המטרה: לשלב את הבנייה בתוך הטבע

"כשאני רואה שלט שכתוב עליו 'שכונת האירוסים', אני יודע שברוב המקרים מדובר על מקום שפעם היו בו אירוסים, ועכשיו כבר לא", אומר מנחם זלוצקי, ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה. אבל גם הוא מודה שהמצב משתפר, המודעות גדלה, והשמירה על הטבע וההגנה על המגוון הביולוגי נכנסו כמעט למיינסטרים של התכנון.

וכשמדברים על שמירה על הטבע, כבר לא מדברים רק על אזורים מרוחקים אלא יותר ויותר על טבע עירוני, ועיריות רבות מכניסות תוכנית לשימור הטבע בשטחן כחלק מתוכניות המתאר העירוניות.

"קודם כל צריך לזהות איזה אתרי טבע חשובים יש בעיר", מסביר זלוצקי, "אחר כך מטמיעים את האתרים שנמצאו בסקר בעבודה השוטפת של התכנון והבנייה בעיר".

ירושלים היתה בין הראשונות לעשות זאת ("כי מציון תצא תורה" מגדיר זאת זלוצקי, שהוא ירושלמי בעצמו), והיא נחשבת אחת המובילות בארץ בשמירה על הטבע בתחומה. גם עיריית תל אביב ערכה סקר אקולוגי ואישרה לאחרונה תוכנית אב עירונית לשימור והגנה על הטבע העירוני, שכוללת פיתוח של אתרי טבע, צמצום השימוש בחומרי הדברה בטיפול באתרי טבע, שילוב הקהילה בשיקום של מה שכבר נהרס ועוד.

בשנה שעברה פרסם המשרד להגנת הסביבה "קול קורא" לביצוע סקרי טבע עירוני בעיריות, ובעקבותיו מתקיימים כיום סקרים כאלה ברשויות רבות, בהן אילת, ערד, באר שבע, קרית גת, אשדוד, נס ציונה, גבעתיים, פתח תקווה, כפר סבא, הוד השרון, רעננה, נתניה, פרדס חנה-כרכור ועוד. כרגע אין אף רשות ערבית שעורכת סקר טבע - וזלוצקי מקווה שיוקצה לכך מימון מיוחד, "כדי להתחיל, לפחות בנצרת ובשפרעם וברהט".

הכנת סקר כזה אורכת שנה וחצי-שנתיים כדי להקיף את כל עונות השנה, אך אינה יקרה במיוחד: בענף מעריכים את עלותו ב-70-100 אלף שקל, תלוי בגודל הרשות. המשרד להגנת הסביבה משתתף בחצי מהעלות, לעיריות שרוצות בכך.

כל עיר צריכה סקר טבע כזה?

"הרבה פעמים שואלים אותנו מה כבר יש שם, למשל ביישוב כמו יהוד. אבל אין מקום שאין בו טבע, וצריך להסתכל על מה שיש ולשמור על מה שיש", אומר זלוצקי.

"קחי לדוגמה את שמורת האירוסים בנתניה, ואת בריכת החורף. אפשר היה לבנות על זה, זה נדל"ן נהדר, עם נוף לים על רכס הכורכר. אבל החליטו לשמור על זה, ובצדק. אותו דבר באשדוד: תוכנית המתאר של העיר כללה בעבר גם את השטחים של הדיונה הגדולה".

בסקר שנעשה באשדוד נמצא שהעיר "היא בית לשלושה מבתי הגידול המאוימים ביותר במרכז הארץ: חולות, כורכרים ובריכות חורף".

בחיפה הוגדרו לא פחות מ-37 אתרי טבע עירוני, וגם שם הושם דגש רב על הקשר בין העיר לבין סביבותיה, בגלל הואדיות והנחלים, ודגש על בעלי חיים וצמחים ימיים. ברמת גן, בסקר שנערך ב-2008, נמצאו למעלה מ-60 מיני ציפורים. קרוב ל-50 מינים של ציפורים נמצאו בבת ים. לקיומן של ציפורים יש קשר הדוק לקיומם של עצים - ואם נכרתים עצים, אפילו אם הם מועברים למקום אחר, יכולה להיות לכך פגיעה בציפורים.

