שנים ארוכות שמדינת ישראל, כמו מדינות מערביות רבות אחרות, מקריבה בשיטתיות את מרכזי הערים שלה לטובת הקמה של עוד ועוד קניונים ומרכזי קניות - שמושכים אליהם את מרבית הקהל ומרוקנים באותה נשימה את צירי המסחר, הבילוי והתרבות הוותיקים בעיר. למשל, תכנית הקניון החדש של קבוצת עזריאלי בראשון לציון: הקניון החדש, המשתרע על פני שטח של כ?30 דונם באזור החניון של תחנת הרכבת ראשונים בעיר כולל שני מגדלים שבהם שטח בנוי של כ?37 אלף מ"ר, אלא שבשנים האחרונות טוענים בעלי העסקים הוותיקים מראשון לציון ומנס ציונה השכנה כי הקמתו תחסל את מרכז העיר הישן.
חוות דעת שפורסמה במסגרת ההליכים המשפטיים נגד הקמתו של הקניון, על ידי פרופ' עזרא סדן, מי שכיהן גם כמשנה לנגיד הבנק העולמי, קבעה בעבר כי המרכז החדש יגרע בין 115-170 אלף מבקרים בשנה ממרכז העיר ההיסטורי.
אלא שפיילוט חדש שמקדם מנהל התכנון בשנים האחרונות, ואשר תוצאותיו נחשפות כעת, מבקש לתקן במידה מסוימת את השפעתם הדרמטית של המרכזים החדשים על מרכזי הערים הישנים: במסגרת הפיילוט חודשו לראשונה מספר מתחמי מסחר עירוניים בערים כרמיאל, קריית שמונה, דימונה אופקים, ירוחם וכן בקטע של העיר העתיקה בבאר שבע בתקציב מדינה של 12 מיליון שקלים, במטרה לספק להם לא רק מראה משופר, אלא גם רלבנטיות גדולה יותר לציבור שנטש אותם לאורך השנים.
הפיילוט של מנהל התכנון, שהחל כבר בשנת 2009, מתבסס על מודל מוכר מצפון אמריקה במסגרתו החל ניהול עצמאי של מתחמי מסחר על ידי בעלי העסקים והנכסים במתחם, באופן שהשפיע באופן חיובי על חוסנה של הכלכלה המקומית במוקדים הללו. במסגרת הפיילוט תוקצב המרכז הוותיק בקריית שמונה בכ-3.6 מיליון שקל, המרכז הוותיק בכרמיאל בסכום דומה, קטע מהעיר העתיקה בבאר שבע תוקצב בכ- 2.4 מיליון שקל, כיכר העירייה והרחוב הראשי בירוחם תוקצב בכ- 2.4 מיליון שקל ובהמשך צורף גם מתחם מסחרי הצמוד לעירייה באופקים בתקציב מיוחד נוסף של 2 מיליון שקלים.
המהלך החדש, שייחשף במסגרת ועידת עכו לעירוניות שתתקיים השבוע בעיר הצפונית, כולל הקצאה של סכומים בסיסיים מתקציב מנהל התכנון, לטובת התחלתו של הליך שיקום שבחלקו הגדול הושלם בסיוע תקציבי נוסף ובסיוע הרשויות המקומיות. "בעבר התפיסה לגבי שיקום מרכזים מסחריים ותיקים הייתה 'בואו נחליף את הבלטות והכל יהיה בסדר'. אבל האמת היא שזה לא מספיק להחליף בלטות, כי קוסמטיקה היא רק קוסמטיקה ויש צורך במהלך יסודי יותר", מסבירה יעל סיוון גייסט מהאגף לתכנון אסטרטגי במנהל התכנון, המרכזת את הפרויקט.
"המטרה היתה להקים גוף מנהל בכל מתחם כזה שיטפל במרחב הציבורי וייתן סיוע לבעלי העסקים במקום. אם בהתחלה כולנו חשבנו שנעשה אירועים גדולים וזה יביא קהל מהר מאוד הבנו שאירועים חד-פעמיים מביאים קהל חד-פעמי ואחר כך אנשים שוב מפסיקים לבוא ולכן התחלנו לקדם גם ייעוץ פרטני לעסקים שפועלים במקומות הללו. אם המתחם יהיה מחודש אבל העסקים שיפעלו בו יהיו מיושנים זה לא יספיק", היא מדגישה.
איך מעודדים עסקים ישנים, ברובם עסקים פרטיים שאינם מרוויחים הרבה, להשקיע מאמצים במיתוג מחדש או בשינוי העסק? "זה מהלך מורכב, ואין ספק שעם חלקם זה הצליח ועם חלקם לא. אבל נוצרה דינמיקה חדשה במקומות האלה, פתאום שטחי מסחר שעמדו ריקים התמלאו, עסקים חדשים הגיעו והשיפוץ של המתחמים הללו הכניס רוח חדשה".
סיוון גייסט מציינת כי הנושא הזה מטריד רשויות מקומיות רבות, בעיקר בפריפריה, שבמידה רבה חשות כי מרכז העיר שלהן גווע. אלא שבאופן אבסורדי, מי שאחראי במידה רבה למציאות הנוכחית של מרכזי הערים הן הרשויות המקומיות עצמן ומנהל התכנון, שמאשרים את תכניות הענק של המרכזים המסחריים הגדולים. האם התיקון הנוכחי הוא בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי? אולי הגיע הזמן להפסיק לאשר מרכזי קניות עצומים בהיקפים כאלה?
"זה בהחלט נכון, אין ספק שיש עם זה בעיה וזו המציאות כיום. אבל תפיסות עולם משתנות, אנחנו רואים שמה שקורה הוא לא בהכרח מה שחשבנו שיקרה ובדיעבד צריך קצת לתקן, להחזיר את החיים והתנועה לצירים המרכזיים הוותיקים. השלבים הראשונים של הפיילוט במוקדים הללו עברו בהצלחה ואנחנו בהחלט בוחנים את האופציה להרחיב את התוכנית", היא משיבה.