נהוג להאשים את משבר הדיור המתמשך בישראל בהיעדר היצע מספק של דירות, אך סיבה מרכזית לא פחות למצב בשוק היא העובדה כי למדינת ישראל אין די מידע בנוגע לשוק הדיור שאותו היא מבקשת לנווט. דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2012 וגם דו"ח מיוחד שהוקדש לפני כשנתיים לסוגיית משבר הדיור, קבע כי למדינת ישראל יש מידע חלקי בלבד, לעתים שגוי, על השוק בכל ההיבטים. הנתון הבא, אותו מספק היום (ג') המרכז למיפוי ישראל במשרד הבינוי והשיכון, מבהיר במידה מסוימת את עומקה של הבעיה: רק לכ-30% מהמבנים בישראל יש כתובת מסודרת.
הנתון העגום הזה, שנובע בין השאר מהעובדה כי גם במגזר הערבי וגם ביישובים הכפריים בישראל אין כתובות מוסדרות, לצד מוסדות אקדמיים או ציבוריים שמחזיקים לעתים מתחמים נרחבים של עשרות מבנים בעלי כתובת אחת בלבד מצטרף לעובדה שבישראל של 2016 המידע אודות הנכסים מצוי בידי אינספור רשויות שונות, בלי תיאום או חפיפה ביניהן.
מצב זה הוא הרקע לשני מהלכים לאומיים שיצאו לדרך לאחרונה ומבקשים להסדיר את המצב, ולאפשר למדינה לראשונה בתולדותיה גם לנהל את המידע באופן אחיד ומלא וגם להציג שכבות שונות של אינפורמציה כמעט אינסופית - על כל נקודה בישראל החל מתוכניות בנייה, ועד למידע סביבתי, מידע על האוכלוסייה, ייעוד הקרקע או התשתיות באזור.
"רשויות מקומיות רבות למשל אינן יודעות איפה עוברות התשתיות שלהן, והמידע הזה מייצר לעתים עיכובים רבים ביישום תכניות בנייה. המערכת החדשה מאפשרת ליזמים וקבלנים למשל לקבל את כל המידע על התשתיות במקום ובכך לפתור בעיות רבות בתחום הבנייה", מסביר שמעון ברזני, האחראי על מחלקת הגושים והחלקות במרכז.
היעדר המידע כאמור קשור בין השאר לעובדה שמערכת הכתובות בישראל ירודה מאוד בהשוואה למדינות מערביות. "נכון להיום רק לכ-30% מהמבנים בישראל יש כתובת, גם בשל המצב במגזר החקלאי, במגזר הערבי וגם בשל המצב במגזר הציבורי והאקדמי. הסיטואציה מקשה מאוד במצבי חירום כשצריך להגיע למקום מדויק ובשריפה בכרמל נוכחנו לדעת שיש קושי אדיר לתאם בין כל הגורמים בהיעדר כתובות מדויקות. לאחרונה סיימנו לתת מספרים לכל מבנה, באופן שיאפשר לענות על אירועים ביטחוניים דומים, וזה מוצג באתר ובקרוב יהיה גם זמין כאפליקציה בטלפונים החכמים", מסביר רונן רגב, מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל.
רגב מציין כי במסגרת המהלך להסדרת הכתובות, הסתיימה לאחרונה עבודה להכנת מפות ל-15 רשויות במגזר הערבי, באופן שיאפשר להן להסדיר את הכתובות ביישוביהן. "לעובדה שאין כתובת יכולה להיות השלכות רבות החל מהשלכות פוליטיות ועד להשפעה על מקבלי קצבאות, או דיווחים לרשויות המס".
בסיס לאומי לנתוני נדל"ן
לצד מהלך הסדרת הכתובת, המהלך השני והמרכזי של המרכז למיפוי (יחידת סמך של משרד הבינוי שהוקמה בשנת 1920 על ידי השלטון הבריטי י"ד) הוא הקמת בסיס לאומי לנתוני נדל"ן - באופן שיצור לראשונה ממשק בין כל הגופים במדינה המרכזים מידע נדל"ני: משרד המשפטים (הטאבו), רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, רשויות המס, משרדי הממשלה השונים, והרשויות המקומיות.
"עד היום כל מערכת החזיקה נתונים שונים ומשרדי הממשלה השונים לא תקשרו ביניהם", הוא מציין. בסיס המידע החדש - שיוצג על פני מערכת המיפוי באתר - יאפשר כאמור לראשונה לקבל מידע שכולל את מיקומו המלא של הנכס (גוש וחלקה), מידע סביבתי על אנטנות סלולריות או מוקדי זיהום, מידע על תחבורה ציבורית, אוכלוסייה באזור, וגם תכניות בנייה, מכרזי מדינה, אזורי עדיפות לאומית לצרכי מס, ייעודי קרקע ושורה של מדדים נוספים. המערכת מאפשרת לקבל גם תצלומי אוויר של האזור המבוקש ולפלח את המידע המבוקש על פי שכונות או רשויות באופן שאמור לאפשר לקבוצות סגורות לנהל ולהוסיף מידע משלהן למערכת.
במרכז המיפוי מציינים כי המערכת החדשה צפויה להשפיע ישירות על המחירים בשוק הדיור. "יש היום בישראל הרבה מאוד דרכים לזהות נכס, אך אין לנכס תעודת זהות. אפשר לתת כתובת, אפשר לתת גוש חלקה, יש תב"ע ויש גם זיהוי של מיקוד אבל הפרמטרים הללו אינם תמיד תואמים זה את זה ובמערכות בישראל למשל ברשויות המס יש הרבה מאוד טעויות בדיווחים על עסקאות נדל"ן, שנובעות מחוסר האחידות הזו", ציין פרופ' ירון פלוס, המדען הראשי במרכז הבינוי, המרכז את עבודת ועדת ההיגוי הממשלתית שהוקמה לפני כשנתיים וחצי לטובת הנושא.
"המשמעות של חוסר הוודאות וחוסר המידע היא לא רק העובדה שלמדינה אין היום יכולת לבדוק את הנתונים, להצליב אותם, לבחון כיצד המהלכים שלה משפיעים על השוק אלא גם יש לכך השפעה ישירה על המחירים. חוסר ודאות יוצר עליית מחירים והציפייה שלנו היא שהוודאות שתיווצר על ידי המערכת החדשה תאפשר לקצר תהליכים, לייעל את המערכת, לתת שקיפות וודאות ולקצר בעשרות אחוזים את פרק הזמן האדיר שקיים היום מרגע שיוזמים תוכנית ועד לאכלוס דירה. פרק הזמן הזה עומד על פי הערכות שונות על בין 13-15 שנים".
לאתר המפות הממשלתי