הולילנד, מאחוריך: הקשר בין השחיתות לנדל"ן

פרשת הולילנד, שבה הורשע לאחרונה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הפכה במובנים רבים לסמל. מפלצת נדל"נית בנוף הירושלמי שמייצגת את כל מה שרקוב ומושחת ברשויות המקומיות ובמערכת התכנון בישראל. אך מי שעוקב בשנים האחרונות אחר פרשיות השחיתות ברשויות המקומיות – והן רבות מאוד - מגלה כי כמעט תמיד מעורבים בהן גם יזמים וקבלנים.

ראש המועצה האזורית מטה יהודה חשוד באונס ובשוחד
חשד: ראש עיריית אשקלון אנס - והעביר דמי שתיקה למתלוננת
5.5 שנות מאסר לראש עיריית רמת גן לשעבר צבי בר
חשד לשחיתות בהיקף של מיליונים בעיריית אשדוד

אין צורך ללכת למקומות נידחים כדי למצוא דוגמאות לריקבון: רק לפני חודש הודיעה הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד בכירים בעיריית אשדוד ונגד יזמים וקבלנים שפעלו בעיר בחשד למעורבות בפרשות שוחד של מיליוני שקלים.

באשדוד החשודים הם ממלא מקום ראש העיר וחבר מועצה לשעבר, שהקימו עסק שייעץ ליזמים בתחום הנדל"ן. על פי החשד, קיבלו השניים מיזמים ומקבלנים כסף בתמורה לקידום פרויקטים בוועדות התכנון והבנייה.

אך העיר השישית בגודלה בישראל, אינה לבד. שבועות ספורים לפני פרוץ הפרשה בעיריית אשדוד נעצר ראש המועצה האזורית מטה יהודה, בחשד לאונס, שורה של עבירות מין, ולעבירת שוחד שקשר לכאורה עם קבלנים. לפי החשד, ראש המועצה האזורית, שכוללת את מספר היישובים הגדול בישראל לא פחות מ-57 יישובים, חשוד כי קידם קבלנים ויזמים, יחד עם שותפים, ובתמורה שלשל לכיסו כספי שוחד. במסגרת הפרשה נעצר גם בעל חברת קבלן, הנסחרת בבורסה.

מי שלא הספיק להתעדכן בפרשיות של עיריית אשדוד ומטה יהודה, נתקל אולי בפרשה החדשה שפרצה ממש בימים האחרונים: בשבוע החולף נעצר גם ראש עיריית אשקלון בחשד כי קיבל שוחד תמורת קידום ענייניהם של קבלנים ויזמים, תוך ביצוע עבירות מרמה והלבנת הון. בפרשה זו נחשד ראש העיר כי ניצל את כספי השוחד כדי לשלם דמי שתיקה לכמה נשים שאותן תקף מינית.

גם בפרשת עיריית אשקלון, ראש העיר לא נעצר בגפו. לצדו נעצר קבלן ואיש עסקים מקומי, שחשוד כי שיחד אותו בכמה הזדמנויות בסכומים של מאות אלפי שקלים.

פרשות השחיתות הללו – שבכולן מעורבים הדרגים הבכירים ביותר ברשויות המקומיות, כולל ראשי ערים מכהנים, לצד יזמים וקבלנים – הן רשימה חלקית בלבד. בהמשך הרשימה יש פרשיות חמורות שחלקן כבר לא עולות על סדר היום הציבורי בשל התיישנות. עם זאת כולן התרחשו בצמתים המרכזיים ביותר בישראל.

רק ביוני האחרון, למשל, נשלח ראש עיריית רמת גן לחמש וחצי שנות מאסר, באחת מפרשיות השחיתות החמורות של השנים האחרונות בלב אזור הביקוש הנדל"ני, היכן שערך הקרקע שווה מיליונים. ראש העיר הורשע בקבלת שוחד בהיקף של מיליוני שקלים מקבלנים בתמורה לקידום מיזמי נדל"ן ולמתן אישורי בנייה.

