בוידאו: המאבק על חוף אכזיב
המאבק סביב עתידן של רצועות החופים של ישראל לאור משבר הדיור טרם הוכרע: אתמול הוצגו בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת עקרונות פרק החופים בתוכנית תמ"א 1 תכנית המתאר הארצית המאוחדת במסגרתה מוצע להרחיב את תחום הבנייה ברצועות החופים גם לתחום ה-300 מטרים ולאסור בנייה רק בתחום ה-100 מטרים מקו החוף. צעד זה, אליו מתנגדים נחרצות ארגוני הסביבה מחשש כי עשרות אלפי דונמים של רצועות חוף יופקעו לטובת מתקנים, תכניות בנייה ותשתיות מקודם על ידי מינהל התכנון במשרד האוצר במטרה להפשיר שטחים נוספים לבנייה.
על פי תמ"א 1 נקבע בין השאר כי עיר המבקשת להקים "מוקד חוף", שבו יוקמו מתקנים שונים, חייבת להראות את פריסת המוקדים בחוף הים שלה - ואת הרווחים ביניהם, שכן לא תותר הקמתם של מוקדי חוף צמודים. בינת שוורץ, מנהלת מנהל התכנון, שנכחה בדיון התייחסה לצורך שהיא רואה בהחלפתה של תכנית המתאר הישנה שהיתה קיימת עד כה לשטחי החופים (תמ"א 13) ואמרה: "למה מוכרחים להחליף את תמ"א 13? כי היא סימנה מצב קיים בשנות ה-70, ואת יתרת השטחים סימנה כשטח פתוח. זו תכנית שאושרה לפני 33 שנה ומאז לא עודכנה. בנהריה יש שטח שמסומן כחקלאי, ובנו שם שכונה שלמה. תמ"א 13 לא משקפת לא מצב קיים ולא מצב עתידי. תמ"א 1 קבעה כללים לטובת הציבור. סומנו 70,000 דונם שמורות טבע או חופים. בשטחים שסומנו כמכלול חוף - הנמצאים בעורף החוף ניתן יהיה לאשר תכנית שטחים פתוחים או בריכות חקלאיות לדגים. כן יש אפשרות לאשר שימושים צמודי דופן באישור המועצה הארצית".
יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם, התייחס לשינוי פניה של רצועת החופים בישראל ואמר: "כשהייתי ילד היו לנו מטקות וזהו. היום אנשים מצפים לרמת שירות בתי קפה, מסעדות. זה חלק מהבילוי. לכן צריך לאזן בין שמירה על רצועה לרחצה לצורך במתקני פנאי".
מי שעוד נכח בדיון הוא אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, שתמך במהלך ואמר כי בעיניו ניתן היה להרחיב אותו עוד יותר: "כשמדברים על חופים, השומע יכול להתרשם כאילו אדוות הגלים מלחכת את הפלדלת. לא אמת. במאה מטר של החוף יש החמרה של מה שאפשר לשים שם. אני אדם מבוגר, אני מעדיף לשבת בבית קפה ולא בחול, אבל לא קיבלו את דעתי והוחלט שבמאה מטר הראשונים יקומו רק תחנות הצלה, מד"א ומלתחות. קיבלתי את הגזירה".
יצחקי מתח ביקורת על המאבק הציבורי כנגד המהלך ואמר: " אני לא אוהב את המסע הזה כאילו הולכים להרוס את החופים. בעורף החופים, מעבר למאה מטר, היו שטחים בהם אסור היה לגעת. ישבו ועדות משנה וקיבלו סיכומים. מדובר ב-13,000 דונם, 4,500 מתוכם בערים כמו תל אביב, נתניה, נהריה ועכו, שם לא צריכים להיות חילוקי דעות. השאר שטחים יותר פתוחים. המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה להפקיד את התוכנית, למרות התנגדות ארגון הגג של הירוקים. מפקידים לצורך הערות. ב-13,000 דונם נדון בפינצטה, כדי לקבל החלטה אופטימלית בהסכמה מקסימלית".
בחודשים האחרונים התגבר מאבקם של ארגוני הסביבה נגד המהלך מאבק אותו מובילים עמותת 'אדם טבע ודין' והחברה להגנת הטבע. הארגונים פנו בנושא גם לשר האוצר, משה כחלון, וקראו לו להפסיק באופן מיידי את קידומו של "פרק החופים" בתוכנית. במכתבם ציינו כי "פרק זה מהווה תכנית מתאר חדשה לגמרי לחופי הים התיכון, אשר משמעותה ומהותה העיקרית הינה פגיעה קשה בהגנה הקיימת על חופי הים כיום, ובהיבטים מסוימים אף חיסול מוחלט של הגנה זו".
בפנייתם ציינו כי מדובר בגריעה של שטחים מוגנים מעורף החוף, בהיקף משמעותי לאורך כל חופי הארץ, גם בשטחים הפתוחים ובאופן גורף ומוחלט בשטחים העירוניים - שם שטחים אלו משרתים את האוכלוסייה הגדולה ביותר. "נציין גם שההגנה המוצעת על מכלולי החוף, אותה שארית של שטחי עורף החוף המוגנים כיום, פחותה באופן דרסטי מכפי שהיא כיום, שכן מוצע לאפשר תכניות פיתוח בשטחים אלה אם רק מוסד התכנון המוסמך, שיכול להיות גם ועדה מקומית, "שוכנע" שלא ניתן למקם את הפיתוח במקום אחר; ועוד נציין שמוצע לאפשר הקמת מתקני תשתית בכל מקום בחוף בלי מגבלה למעשה, דבר שלא קיים כיום".