלכלית, קביעות, מאפייני היישוב וקריטריונים מעומעמים נוספים ובעייתיים - כגון "אי התאמה לחיי החברה בקהילה" או "אי התאמה למרקם החברתי תרבותי של היישוב"". ברילנשטיין ציינה עוד כי "המצב המשפטי הקיים הינו מפלה ומקפח חלקים נרחבים באוכלוסייה ומנגנון ועדת הקבלה יצרו ויוצרים עיוותים כלכליים וחברתיים קשים, כאשר אנשים נדחים על ידי ועדות קבלה על בסיס הקריטריון המעומעם של 'אי התאמה לחי חברה בקהילה'".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "קיים הסכם מ-9/4/70 בין האגודה לבין הרשות, לפיו נדרשים המלצת האגודה או אישורה לביצוע פעולות שונות בתחום הכפר כפי שהוגדר בהסכם. (בין היתר קליטת חברים חדשים). אכן התקיימה פגישה ב-29 למאי אצל מנהל המרחב העסקי בחיפה בהשתתפות נציגי האגודה בעין הוד ובא כוחם. המדיניות שהוחלט לפעול על פיה באגודת עין הוד לאחר שנבחנה על ידי האגף המשפטי ומשרד המשפטים היא שתיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות חל גם על המקרה הפרטני בעין הוד. קרי, לא נדרש עוד אישור אגודת עין הוד או ועדת קבלה לצורך העברת זכויות ופעולות נוספות. כמו כן הקצאות חדשות לקרקע תהיינה במכרז פומבי בלבד". ברשות מקרקעי ישראל הבהירו כאמור כי הדבר נכון גם לגבי העברת זכויות. כלומר, אם בעבר חבר אגודה שרצה למכור את ביתו היה חייב לקבל אישור האגודה הרי שכעת לא תהיה חובה כזו.
מנהל כפר עין הוד, ציון גז, אישר את הפרטים ואמר כי "מדובר בשינוי דרמטי, המהווה מבחינתנו הפרה של ההסכם שלנו עם רשות מקרקעי ישראל. אם אכן המהלך הזה ייצא לפועל, נצא למאבק. מבחינתנו מדובר במהלך שהוא בל יעבור".