שרת המשפטים, איילת שקד, המתנגדת לקידום חוק לשכירות הוגנת במתכונתו הנוכחית, פועלת בחזית אחרת לחקיקה בתחום הדיור: שתי יוזמות חדשות של השרה שקד, שצפויות להגיע כבר ביום ראשון הקרוב לאישור ועדת שרים לחקיקה, מבקשות לקדם במהירות פרויקטי פינוי בינוי - ולהתגבר על "מעכרים", מצד אחד, ועל "דיירים סרבנים", מצד שני גם במחיר של מתן סמכות לבית המשפט לפנות דיירים סרבנים מביתם.
הצעת החוק הראשונה, המכונה הצעת "דייר סרבן" נועדה כאמור להתמודד עם הקושי באי יציאתן לפועל של עסקאות פינוי ובינוי, שנוצר על רקע התנגדות בלתי סבירה, לשון ההצעה, של אחד או יותר מבעלי הדירות בשעה ששיעור משמעותי מבין בעלי הדירות האחרים בבניין המגורים דווקא מעוניינים בעסקה.
בדברי ההסבר להצעה צוין כי כיום ישנו מצב בעייתי שכן הצורך בהסכמת כל בעלי הדירות לשם ביצוע עסקת פינוי ובינוי מקנה לבעל דירה יחיד עמדת מיקוח בעייתית, שבה הוא עלול לעשות שימוש לרעה, לעיתים גם במחיר הכשלת העסקה.
בסעיף 2(א) לחוק כיום נקבע כי בעלי הדירות המעוניינים בחתימת ההסכם יכולים לתבוע נזיקית בעלי דירות המסרבים להצטרף למיזם פינוי ובינוי מסיבות שאינן סבירות, באופן שיחייב את הסרבנים לשלם פיצויים לשאר בעלי הדירות, בעבור הנזק שנגרם להם מאובדן העסקה.
ואולם, על פי ההסבר, סעד הפיצויים בחוק הקיים אינו מספק, שכן בפועל עדיין קיים קושי רב בקידום עסקאות פינוי ובינוי בשל קיומם של בעלי דירה המסרבים מטעמים לא סבירים ולכן התיקון החדש מציע להעניק לבית המשפט גם את הסמכות להורות בצו על פינויו של בעל דירה מסרב, באופן שיאפשר קידום יציאתה של עסקת הפינוי ובינוי אל הפועל וכן למנות אדם שיוכל לפעול למימוש עסקאות אלו.
על פי המוצע בהצעה החדשה, כאשר תהיה קיימת הסכמה של רוב מיוחס (80%) מבין בעלי הדירות להסכם פינוי ובינוי, יוכל בית המשפט להטיל על הדייר המסרב סירוב בלתי סביר, אחת משתי סנקציות: האחת היא זו הקבועה כבר היום בחוק חובת פיצוי לדיירים שנפגעו מהסירוב והשנייה היא (על-פי התיקון המוצע), להורות בצו על פינוי הדירה של בעל דירה סרבן ולמנות אדם אשר יהא מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט, להתקשר בשם בעל הדירה המסרב בעסקת פינוי ובינוי.
בהצעה נכתב כי הטלת הסנקציה של פינוי בעל הדירה המסרב תיעשה רק אם מצא בית המשפט כי הפינוי מוצדק וסביר בנסיבות העניין, ולאחר שנתן לבעל הדירה המסרב הזדמנות לטעון את טענותיו. במסגרת ההחלטה יביא בית המשפט בסך השיקולים את הנסיבות המיוחדות שבהריסת דירתו של בעל הדירה המסרב והשלכותיהן.
גלנט תומך
הצעת החוק השנייה מכונה "חוק המעכרים", במסגרתה מציעה שרת המשפטים להגביל הסכמים לתקופה של עד 7 שנים, במטרה למנוע מצבים שבהם דיירים נותרים כבולים להתחייבות עם "מעכרים", שהחתימו אותם על הסכמי קדם התקשרות, אך בפועל אינם מקדמים את העסקאות מול גורמים יזמיים.
מטרת ההצעה היא כאמור להתמודד עם מצבים בהם מארגנים ("מעכרים") מחתימים בעלי דירות על הסכמי קדם-התקשרות, בהם הם מגייסים את הסכמת בעלי הדירות לביצוע עסקת פינוי ובינוי, תוך הכנסת סעיף בלעדיות, המונע מבעלי הדירות החותמים לממש פרויקט פינוי ובינוי באותו בית דרך גורם אחר מלבד המארגן.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בפועל, ברבים מהמקרים המארגן לא מתקדם כראוי בגיבוש ההסכמות הנדרשות לשם מימוש העסקה, או למשל אינו מצליח להחתים רוב מספיק לביצוע עסקת הפינוי בינוי, אך בעלי הדירות שחתמו עמו על אותו הסכם קדם ההתקשרות - נותרים כבולים להסכם ואינם יכולים להתקשר עם יזמים אחרים.
מטרת החוק היא לתחם את תקופת הכבילה ומוצעות בו מספר מדרגות תקופתיות, בהתאם למידת "רצינותו" של המארגן בקידום העסקה, כאשר התקופה המקסימלית לתוקפו של הסכם כזה תעמוד על 7 שנים. בהצעה זו ישנה הסדרה לשלב עריכת ההסכם בין המארגנים לדיירים.
שרת המשפטים איילת שקד התייחסה להצעות ואמרה כי "חוקים אלו נועדו להקל על ביצוע עסקאות של פינוי בינוי ולפעול למען התחדשות עירונית. התחדשות עירונית מהווה ניצול נכון יותר של המשאבים, דואגת להעלאת איכות חיי הדיירים, חשובה לפיתוח וחידוש תשתיות ציבוריות ושטחים פתוחים וכן מהווה פתרון למצוקת הדיור החמורה בישראל. על כן, עלינו לאמץ את הכלים הנכונים להתמודדות עם תופעות המונעות התקדמותן של פרויקטים מבורכים מסוג זה. הצעת חוק המעאכרים למשל, מפסיקה מצב של ניצול אנשים ומפנה את המקום לניצול משאבי הטבע. זהו סדר הדברים הנכון".
שר הבינוי והשיכון , יואב גלנט, שגם משרדו שותף להצעה, לצד משרד האוצר, אמר כי "ישנה חשיבות רבה לייעול שיטות ולזירוז תהליכים בתחום הדיור, שחלקם מתעכבים במשך שנים. אחת המשימות העיקריות שלנו היא המאבק בבירוקרטיה ובחסמים. עלינו למנוע מצבים שבהם בעקבות עסקאות בעייתיות שדיירים נקלעים אליהן או בעקבות סכסוכי דיירים, נעצרים פרויקטים בהיקפים גדולים, שאמורים לתרום לציבור הרחב. יש לנו אחריות לתושבים שמעוניינים לשפר את תנאי המגורים שלהם, ולכן אנו פועלים בכל המישורים, כדי לאפשר להם להגשים את תכניותיהם, שמיטיבות עם כל אזור המגורים שלהם".