פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מגדלים באוויר: ערי העתיד של ישראל ייבנו אנכית

      על פי התחזיות, בעוד 20 שנה תמנה אוכלוסיית ישראל כ-20 מיליון בני אדם. המשמעות: כבר היום נערכים אנשי המקצוע בתחום התכנון, האדריכלות והבנייה לעיצוב ערי העתיד – שבהן מגדל מגורים סטנדרטי יעמוד על 60 קומות לפחות, וכל שירותי הקהילה – יתכנסו לתוכו

      מגדלים באוויר: ערי העתיד של ישראל ייבנו אנכית

      הנתון הבא עשוי להישמע דמיוני: כמיליון בני אדם במזרח הרחוק עוזבים בכל יום את ביתם בכפרים ומעתיקים את מגורים לערים. מגמת ערי הענק (mega cities) מאפיינת לא רק את המזרח הרחוק – שנחאי, דלהי, סינגפור, ג'קרטה ושאנזן - אלא גם אזורים אחרים בעולם, כמו מקסיקו, ברזיל, ניגריה או ארצות הברית. למעשה, נכון לשנת 2014 קיימות בעולם כ-30 מגה-ערים – שבהן מתגוררים מעל 10 מיליון תושבים והשלכותיה של מגמת העיור פשוטות: בנייני המגורים ברחבי העולם, הולכים ונבנים לגובה – ומגדל מגורים סטנדרטי בסין למשל, מתנשא כיום לכ-40 קומות, במתחמי ענק שבהם ממוקמים עשרות בניינים בגובה כזה. התחזיות המקומיות אינן מנבאות עתיד שונה גם למדינת ישראל: על פי ההערכות, מדינת ישראל תמנה בעוד כ-20 שנה כ-20 מיליון תושבים, בשטח מצומצם לצדי – שיחייב את מתכנני הערים לבנות את בנייני המגורים של המחר לגובה.

      "המגמה העולמית היא לבנות ערי ענק כדי למצוא פתרונות דיור למיליוני בני אדם, במצב שבו משאבי הקרקע הם מוגבלים – ובישראל המצב אינו שונה. אם פעם צוותי טלוויזיה היו מגיעים לצלם בניינים בני 30 קומות, היום זה מאוד נפוץ. בתל אביב ובגבעתיים מתכננים לא מעט מגדלי מגורים של בני 60 קומות ואם מסתכלים על קו הרקיע של תל אביב – הוא הולך לגבוה בשנים הקרובות באופן משמעותי. התחזית היא שכבר בשנים הקרובות נראה מגדלים של 80 קומות ואולי אף יותר – לא רק בתל אביב אלא גם במקומות אחרים בארץ. בניגוד למה שאנשים חושבים, זה לא תלוי ביזמים, אלא במוסדות התכנון וברשויות המקומיות, שמחויבות לספק פתרונות דיור למקומות שבהם יש ביקוש אדיר – אך אין שטח", מסביר בשיחה עם וואלה! המהנדס ישראל דוד , מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות ונציג ישראל ב- CTBUH, המועצה הבינלאומית לבניה לגובה.

      היישובים בהם מוקמים הכי הרבה מגדלים (עיבוד תמונה)

      כמי שחזר לאחרונה מהכנס השנתי שקיימה המועצה, בו השתתפה משלחת של כ-150 אנשי מקצוע ישראלים מתחום הבנייה, מציין דוד כי אתגרי העתיד בתחום הבניה לגובה מעסיקים את אנשי תחום הבנייה בכל העולם. "זוהי מגמה בלתי נמנעת ובכל העולם אנשי המקצוע עוסקים בכל. שכחנו שפעם היינו הולכים לצלצל עם אסימון, ובמובנים רבים, זה בדיוק אותו הדבר. פעם בנייני מגורים היו 3-4 קומות ומחר הם יהיו בני 80 קומות וזה יהיו הסטנדרט החדש".

      לדבריו, "אם מסתכלים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רואים שמשנת 1990 התווספו בממוצע מדי שנה כ-200 אלף בני אדם לאוכלוסיית המדינה. כלומר משנת 1990 מדינת ישראל גדלה בכ-4-5 מיליון תושבים. זוהי כמות שמצריכה מעל מיליון דירות. אם בוחנים את העתיד וגם את העלייה בשיעור הגירושין שמגדילה את מספר הדירות למשפחה - מבינים שאין ברירה – איפה נשכן את כל האנשים הללו?".

      השכונה העתידית תהיה אנכית

      אז איפה עובר הגבול בין בניין גבוה מאוד לגורד שחקים? "מבחינה מקצועית, על פי הגדרת המועצה, הגבול בין בניין גבוה מאוד (very tall building) לבין גורד שחקים (sky scrapper ) הוא קו ה-300 מטרים בגובה. בישראל נכון להיום המגדל הגבוה ביותר הוא מגדל משה אביב שמתנשא לגובה 252 מטרים ולכן מבחינה טכנית אין בישראל גורדי שחקים" פוסק דוד.