זלוצקי: "אנחנו בקשר עם חלק גדול ממתכנני הערים וחלקם תכננו מערכות פיתוח ותשתית שלפעמים דרסו את אותם שטחים רבי ערך. הם אמרו: 'לא עשינו את זה בכוונה, אלא פשוט לא ידענו. אם היה סקר מצאי, שמראה אתרים שיש להם חשיבות גבוהה, היינו מתכננים אחרת'.

אבל גם צריך בנייה בהיקף רחב.

"ברור לנו שיש צורך בפיתוח, ובתוספת של יחידות דיור. אבל צריך גם לראות שלא להכחיד את כל אותם שטחים ערכיים בתוך הערים שיש בהם עדיין טבע - וזה לטובת התושבים. בכל העולם יש נהירה לערים, וגם בישראל זה ככה. האוכלוסיה העירונית מתרחקת מהטבע וחשוב לאפשר לאותה אוכלוסיה נגישות לטבע במרחק קצר. לא תמיד כדי לראות פריחה צריך לנסוע לדרום האדום, וגם לא כולם יכולים לעשות זאת".

בתל אביב נמצאו בסקר לא פחות מ-51 אתרי טבע ו-37 אתרים נקודתיים, בשטחים פתוחים וב"רקמה עירונית בנויה". ראובן לדיאנסקי, חבר מועצה והנהלת העיר ת"א-יפו ויו"ר ועדת טבע עירוני ובעלי חיים: "תל אביב גדולה, ויש בה אתרים מקסימים. למשל, יש בה שתי בריכות חורף - האחת בדרום העיר ליד וולפסון, והשנייה בצפון העיר, סמוך לאזור המכללות. זה מקום מדהים, ממש קשה להאמין שהוא בתל אביב. הוא כל כך יפה שיש שם הדרכות שהרשות לאיכות הסביבה בעירייה מארגנת. יש גם אתר טבע עירוני לשימור בחוף הים בגבעת עלייה ביפו, שם מצאו ערכים יפים של צמחייה ובעלי חיים גם בתוך המים, וכמובן את נחל איילון, שעובר בתוך איילון. גם פארק הירקון באזור של בבלי הוכרז כאתר טבעי עירוני".

תוכניות הטבע העירוני שנכתבו עד כה, כמו בראשל"צ למשל, שואפות לשקם ולו במעט נזק שנעשה עם השנים בבנייה לא מבוקרת ובהפרה של הטבע המקורי, למשל נטיעת צמחים לא מקומיים. בתוכנית של ראשון לציון נכתב, כי יש "לשמור על מקומות שבהם יש עדיין צמחייה מקומית מקורית, ולא שיחים שניטעו כחלק מתוכנית גינון ולא היו במקור באזור". בתוכנית התל אביבית נקבע כי "במידה ויוחלט על שתילה באתר, תישתל צמחייה מקומית ארץ ישראלית, זאת מתוך מטרה להבטיח סביבה תומכת חיים, קיומן של מערכות טבעיות, שמירה על המגוון הביולוגי".

לדיאנסקי: "פעילים סביבתיים רואים בזה הישג מאוד גדול, שמצליחים לשמר טבע עירוני וערך ביולוגי. לא גינה ששתלו בה דשא, אלא את הטבע שהיה במקור. בתל אביב יש עוד עשרות רבות של אזורי פארקים וטבע חוץ מאלה שנכללו ברשימה - אבל הם לא טבעיים".

קל להגיד את זה בפברואר, כשהעשבייה והסביונים בשיאם.

זלוצקי: "נכון שיש בזה גם בעיות, כי בקיץ המראה הוא לא הכי יפה. אבל כאן אנחנו חיים. טבע מקומי זה גם ציפורים מקומיות, פרפרים. ולא מיינות ודררות".