בין אם נשכחו כבר מלב הציבור או לא, נדמה כי הרשימה החלקית הזו מספיקה כדי להבין את הפער האדיר שבתוכו מתקיים עולם הנדל"ן: מאחורי הקלעים של ההדמיות הנוצצות והפרויקטים החדשים למגורים, פועלת מערכת תכנונית מסורבלת, עתירת ביורוקרטיה, איטית ונטולת ודאות או אופק – במידה רבה בשל העובדה שהמדיניות הממשלתית מתחלפת חדשות לבקרים.

במציאות כזו, עם שוק נדל"ן "רותח" שבו מחירי הקרקע מרקיעים שחקים, לא קשה להבין מדוע "מעכרים" ומתווכים מנצלים את המצב כדי לסייע לקבלנים לקדם את ענייניהם ברשות המקומית, באמצעות חיבור לבעלי עמדות מפתח מושחתים.

הדברים הללו ידועים היטב לבכירי מערכת התכנון בישראל וגם למקבלי ההחלטות המופקדים על ענף הנדל"ן. אלא שבשנים האחרונות נדמה כי הכיוון שאליו המערכת צועדת – הפוך מזה הרצוי. במקום להגביר משמעותית את הפיקוח הממשלתי על הרשויות, להגדיל תקנים במוסדות התכנון ולסייע למערכת לעבוד בניקיון, בשקיפות וביעילות – מקבלות הוועדות המקומיות, שהן בדיוק אותן ועדות שנשלטות על ידי העיריות, יותר ויותר סמכויות מול היזמים והקבלנים – וכעת מסתמן כי הן יוכלו לפעול גם במחשכים.

הכיוון הזה החל כבר בתקופתו של שר הפנים לשעבר, גדעון סער, אך הוא מתעצם דווקא במשמרתו של שר האוצר משה כחלון. במשמרת הנוכחית, בחר שר האוצר להעניק לראשי הערים אוטונומיה רבה יותר באישור תוכניות בנייה ותוספת זכויות ליזמים וקבלנים, מבלי שיצטרכו לקבל את אישורן של הוועדות המחוזיות - הכפופות למשרד האוצר. לאוטונומיה הזו יש משמעות מרכזית: כסף, הרבה מאוד כסף, שכן התיקון לחוק שאותו אישר לאחרונה כחלון, יאפשר לוועדות המקומיות להגדיל ב-20% את זכויות הבנייה בתוכניות מגורים.

המהלך האחרון – והבעייתי מכולם - סומן ממש לפני מספר ימים: תקנות הרישוי החדשות של מינהל התכנון עמדו לכלול, באופן חסר תקדים, מתן אפשרות לרשויות המקומיות להטיל חיסיון על היתרי הבנייה שהן מאשרות. במילים אחרות, הרשויות המקומיות לא רק זוכות לתוספת משמעותית של כוח בשנים האחרונות – אלא שהכוונה היתה – לא לאפשר לציבור לדעת אלו החלטות תכנוניות מקודמות באזורו. ברגע האחרון בוטלה כוונה זו.

מטרת המהלכים הללו ברורה: המדינה רוצה לקצר את הביורוקרטיה ולייעל את המערכת, כדי לאפשר לשוק הדיור להתפתח במהירות ולהגדיל את היצע הדירות. מטרה שבהחלט נחוצה כמו אוויר לנשימה לכל המערכת התכנונית המסורבלת ומלאת הטפסים.

אלא שכפי שהדברים נראים עתה, מבלי שלצד מהלכים אלה תפקח הממשלה על אותן רשויות מקומיות, תסייע להן בהתמודדות עם הסמכויות, תרפד אותן בתקנים - וגם תפעל להגדלת השקיפות בהן – פרשת הולילנד תהיה רק קצה הקרחון.