נתונים חדשים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסגרת סקירת "הדיור בישראל - ממצאים מסקר הוצאות משק בית לשנת 2014" מעידים שוב כיצד שיעור המשקיעים בדירות זינק בשנים האחרונות.
על פי נתוני הלמ"ס, בשנים 2014-2003 חלה עלייה בשיעור הבעלות של משקי בית על שתי דירות או יותר, מ-3.2% ל-9.1%, כאשר עיקר העלייה הייתה משנת 2008 ואילך. עוד מציינים בלמ"ס כי מתוך בעלי שתי דירות או יותר בשנת 2014, כ-70% שייכים לעשירונים השמיני ומעלה וכ-20% מתוכם הם בעלי שלוש דירות או יותר. מדובר בהיקף לא מבוטל כאשר אותם 20% מהווים 1.8% מסך אוכלוסיית משקי הבית כ-44 אלף משקי בית באוכלוסייה הכללית.
נציין שנתונים אלו תומכים בטענות שמאז המשבר הכלכלי העולמי, והורדת הריבית שברה בעקבותיו, משקיעים רבים פנו לתחום הנדל"ן כדי לקבל תשואה גבוהה יותר על השקעתם. נתונים אלו הם גם שהובילו את שר האוצר, משה כחלון, להעלות את מס הרכישה על משקיעי הנדל"ן בחודש יוני האחרון כדי לנסות ולצנן את היקף הרכישות שביצעו. נכון להיום, על פי נתוני הרבעון השלישי ל-2015 (הנתונים העדכניים ביותר שבנמצא) נראה שהכבדת המס על המשקיעים אכן הורידה באופן משמעותי את שיעורם מבין רוכשי הדירות, אך אין לדעת האם מדובר בתחילתה של מגמה או בנתונים חד פעמיים שבין היתר נבעו מהסתערות המשקיעים על הדירות ימים ספורים לפני העלאת מס הרכישה ביוני.
עוד על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום, בשנים 2014-1997 חלה ירידה בשיעור הגרים בדירות בבעלות בקרב כלל משקי הבית, מ-70.2% ל-67.3% וזאת לצד עלייה בשיעור שוכרי הדירות בישראל שעלה מ-24.3% בשנת 1997 ל-27.4% בשנת 2014. בנקודה זו חשוב לציין שבעוד נתונים אלו עשויים להעיד על שיוני סדר עדיפויות היסטורי בישראל, כלומר שפחות אנשים מעדיפים לרכוש דירה ובוחרים בשכירות, המציאות בשטח מעידה כי מדובר יותר בהכרח ולא מבחירה מרצון כאשר פחות אנשים יכולים לרכוש דירות במחירים שרק עלו מאז 2007.
יותר ילדים - יותר משכנתא
במקביל, הנתונים של שנת 2014 לבדה מעלים כי 40% מבין מי שהייתה בבעלותו דירה בישראל בשנת זו שילם משכנתא וההחזר החודשי הממוצע בשנה זו עמד על 3,330 שקל לחודש. על פי סקירת הלמ"ס המתייחסת למשכנתאות וההחזר החודשי: "אחוז המשלמים משכנתא גבוה יותר במשפחות עם ילדים (57.3%) מאשר במשפחות ללא ילדים (24.6%). ההחזר החודשי ממוצע של המשכנתא למשלמי משכנתאות גבוה יותר במשקי בית עם ילדים (3,400 שקל) מאשר במשקי בית ללא ילדים (3,185 שקל), והוא בדרך כלל גבוה יותר ככל שיש יותר ילדים במשק הבית".
הנתונים מעידים גם כיצד ככל שההכנסה נטו לנפש נמוכה יותר, כך השיעור של בעלי הדירות באותם עשירונים נמוך יותר. "בפילוח שיעורי הבעלות על דירה של משקי הבית לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, נמצא שבעשירון התחתון רק 40% גרים בדירה שבבעלותם ואילו בעשירון העליון כ-85% גרים בדירה שבבעלותם".
במקביל, קיים הבדל ברור גם בכל הקשור לתשלומי המשכנתא ולעשירונים השונים: "מפילוח שיעור משלמי משכנתא וגובה ההחזר החודשי הממוצע של משכנתא לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית ניתן לראות כי גובה התשלום הולך ועולה עם העלייה בעשירונים. התשלום הממוצע על משכנתא בעשירון העליון היה הגבוה ביותר ועמד על 6,628 שקל, גבוה פי 4.8 מהתשלום הממוצע על משכנתא בעשירון התחתון שעמד על 1,370 שקל. שיעור משלמי המשכנתא עולה ככל שהעשירון גבוה יותר עד לעשירונים 8-7 (הקצה העליון של עשירוני הביניים), משם ואילך חלה ירידה בשיעור המשלמים משכנתא".
מאות אלפי משקי בית ללא דירה
נתוני הלמ"ס גם מאפשרים לאמוד את היקף הזכאים לדירות במסגרת מחיר למשתכן וזאת במסגרת פילוח מספר משקי הבית על פי הבעלות על דירה אחת או יותר. כך, על פי הנתונים, בשנת 2014, 661 אלף משקי בית, המהווים 28% מסך הכל משקי הבית, הם ללא בעלות על דירה כלל. המשמעות היא, שבמידה ונתון זה לא השתנה מהותית בשנת 2015, היקף הזכאים עומד על מאות אלפים ולא 100 אלף כפי שנטען בעבר. עוד על פי הנתונים, כ-1.5 מיליון משקי בית (63% מכלל האוכלוסייה) בעלי דירה אחת בעוד 216 אלף משקי בית (9% מכלל האוכלוסייה) הם בעלי שתי דירות או יותר.