המהלך שמוביל שר האוצר, משה כחלון, להבאת 6 חברות בנייה זרות לישראל ולאפשר להן להביא עימן 6,000 עובדים לענף הבניין נתקלה עד כה בהתנגדות וביקורת רה. כעת ההתנגדות צפויה להגיע גם לפתחו של בית המשפט העליון. תאגידי כוח אדם זר לבניין באיגוד לשכות המסחר הודיעו כי בכוונתם לעתור לבג"צ בעקבות ההחלטה, שאושרה לאחרונה בקבינט הדיור, וציינו כי מדובר בהחלטה "תמוהה".
אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם לבניה בלשכת המסחר, שמוביל את ההחלטה לעתור כנגד המהלך, ציין כי כיום תאגידי כוח אדם הפועלים על פי חוק ותחת רגולציה אינם מורשים להביא עובדים ואילו חברות בניה זרות יוכלו על פי ההחלטה להביא עובדים ללא פיקוח. "לא ניתן יהא לפקח ולמנוע תשלום עמלות גבהות המקובלות במדינות המוצא, לא ניתן יהא למנוע כניסת גורמים לא מקצועיים בעלי אינטרסים זרים ארצה באמצעות אותן חברות ביצוע", ציין.
במכתב שנשלח בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, באמצעות עו"ד יאיר דוד, נכתב בין השאר כי "מעבר לעובדה כי מדובר בהחלטה חפוזה ובלתי אחראית הפוגעת קשות בתחושת הצדק והשוויון, בהיותה החלטה המגבירה משמעותית את אפלייתם לרעה של תאגידי כוח האדם בענף הבנייה והחברות הישראליות בענף הבניה המקומי עקב מעמדם, הקניית מעמד מיוחד וייחודי לחברות הביצוע הזרות, נמצא כי בהחלטה ובהליך גיבושה נפלו פגמים חמורים - בכלל זאת היעדר כל תשתית עובדתית מספקת, וחוסר סבירות קיצוני שדבקו בה".
עוד נכתב כי "למרות הרציונל הכלכלי העומד אחר ההחלטה, המתיימר לשפר את מצבו של ענף הבנייה ושוק הדיור בישראל, הרי שהמהלך אותו מבקשת ממשלת ישראל לעשות עלול לגרור לתוצאה הפוכה, לנזקים ולפגיעה בלתי מידתית ואנושה במרבית השחקנים המקומיים בענף הבנייה". ניצן ציין כי להערכתו "ההחלטה לא תעמוד במבחן בג"ץ ורק תצעיד את השוק אחורה".