      לשינוי קו הרקיע של ערי העתיד, מדגיש דוד, ישנן גם משמעויות נוספות. "לבנייה לגובה יש השפעות פסיכולוגיות וסוציולוגיות. מתכנני הערים שואלים את עצמם, איך אנשים יחיו בבניינים הגבוהים האלה? היום אנשים אוהבים ללכת ברחוב, ללכת למכולת, למספרה השכונתי, מחר כל זה לא יהיה, כי הכל יהיה בתוך הבניין. הבניינים העתידיים יכללו גני ילדים, גינה ציבורית, בית תרבות ושירותים קהילתיים נוספים: אם פעם השכונה היתה אופקית, מחר היא תהיה אנכית - כלפי מעלה. זה אתגר סוציולוגי ופסיכולוגי לא קטן", מצהיר דוד.

      דירוג המגדלים הגבוהים מ-200 מטר לפי ערים (עיבוד תמונה)

      הנתונים הרשמיים כיום ממקמים את דובאי כבירת הבנייה לגובה, עם כ-64 בניינים בשטחה שמתנשאים לגובה של מעל 200 מטרים. אחריה ברשימה נמצאת הונג קונג עם 63 בניינים מעל 200 מטר ואילו העיר ניו יורק מדורגת "רק" במקום השלישי עם 57 בניינים. בדירוג המדינות, מובילה סין עם לא פחות מ – 389 מגדלים מעל 200 מטר ואחריה ארצות הברית, איחוד האמירויות, דרום קוריאה, יפן ואוסטרליה. הבניין הגבוה ביותר שנבנה כיום בעולם הוא בניין Kingdom Tower שנבנה בעיר ג'דה בערב הסעודית וצפוי לחצות לראשונה את גובה ה-1000 מטרים.

      איפה ישראל ביחס לעולם? "ביחס לאירופה ישראל - ובראשה תל אביב כמובן – נחשבת למקום שבו בונים לגובה, כלומר הבנייה באופן כללי באירופה נמוכה יותר בהשוואה לתל אביב, אבל אם מסתכלים על הריבוי הטבעי שלנו ברור שלא תהיה לנו ברירה אלא להוביל: ריבוי האוכלוסין בישראל חסר תקדים ועומד על בין 1.5-2 אחוזים בשנה, בעוד שבמדינות רבות באירופה האוכלוסייה נכחדת ויש גידול שלילי באוכלוסייה", מעריך דוד.

      אז איפה נבנים בישראל הכי הרבה מגדלי מגורים כיום? נתוני הלמ"ס, שנותחו על ידי אלדר שיווק נדל"ן, ממקמים את תל אביב שוב במקום הראשון, לאחר שבשנת 2014 עקפה אותה העיר נתניה ומיקמה אותה במקום השני בלבד. הנתונים כוללים רק דירות במגדלי מגורים בני 16 קומות ומעלה ומעלים כי בתל אביב מוקמים כיום 2,656 דירות במגדלים מתוכם 322 דירות במגדלים בני 16 עד 20 קומות ו-2,334 דירות במגדלים בני 21 קומות ומעלה.

      רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק והייזום בצמח המרמן המקימה את פרויקט וויט סיטי, בן 30 קומות, מציין כי "בשנים האחרונות עיריית תל אביב שומרת על המרקם העירוני ואינה מאפשרת הקמת מגדלי מגורים באזור ההיסטורי של תל אביב. רוב המגדלים מוקמים בצפון העיר, על קו החוף ובאזור המע"ר, השוק הסיטונאי.

      על פי הדירוג, נתניה ירדה כאמור שוב למקום השני עם 2,119 דירות במגדלים מתוכם 896 דירות במגדלים בני 16 עד 20 קומות ועוד 1,223 דירות במגדלים בני 21 קומות ומעלה. "מגדלי היוקרה בנתניה החלו בשכונת עיר ימים אך יצאו משם לאזורים יוקרתיים נוספים בנתניה כמו מתחם נת600 במערב העיר, בשל הביקוש לדיור יוקרה על קו החוף". מציין חנן סגל סמנכ"ל השיווק בחברת דיזנגוף סחר.

      במקום השלישי מדורגת העיר פתח תקווה בה מוקמות כיום 1,878 דירות במגדלי מגורים. על פי הנתונים, כיום, 1,197 דירות בפתח תקווה מוקמות בבניינים בני 16 עד 20 קומות ו- 681 דירות במגדלים בני 21 קומות ומעלה.

      דירוג המגדלים הגבוהים מ-200 מטר לפי מדינות (עיבוד תמונה)