לאחר שהסקר הושלם, מטמיעים כאמור את ממצאיו בתכנון. בירושלים דורשת תוכנית האב לשימור טבע כי בכל מקרה של תוכנית לפיתוח, יידרש היזם - בין אם הוא גורם פרטי או העירייה עצמה - לבצע תוכנית מפורטת שכוללת סקר שיוכן ע"י אקולוג מוסמך. באזורים שהוגדרו בירושלים כאתרים לשימור אקולוגי נקבעו הגבלות שונות: ללא תאורה, או הגבלת התאורה כך שלא תפריע למערכת הטבעית ולאוכלוסיית חיות הבר; ללא איסוף אשפה; תנועה להולכי רגל בלבד; ללא מתקנים; שמירה על הנגר במופע טבעי; ללא גידור, ללא בינוי, ללא שילוט; ללא תשתית לקבלת קהל.

"אתרי טבע מבחינתנו הם תשתית לכל דבר - כמו כבישים וקווי מים וחשמל", מסביר עמירם רותם, מנהל המחלקה לתכנון ולפיתוח בר קיימא בעיריית ירושלים. "לכן צריך להביא אותם בחשבון בתכנון ראשוני. זה המסר החשוב. בכל תוכנית בנייה עושים תוכנית אקולוגית מפורטת, וצריך להציע פתרונות לאזורי חיץ (בין השטח הבנוי לטבע) ולאזורים בדרגת שימור גבוהה. אנחנו מסתכלים גם על הדורות הבאים - שיהיו מסדרונות אקולוגיים, שתהיה המשכיות הטבע".

יזמים בטח לא מאושרים מזה שיש עוד סקר שצריך לעשות ולשלם עליו, ועוד אלמנט להתחשב בו בתכנון. זה גם לוקח זמן.

רותם: "נכון שאף יזם לא רוצה עוד אלמנט בשיקולים שלו, אבל כמו שאתה נדרש לתכנון כבישים ומוסדות ציבור, חייבים להכניס גם את השיקול הזה. אין עימות חזיתי אלא דיונים ערים".

יערה ישראלי, יועצת העירייה לענייני אקולוגיה: "יש דין ודברים. אנחנו משתדלים להקל, שלא יוציאו כסף סתם. אבל צריך לזכור שרוב המתכננים בכלל לא מתייחסים לזה - לא רואים שיש שם בעלי חיים או צמחים מיוחדים".

מה המשמעות המעשית של הגדרת מקום כאתר טבע עירוני?

לדיאנסקי: "ראשית, ברגע שהוגדרו אתרי טבע עירוני, אנחנו יודעים שאלה דברים שצריך להסתכל אליהם בצורה מדוקדקת. כל יזם שירצה להציע תוכנית שעלולה לפגוע באחד האתרים יצטרך להתייחס לכך וגם אנחנו נדע להתייחס לכך. מבחינה סטטוטורית, כשמביאים תב"ע לאישור, ברגע שהגדרנו את זה לשימור, זה מדליק לנו נורה אדומה.

"שנית, מאחר שאנחנו הגדרנו את אתרי הטבע, מחובתנו לתחזק אותם - וזה נכון לכל המחלקות העירוניות שלנו. העניין השלישי הוא החינוך - אנו כרשות מקומית עושים פעולות לקרב את האנשים אל אתרי הטבע".

ובאמת יש שיתוף פעולה מכל מחלקות העירייה?

"ברגע שהחלטנו - זה קיבל רוח גבית משמעותית מראש העיר. אם רון חולדאי לא היה עומד מאחורי זה, זה לא היה מתקדם. כיוון שכך, חלה על כולנו חובה לראות שזה יישמר".

התמיכה של הציבור והקהילה המקומית באתרי הטבע חשובה לרשויות המקומיות משני כיוונים: הן כדי לערב את הקהילה בנעשה ולקבל מהציבור רוח גבית מול יזמים ותוכניות פיתוח אגרסיביות, הן כדי לשמור על האתרים עצמם.

