פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גאווה אשדודית: הקבלן שמחזיק ב-2,000 דונם ובונה רק בעיר

      יחיאל אבו, בעל מלאי הקרקעות הגדול בעיר אשדוד, מתגעגע לימי אריק שרון, מותח ביקורת על מהלכי הממשלה ואינו מהסס לתקוף את העירייה. "הפוליטיקה באשדוד עובדת רק לטובת אנשים מסוימים. אם היו נותנים לי, הייתי פותר את בעיית הדיור של כל הזוגות הצעירים בעיר"

      יחיאל אבו (לירון מולדובן )
      יחיאל אבו (צילום: לירן מולדובן)

      בבניין צנוע, באזור תעשייה ותיק בצפון אשדוד, הרחק ממשרדיהם המפוארים של חברות הנדל"ן של תל אביב, ממוקמים משרדי חברת הבנייה יחיאל אבו בע"מ. אלא שדבר בחזות הפשוטה של בניין המשרדים הישן לא מסגיר את העובדה כי חברה זו, בבעלותו של הקבלן הוותיק שעל שמו היא קרויה, מחזיקה כיום במלאי הקרקעות הפרטיות הגדול בעיר. "לא הימרתי בחיי על שום דבר – רק על קרקעות – וברוך השם הערך שלהן כל הזמן עולה. אבל אני פטריוט אשדודי, לא בניתי מימיי מחוץ לגבולות העיר – והיום אני רואה איך הזוגות הצעירים בורחים מכאן – ומודאג. אני משוכנע שאני יכול לפתור את בעיית הדיור לזוגות הצעירים בעיר אבל לצערי העירייה לא משתפת איתי פעולה", הוא אומר השבוע בראיון נוקב לוואלה! NEWS.

      כבר שנים רבות שאבו בונה פרויקטים בעיר אשדוד: בפורטפוליו של החברה ניתן למצוא הרבה מאוד מגורים, אך גם מלונאות (מלון ווסט) לצד פרויקטים של מסחר ותעסוקה. הניסיון הרב והעובדה כי אבו מתעקש לבנות אך ורק בגבולות עיר מולדתו, הפכו אותו לדמות מוכרת למדי בעיר. "באשדוד אני מפורסם כמו קוקה-קולה, בניתי רובעים שלמים והכנסתי שלושה דורות לדירות שבניתי. היום אני כבר לא רואה את עצמי כקבלן, אלא כשומר קרקעות", הוא מעיד על עצמו בחיוך.

      את המהלך הגדול שלו ביצע בשנת 2008 אז רכש אבו חלק מחברת "קבוצת בוני ערים" מידי חברות כלל תעשיות ונכסים ובניין של נוחי דנקנר ומידי שיכון ובינוי של שרי אריסון, תמורת כ-160 מיליון שקלים – ובשנת 2012 השלים את הרכישה תמורת כ-110 מיליון שקלים נוספים. המהלך העסקי הזה הפך את אבו, עד אז קבלן מקומי ותיק שהחל את דרכו כיוצק ברזל פשוט בגיל 16, לבעל הקרקעות הפרטי הגדול בעיר עם מצבור מוערך של כ-2,000 דונם ברחבי העיר. שני רק לרשות מקרקעי ישראל המחזיקה במרבית קרקעות המדינה בעיר.

      "העירייה לא משתפת פעולה"

      העסקה עם בוני ערים היתה עסקת ענק עבור אבו, אך לא הראשונה שאותה ביצע במגרש של השחקנים הגדולים בענף: בעבר רכש אבו 200 מגרשים ברובע י"ז באשדוד מחברת מנרב ובעסקה אחרת מכר לג'קי בן זקן ולחיים רביבו 1,800 מ"ר המיועדים לבניית מרכז מסחרי באותו רובע.

      אלא שלאבו יש ביקורת רבה על האופן שבו מנוהל שוק הדיור המקומי בעירו ובניגוד לקבלנים ויזמים, החוששים בדרך כלל לצאת כנגד הרשות המקומית שבשטחה הם פועלים, הוא אינו חושש להשמיע אותה בקול רם: "הפוליטיקה באשדוד לצערי עובדת רק לטובת אנשים מסוימים. לא מסתכלים על הפתרונות שניתן לייצר על הקרקע – אלא מחפשים לראות מי בעל הקרקע. במקום לדאוג שהצעירים יישארו בעיר, ולאפשר לי לבנות דירות מוזלות בהיקפים גדולים בשטחים שבבעלותי, העירייה לא משתפת איתי פעולה", הוא פוסק.

      ההצהרות של אבו מלוות גם בנתונים: לדבריו, ברובע מער דרום בעיר ישנה כיום חטיבת קרקע בגודל של כ-350 דונם, (שכ-15% ממנה בבעלותו) ובה מתכננת העירייה לבנות כ-3,500 יחידות דיור. לעומת זאת, על גבי 770 דונם ברובע המיוחד (שבו כ- 60% מהשטח בבעלותו), מתכננים 2,100 יחידות דיור בלבד - בשעה שניתן לדבריו להכפיל את כמות יחידות הדיור. התוכנית הזו לא ממצה את הפוטנציאל של השטח וכיום היא בדיון לקראת הפקדה בוועדה המחוזית – אם יכפילו עדיין הצפיפות תהיה יותר נמוכה בהשוואה לבנייה במער דרום", הוא אומר.

