כך מכשירה רשות מקרקעי ישראל עבירות בקרקעות המדינה

עד לשנת 2015 הצטברו כ-800,000 עבירות של תכנון ובנייה בישראל – במסגרתן גם השתלטות עבריינית על יותר ממיליון דונם של מקרקעי ישראל (כ-4.5% משטח המדינה) – אך אם לשפוט על פי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2016 - משתלם להיות עבריין קרקעות במדינת ישראל. הסיפור הבא שמובא בדו"ח בפרק העוסק בפעילות רשות מקרקעי ישראל ממחיש זאת היטב: במשך שבע שנים – בין 2007-2014 - אפשרו עיריית ראשון לציון ורשות מקרקעי ישראל לחברת פינוי עפר שאמורה הייתה לבצע עבודה לפינוי עפר במתחם בעיר, לכרות חול באופן בלתי חוקי בשטח של כ-100 דונם, לגרום לנזק לאזור וגם לגרוף לכיסם עשרות מיליוני שקלים – ללא מכרז, ללא אישורים, ללא אכיפה ותוך ששומרי הסף של הקרקעות מכשירים בדיעבד את העבירות פעם אחר פעם.

העבירות בפרשה זו התרחשו במסגרת הכשרת תוואי מסילת הרכבת מתל אביב לאשדוד במתחם העובר בדרום ראשון לציון. החברה, שאמורה הייתה רק לפנות עודפי עפר, החלה בכריית חול בכמויות גדולות ממתחם סמוך. הדברים היו ידועים לרשות מקרקעי ישראל ולעירייה כבר כשהחלו העבודות – אך על פי דו"ח המבקר, איש לא טרח לבדוק את כמויות החומרים שמפונים מהאתר, אף גורם לא פעל לעצירת הכרייה הבלתי חוקית ובמקום זאת, החברה המשיכה לכרות חול באופן בלתי חוקי מסוף 2012 ועד סוף 2014 על אף שתוקף הרשאת היתר הכרייה שלה פג בתקופה זו.

פרשיה זו הינה כאמור רק דוגמא אחת מתוך מספר דוגמאות בדו"ח. המבקר מציין כי על אף שהיו בידה אמצעים רבים לפיקוח ואכיפה, הרשות לא הפעילה אותם (חילוט ערבויות, פיקוח הדוק, או מדידות של גובה הקרקע) ומוסיף כי "מפקחים ומנהליהם במחוז המרכז של רשות מקרקעי ישראל לא פעלו להפסקת הכרייה הבלתי חוקית ואף אישרו לחברה מפעם לפעם להמשיך לעבוד במתחם, בלי שהיו מוסמכים לכך". זאת ועוד, "הממונה על המפקחים במחוז המרכז של רמ"י פעל להכשיר את הכרייה הבלתי חוקית באמצעות המרתה לעסקות לפינוי עודפי עפר ולכריית חול. ואכן, ועדת העסקות של מחוז המרכז של רמ"י אישרה מפעם לפעם, בדיעבד, את כריית החול הבלתי חוקית... בעלי תפקידים בכירים במרחב, "שומרי סף", היו אחראים למתן אישורים אלה. האישורים של ועדת העסקות לכרות חול ניתנו ללא אישור של המפקח על המכרות, ללא מכרז, וללא תכנית מפורטת כמתחייב מדינים, ואף בלי שהחברה ביקשה זאת במפורש", כותב המבקר.

בפרשה זו מציין המבקר כי "גם אופן תפקודה של העירייה היה תמוה: העירייה הפסיקה את העבודות חמש פעמים ותבעה את החברה בגלל עברות על חוק התכנון והבנייה, אך בד בבד העירייה אפשרה לחברה לעבוד במתחם גם לאחר פקיעת תוקפו של היתר הבנייה שנתנה לחברה, באמצע שנת 2013".

פרק זה של דו"ח המבקר כאמור אינו עוסק רק בפרשה זו. המבקר בחן את פעולותיה של החטיבה לשמירת הקרקע ברשות – חטיבה שאחראית לשמירה הפיזית על קרקעות המדינה ולמניעת הפגיעה בעתודות הקרקע של כולנו. כאמור, על פי ההערכות עד לשנת 2015 הצטברו כ-800,000 עברות של תכנון ובנייה בישראל לרבות השתלטות על יותר ממיליון דונם של מקרקעי ישראל (כ-4.5% משטח המדינה) – אך המבקר מצא כי מועצת מקרקעי ישראל כלל לא גיבשה מדיניות ולא קיבלה החלטות בנושא הפיקוח והאכיפה וכי בנוסף גם היחידה המשטרתית הייעודית שהוקמה לנושא (מתפ"א) – מקדישה רק חלק קטן מפעילותה לטובת הנושא.