זלוצקי: "באחריות ראשי הרשויות לשתף את הציבור במידע, גם באופן מקוון. אם מצליחים לגייס גרעין של אנשים מקומיים לביצוע הסקר עצמו זה הכי טוב. בחלק מהיישובים יש פנסיונרים שמחפשים תעסוקה ויש להם עניין לתרום לקהילה והם משתתפים בסקר ואחר כך הם שמחים להעביר את המידע הלאה".

"ירושלים היא בכלל עיר מאוד קהילתית", אומר רותם. "יש בעיר קרוב ל-70 גינות קהילתיות. הציבור הוכיח את המעורבות שלו למשל בהתנגדות לבנייה בעמק הצבאים. כל סוגי האוכלוסיה מגיעים היום אל העמק, ובחינם. משקפות בחינם, יש אגם עם כיסאות נוח, זה נהדר".

עמיר בלבן, רכז תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע שיש מי שמכנה אותו "הכהן הגדול של הטבע העירוני בישראל", מציין שההתקדמות היא תולדה של מהלך משולב של ארבעה גורמים: המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות, קרן ברכה והחברה להגנת הטבע.

"המהלך הזה מטרתו לשלב את הסביבה העירונית למיתון ההשפעות הישירות והעקיפות של הפיתוח העירוני על המגוון הביולוגי ועל הטבע, ולטייב השימוש בשירותים שמקבלים מהמערכות הללו".

אנחנו לא באיחור?

"לא. הפעולות הנדרשות תואמות את עוצמת הפיתוח. עוצמת הפיתוח היום הרבה יותר גבוהה מבעבר. למשל, שטח פני עיר גדל פי 20 או פי 30 בתוך 20 שנה, וגדל פי 100 בתוך 100 שנים. אם נמשיך כך, נמצא את עצמנו בסביבה מפותחת אבל לא ראויה לחיי אדם. לכן, השמירה על הטבע היא לא עניין רצוי אלא קיומי והכרחי.

"המידע שעולה מהסקרים לא מיועד לחובבי טבע שרוצים לצאת לטייל, אלא לאנשים שמנהלים את העיר. ניהול הנגר, למשל, הוא עניין קריטי, ראינו את זה גם בחורף הזה. כשמכניסים נחל ליובל קטן, כמות הנגר עולה, יש בעיית ספיקה והנזקים אדירים. כל עיר שמשלימה סקר טבע עירוני מבינה שהמידע הוא תמונת מצב קיים, ואז נשאלת השאלה מה תמונת המצב הרצויה - מה אנחנו רוצים שיהיה. הנושא צובר תאוצה כי יש גם ביקוש מהציבור. אתר טבע עירוני במרחק הליכה מהבית זה נכס. עמק הצבאים שנחנך בירושלים יצר יהלום בסביבה מוטת פיתוח, שבה גרים יותר מ-50 אלף תושבים. העיר עפה מסביבו".

השאלה אם זה לא מעכב פיתוח.

"מדברים על מצוקת דיור, אבל אפילו בתוכניות ותמ"ליות - ועדת העל הממשלתית המקדמת במהירות תוכניות בנייה גדולות - אי אפשר להתעלם מזה".

אני מזכירה לבלבן את מצבם העגום של שוחרי הסביבה בצמתי קבלת החלטות: לפני שנתיים החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה להוציא את נציגי הסביבה מוועדת המשנה, וחזרה בה רק לאחר ביקורת ציבורית נרחבת. גם לקבינט הדיור בממשלה הנוכחית לא הוזמן תחילה השר להגנת הסביבה - אלא רק לאחר התערבות היועמ"ש.

"יש מצוקת דיור וצריך לטפל בה, אבל בואו נעשה את זה חכם ונכון. הסקרים לא מעכבי פיתוח אלא מקדמי פיתוח מקיים. נדרשים לשלב אותם בתוכנית בצורה חכמה ומושכלת. אפשר לעשות הרבה בין שחור ללבן".

