לא רק סכר: לקחי הוריקן סנדי ישדרגו את ניו יורק

סופת ההוריקן סנדי, שהיכתה בחוף המזרחי של ארצות הברית בשנת 2012, גבתה את חייהם של מאות בני אדם, גרמה לרבבות אחרים לעזוב את בתיהם – והביאה לביטולן של 14 אלף טיסות ברחבי ארצות הברית.

הסופה הטרופית, שהותירה במשך ימים רבים את תושבי ניו יורק בעלטה, גם גרמה לנזקים חסרי תקדים בעשרות מיליארדי דולרים, מרביתם במדינת ניו יורק והאזור. הלקח מסנדי, לצד החשש מפני סופות עתידיות, הביא את עיריית ניו יורק להחלטה כי לא יהיה מנוס מפני הקמת סכר – יצירת קו הגנה שיגן על מנהטן מפני הוריקן נוסף.

אלא שבניגוד לפרויקטי תשתית רגילים, הפרויקט הניו יורקי שיוצא לדרך בימים אלה, אינו צפוי להחליש את המרחב הציבורי סביבו, אלא דווקא לשדרג ולפתח את האזור באופן שיוסיף לתושבי העיר חללים חדשים בשימושים מגוונים – מעל הסכר ובסביבתו.

בפרויקט השאפתני, צפוי אזור הסכר להתמלא בשורה של פונקציות ציבוריות – החל מבריכות שחייה ואזורי ספורט ופנאי ועד לחללים מסחריים ושטחים ציבוריים למען תושבי מנהטן.

הפרויקט החדש, המכונה "dry line", מושך תשומת לב גם בשל העובדה כי הוא פורץ דרך מבחינה תפיסתית ועשוי לשנות את שולי העיר מנהטן לטובה, אך לא פחות מכך בשל משרד האדריכלים שנשכר לתכנן אותו. המשרד שהופקד על המשימה הוא משרד ביורקה אינגלס גרופ (BIG), על שמו של האדריכל הדני הצעיר ביורקה אינגלס.

אינגלס, רק בן 40, כמעט נער במונחי עולם האדריכלות, מחזיק ברזומה שלו בין היתר את פרויקט הקמתו של מטה חברת גוגל החדש בעמק הסיליקון וגם את המגדל האחרון בפרויקט מרכז הסחר העולמי בניו יורק, לצד עשרות פרויקטים מעוררי עניין בעולם – שהעניקו לו את המוניטין הבועט ביותר בתחום כיום.

"בעולם הישן היו מקימים מעין קיר סביב מנהטן – סכר במובן הפשוט של המילה. אבל בעולם החדש לקחו את משרד ביורקה אינגלס גרופ – שהוא המשרד המוביל כיום בחשיבה יצירתית בעולם – והפקידו בידיהם את המשימה", אומר בראיון לוואלה! אדריכל גיל שנהב, גיל שנהב, יו"ר הסניף הישראלי של המועצה הבינלאומית לבנייה עירונית וגורדי שחקים (CTBUH –ISRAEL).

שנהב אומר כי המשימה היא לקחת פרויקט להקמת סכר תפעולי ולהפוך אותו למנוע של פיתוח עירוני, כולל מגרשי משחקים, מערכות ישיבה, פנאי בריכות שחייה ושטחי מסחר, באופן שיעטוף את כל מנהטן בפארק של שימושים. "במילים אחרות, יקימו סכר, אבל הוא יהיה מוסווה ומוצנע – וסביבתו תהיה משודרגת. אדריכלים אומרים שאין בעיות אלה הזדמנויות וזוהי דוגמה מצוינת. ההצפה מסופות ההוריקן בניו יורק היא בהחלט בעיה, אבל מבחינה אדריכלית יש פה הזדמנות", אמר.

שנהב, שהשתתף באוקטובר האחרון בכינוס של המועצה בניו יורק, גם ביקר במשרדי BIG ונפגש עם צוות האדריכלים שמוביל את המשרד, ועם אינגלס עצמו. "לפני עשר שנים המשרד הזה העסיק 30 אדריכלים בלבד בדנמרק. כיום, לאחר שיזם אמריקאי הציע להם לעשות פרויקט בנהר ההאדסון -והם ביצעו אותו בצורה יוצאת דופן - הם כבר מעסיקים 300 עובדים – 200 מהם פועלים ממשרדים בניו יורק ועוד כ-100 מהמשרדים בדנמרק. זה המשרד הכי צעיר והכי תוסס בעולם", הוא מספר.

חלוצי ומרשים ככל שיהיה, שנהב מזכיר כי פרויקט הדריי-ליין אינה הפעם הראשונה שבה העיר ניו יורק משתמשת באלמנט מתחום התשתיות כדי לשדרג את המרחב הציבורי. "הדרך לדריי-ליין עוברת דרך פרויקט ההיי-ליין, שהוא סיפור ההצלחה הגדול של העשור האחרון", מדגיש שנהב.

"ההיי ליין היה קו רכבת ישן, שהיו תוכניות להריסתו. הוא היה משמים ומטריד - אבל בעקבות לחץ תושבים הוחלט לא לפרקו אלא לשמרו ולהופכו לפארק ציבורי. היתה בניו יורק התארגנות חברתית ציבורית נרחבת לשנות את התוכניות – והעירייה הקשיבה ואכן הפכה את המקום לפארק ציבורי עילי שהתניע סביבו פעילות חברתית, כלכלית ונדל"נית בהיקפים של מיליארדי דולרים. בהיי ליין בניו יורק מבקרים בכל שנה מיליוני אנשים, יותר מהרבה יעדים אחרים בעולם. זו דוגמה לכך שלפעמים ההזדמנות מצויה מתחת לאף שלנו ושגם פרויקט תפעולי, שהוא למעשה אלמנוט הנדסי המשמש לשינוע סחורות – יכול לשרת את הסביבה ולא להרוס אותה", הוא פוסק.

שנהב מציין כי הפרויקטים הללו מאפשרים הצצה לשינוי תפיסתי רחב יותר שעובר על עולם האדריכלות בעולם, ושלדבריו מתחיל לחלחל גם אל עולם התכנון בישראל. "אנחנו כאדריכלים רואים תמיד את הבניינים במרכז – ורק אחר כך את המרחב שסביבם. במידה מסוימת המרחב הציבורי תמיד היה משני ביחס למבנה. אבל התפיסה היום בעולם – וזהו אחד הנושאים המרכזיים שהוצגו בכנס – היא לתכנן קודם כל את המרחב הציבורי ורק אחר כך את הבניין כבונה ומשרת אותו. יש פה היפוך תפקידים. זה קו חשיבה מהפכני מבחינת המתכננים והאדריכלים. בישראל היום יש הרבה מאוד מתכננים טובים, אבל המרחב הציבורי פועל עדיין במנותק מהמבנים ואנחנו צמאים לשינוי תפיסתי".

בכנס האחרון נכחו בין השאר גם נציגי עיריית בני ברק, רמת גן, פתח תקווה, בת ים ועיריית תל אביב, לצד נציגי משרד השיכון. נוכחותם, לטענת שנהב, ממחישה כי גם ברשויות המקומיות ובקרב מנסחי המדיניות ישנו רצון להתעדכן במגמות התכנוניות החדשות. "כולם מבינים היום שהתפיסה לגבי המרחב הציבורי משתנה ובמידה מסוימת זה כבר מחלחל. פארק אריאל שרון למשל הוא דוגמא למקום שהיה אתר פסולת וכיום יש לו שימושי פנאי וחינוך נפלאים".