למשל, מדו"ח פעילות מתפ"א לשנים 2015-2013 עולה כי שיעור הפעילויות שהיו קשורות במישרין לייעוד זה של היחידה (מתוך כלל פעולותיה) עמד בשנת 2013 רק על 47%, בשנת 2014 רק 33%, ובמחצית הראשונה של 2015 רק 35%. בנוסף, מהדו"ח עולה כי על פי נתוני היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, בשנים 2015-2012 היא הגישה למשטרה 224 בקשות לסיוע בביצוע של צווי הריסה מינהליים ושיפוטיים, אולם הסיוע הנדרש ניתן רק לגבי 68 (30%) מהבקשות.

בדו"ח נכתב עוד כי על פי נתוני רשות מקרקעי ישראל, בשנים 2013 ו-2014 היא הגישה למשטרה 200 בקשות לסיוע בביצוע של צווי הוצאה לפועל, אולם קיבלה את הסיוע הנדרש רק לגבי 45 (23%) מהבקשות.כך למשל, המשטרה לא נענתה לבקשות של רמ"י לסייע בביצוע של צווי פינוי והריסה שיפוטיים הנוגעים למקרקעי ישראל בכפר קאסם.

הנתונים העגומים העולים מתוך הדו"ח מצביעים על כך על שגם בתחום הביצוע – תמונת המצב אינה מעודדת: לפי נתוני רמ"י (לסוף אוגוסט 2015) במרחב השמירה מרכז-תל אביב יש כ-900 תיקים במעמד של "לפני תביעה" ו-58% מהם כלל לא הועברו לתובעים חיצוניים המטפלים בתביעות המשפטיות. "יותר משליש מתיקים אלה נמצאים בטיפולו של המרחב זה כעשור ואף יותר, ומוגדרים כ"תיקים שנפתחו" ושטרם הבשילו למעמד של "לפני תביעה". עקב כך הטיפול המשפטי בעברות הפך ל"צוואר בקבוק" השם לאל מאמצים של מפקחים זה שנים", כותב המבקר. עוד נכתב כי רשות מקרקעי ישראל קבעה בתכנית עבודתה לשנת 2014 שעל ארבעת מרחבי השמירה להגיש בסך הכל 37 תביעות להשבת הוצאות הפינוי של פולשים. בפועל, מרחבי השמירה הגישו רק 12 (כ-32%) מהתביעות מסוג זה.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל מונה לפי התקן 60 מפקחים בלבד, המופקדים על כלל אדמות המדינה ברחבי הארץ. נחישותם של המפקחים מובילה לכ-900 פינויים של עברייני מקרקעין מאדמות המדינה, להריסה של למעלה מאלף מבנים בלתי חוקיים ולהחזרת עשרות אלפי דונמים שנגזלו מהציבור אל מאגר הקרקעות הציבורי, מדי שנה. חלק מהערות המבקר כבר טופלו מאז קבלת טיוטת הדו"ח, כך למשל חודדו הנהלים בנושא הטיפול בעודפי חפירה וכרייה ושופר התיאום מול המשטרה. הנתונים המופיעים בדו"ח על בקשות לסיוע משטרתי בפינויים אשר אינן מאושרות ע"י המשטרה במחוז המרכז עלו לבקשת רמ"י לדיון בוועדה מיוחדת (בראשות ארז קמינץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה). אנו תקווה שהמלצות הוועדה, לפיהן יש לעשות את המירב להביא לביצוע הצווים, ייושמו".

בהתייחס לכריית החול בראשון לציון: "בתהליך הבקרה על פעולות השמירה וניהול העסקה ניצלה החברה הקבלנית פרצה בין נהלים ותהליכים. הנושא תוחקר בצורה עמוקה ובעקבותיו שונו מערכות הדיווח, ההנחיות חודדו, ולמפקחים נערך יום עיון מרוכז בנושא הטיפול בעודפי עפר וכרייה. נושא כריית החול בראשל"צ כבר סוקר בעבר בהרחבה בערוץ 10 והפקת הלקחים החלה כבר אז. בעניין הנזק הכספי, הרשות סיימה לאחרונה את הכנת תיק התביעה להשבת שווי החומר שנכרה ונגנב. התיק הועבר לפרקליטות המדינה להגשת תובענה".