זלוצקי: "אנחנו עובדים עם מהנדסי הערים ברשויות להטמיע את האתרים שנמצאו ראויים בדרגה גבוהה לשימור בתוך תוכניות המתאר. הדרישות שלנו, שהיו בעבר מאוד לא מקובלות, היום כבר מובנות. אנשים גם צריכים לגור ולחיות שם. ראשי הערים כבר יותר ויותר מבינים שצריך את זה".

בקרוב יתפרסם גם מסמך מדיניות ארצי לטבע עירוני, במטרה להביא את המידע והמדיניות בפני ראשי הרשויות, אלה שעוד לא עשו סקר.

לא רק בתוך הערים מתקיימים סקרי טבע, אלא גם במועצות האזוריות. "אנחנו תומכים בסקרי טבע גם בשטחים הפתוחים מחוץ לערים שהם במועצות אזוריות וגם בתחום הערים", אומר זלוצקי. "אבל מטבע הדברים, השטחים הפתוחים העירוניים הם הרבה יותר קטנים ומצומצמים, והם מאוימים מאוד על ידי הפיתוח. כל יישוב, רובם יותר וחלקם פחות, יושבים על שטחים שבעבר היו שטחים טבעיים והיה בהם מגוון ביולוגי עשיר. ברגע שהשטח הזה הלך לפיתוח, המערכת האקולוגית וערכי הטבע בחלקם הגדול נכחדו".

ההרגשה של המטייל היא שגם אם אתם כבר מכריזים ומשמרים, הטרקטורונים באים בשבת ועושים כרצונם.

"מרכז המועצות האזוריות מודע לעניין החשיבות של זה, ובמידה מסוימת לקח על עצמו את התפקיד של שומרי השטחים הפתוחים. אני מסכים שצריך להגביר את האכיפה. הטרקטורונים הם צרה שלא כתובה בתורה, וזו גם בעיה בטיחותית וגם בעיה של זיהום אוויר. אבל יש שינוי דרמטי לטובה. הם הבינו שזה הערך המוסף שלהם - זו האחריות שלהם לקלוט בשבתות את תושבי הערים. ראש המועצה האזורית של לב השרון, עמיר ריטוב, הבין את החשיבות ועשה תוכנית למסדרונות אקולוגיים בין השטחים החקלאיים. לפעמים מספיק לתת עוד רוחב רצועה באזורים שגובלים בוואדיות או בנחלים וזה כבר נותן ערך מוסף גבוה. נכון שאם מדובר בקרקעות פרטיות זה הרבה יותר קשה".

לעצים יש תפקידים חשובים מאוד בעיר. מבחינת מיקרו-אקלים, הם מורידים טמפרטורה, נותנים צל להולכים ובית לציפורים. "מדברים על שינוי האקלים הגלובלי, המסת הקרחונים בקטבים ועליית המפלס בבנגלדש", אומר זלוצקי. "אבל צריך לדבר גם על מה שקורה פה. אנחנו באקלים הים התיכון ותמיד היה חם פה בקיץ. לעצים יש תפקיד חשוב מבחינת הצל.

"בפתח תקווה עשו סקר עצים משלים לסקר הטבע העירוני, כדי למפות את העצים שהם היום חלק בלתי נפרד מתכנון הרחובות, מהמרחב הציבורי. "אני חושב ומאמין שבערים זכות הקדימה היא להולכי רגל. לשם כך צריך צל. רח' יפו בירושלים הפך את עורו בזכות הרכבת הקלה וגם בזכות העצים שניטעו. זה משנה לגמרי את האווירה ואת היכולת ללכת. יש לכך חשיבות מאוד גדולה. כולל התייחסות מתאימה ומודעות שפ"ע (שיפור פני העיר) ברשויות המקומיות. לא לכסח עצים יותר מדי, לתת להם יחס של כבוד".