      עוד מקום שבו ניתן לבנות לטענתו הוא דרומית לרובע י"ז, בגבולה הדרומי של אשדוד, שם טוען אבו כי ניתן לבנות כ-5,000 יחידות דיור – אך גם שם לטענתו, העירייה אינה משתפת פעולה עם תוכניותיו.

      ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. 2005 (AP)
      מתגעגע לשרון (צילום: AP)

      העובדה כי אבו תוקף את הרשות המקומית שבשטחה הוא פועל אינה מובנת מאליה, גם על רקע קשריו האישיים: בנו צחי, עורך דין במקצועו, חבר במועצת העיר מטעם "אשדוד אחת" ופעיל בפוליטיקה המקומית ובשנים האחרונות נקשרו בין משפחת אבו לבין משפחת ראש העיר, יחיאל לסרי קשרי משפחה: בנו של לסרי נשוי לאחייניתו של אבו. "נכון, הבן שלי מעורב בפוליטיקה, אבל אני מתעקש להמשיך להילחם על העקרונות שלי. לא יכול להיות שהעיר מתרוקנת – ואף אחד לא מתאמץ להשאיר פה את הזוגות הצעירים".

      אשדוד, העיר השישית בגודלה בישראל, החלה את דרכה כעיירת עולים אך מונה כיום כ-220 אלף תושבים – רבים מהם עולים. לצד אוכלוסיות העולים הוותיקות בעיר, הגיעו אליה לאורך השנים גם תושבי חוץ רבים מצרפת שקבעו בה את מקום מגוריהם. אלא שבשנים האחרונות סובלת העיר מהיצע דיור נמוך יחסית ומהגירה שלילית – עם עזיבה גבוהה של זוגות צעירים לאשקלון הסמוכה או ליישובים קטנים בסביבה.

      "לאחרונה התקיים יריד דירות בעיר והגעתי אליו לראות מי מוכר. הסתכלתי על הדוכנים של חברות הבנייה – וראיתי שרוב הפרויקטים נמכרים בכלל באשקלון. באשקלון רוצים למשוך את הזוגות הצעירים שלנו, והסיבה קשורה גם למחסור בקרקעות באשדוד וגם לתכנון. המצב היום הוא שמי שיש לו אבא עשיר גר בתל אביב, מי שיש לו אבא עני גר באשקלון ובאשדוד יישארו רק היתומים והאלמנות שאין להם ברירה. אם לא יתחילו לתת פתרונות, בעוד כמה שנים אשדוד תהיה בית אבות לזקנים", הוא מסכם.

      בכל זאת, יש לך מלאי גדול של קרקעות – אז איפה הבעיה? תכנון לא נכון? בירוקרטיה?

      "גם וגם. אני מסתכל על מה שקורה היום ומתגעגע לאריק שרון. כשאריק היה שר השיכון, לא היינו מתעכבים בבנייה בגלל דרישות של ארגונים ירוקים שכל מה שמעניין אותם זה כמה נחשים ובעלי חיים. היינו דואגים ובונים לזוגות הצעירים. כשהוא (שרון) היה מחליט – זה היה קורה. אני זוכר אירוע אחד שבו שרון הגיע לאשדוד ונתן פה מענקים לזירוז הבנייה. שרון היה מגיע עם ג'יפים, מפות ואנשי מקצוע – פותח בשטח את המפות ומבין מיד את הבעיות. שבוע אחר-כך הבעיות היו נפתרות והנה, בזכותו המחירים ירדו. ומה היום? היום מטרטרים את הקבלנים ושולחים אותם לבזבז שנים בוועדות המקומיות. אם צריך לחכות 7-8 שנים כדי לשנות תב"ע – איך לא תהיה פה שחיתות? איך לא יהיה פה שוחד?", הוא תוקף.

      יחיאל אבו (עיבוד תמונה)

      ומה בעתיד?

      כשאבו נשאל על מהלכיה הנוכחיים של הממשלה, על מכרזי מחיר למשתכן ועל ההבטחות לירידת מחירים, הוא עונה בזהירות: "כדי שהמחירים בישראל יירדו, חייבים להציף את השוק בדירות – אבל כרגע אני לא רואה את זה קורה. המדינה חייבת להתחיל לשחרר קרקעות, גם בלי הסכמת בעלים. הסכמי הגג שכחלון חותם עליהם הם בסדר, אבל זה גם לא מספיק. אני לא רואה איך זה ישפיע על כך הארץ. צריך להתחיל לעשות יותר. אני קורא לכחלון לעזוב את המשרד ולרדת לאשדוד, להיפגש איתי ולשמוע את מה שיש לי לומר".