נוהל חדש יחסית של משרד הכלכלה, שנכנס לתוקפו בחודש יוני 2014, קבע כי עובדים בענף הבנייה שמבקשים לקבל תעודת מקצוע רשמית, או להצטרף לקורס מנהלי עבודה, מחויבים בהצגת ותק של 5 שנים לפחות כשכירים בחברה קבלנית. אלא שכעת מסתמן כי המדינה עשויה לשנות את הנוהל בעקבות התערבות של בית המשפט העליון ועתירה שהוגשה על ידי מכללות בענף בה נטען כי תנאי זה מהווה חסם בפני אלפי עובדים בענף.
בהחלטה שהתקבלה לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי על המדינה להגיש תוך 90 יום תשובה מנומקת, מדוע לא ניתן להגמיש את תנאי הסף ולהסתפק בתצהיר של קבלן רשום כי אותו עובד הועסק על ידו, מבלי לדרוש את העסקתו הישירה כשכיר.
העתירה, שהוגשה על ידי מכללת אלפא 100 פלוס ומכללת א-שורק, באמצעות עורכי דין ליאורה ביין אלון, חגי טל ואליעד אברהם ממשרד פרופ' ביין ושות', הצליחה להביא לשינוי מסוים כבר במהלך הדיונים, במסגרתם הודיעה המדינה כי יוגמשו התנאים לטובת העובדים העצמאיים, ובלבד שיוכח כי צברו את ניסיונם המקצועי במסגרת עבודה בחברות קבלניות רשומות.
"הנוהל הוגמש כבר לגבי העובדים העצמאיים, אך כעת יש לפתור את החסם שנותר בפני אלפי עובדים בענף, שעבדו במשך השנים באמצעות גורמי ביניים קבלני משנה לא רשומים או חברות כוח אדם ולעתים יש מאחוריהם ותק וניסיון של 10-15 שנים בענף, אך מבחינת משרד הכלכלה הם מנועים מלקבל תעודת הסמכה מקצועית או להתקדם לתפקידי מנהלי עבודה. מדובר על אלפים שדרכם נחסמת, בשעה שענף הבנייה משווע לידיים עובדות", אומר בשיחה עם וואלה! עו"ד חגי טל. תעודות המקצוע שלגביהן קיים תנאי זה כיום הן לגבי טפסנות, ברזלנות או בנאות.
"הדרישה כי אותם עובדים יועסקו כשכירים ישירות על ידי החברות הקבלניות היא דרישה שלא מתחשבת באופן שבו השוק הזה פועל. חברות קבלניות לא נוהגות להעסיק את העובדים הפשוטים כשכירים ויש הרבה מאוד גורמי ביניים שפועלים כמתווכים בשוק הבניה. אם רוצים לתקן את סוגיית הקבלנים הרשומים, זוהי דרך מעוותת שאינה משיגה את מטרותיה, מה גם שישנן דרכים רבות לטפל בקבלנים לא רשומים מבלי שהדבר יבוא על חשבונם של העובדים הפשוטים".
עו"ד טל מציין כי "צריך לזכור שבמשך שנים הנוהל הזה לא היה קיים, אך המדינה החליטה להקשיח את הדרישות מבלי להציג עבודה מקצועית שמוכיחה שיש בעיה עם אותם עובדים. במילים אחרות, על סמך מה הוחלט לגבש נוהל חדש אם לא הוכחה שהיתה בעיה עם הנוהל הישן?"
בעתירה נטען בין השאר כי שינוי הנוהל יוצר בפועל אפליה. "הנוהל החדש גורם להבחנה בין עובדים בעלי נתונים זהים, שעבדו באותם מקומות עבודה, שהועסקו בצורת העסקה זהה ושצברו ניסיון מקצועי זהה במשך שנים וזאת רק על יסוד המועד שבו נרשמו לקורס (לפני או אחרי מועד פרסום הנוהל החדש), או למבחנים לקבלת תעודת מקצוע". עוד צוין כי הנוהל החדש אינו עומד בקנה אחד עם הניסיון להוזיל עלויות בענף הבנייה.
ממשרד הכלכלה נמסר כי המשרד יגיב לעניין בבג"צ.