קבלן שבנה בעיר הבה"דים מתריע: "פצצת זמן וסכנה לחיי החיילים"

"מעולם לא ראיתי לא בארץ ולא בחו"ל פרויקט כל כך יומרני, מבולגן ומוטעה. חבל, אך לא מאוחר מדי לעצור. לעשות חושבים ולנסות לפעול בשפיות וללא היסטריה של לו"ז מטורף, מטומטם וחסר משמעות לאומית. לא בושה לתקן טעויות, אבל טמטום הוא להמשיך ולרוץ בטירוף עם הטעויות".

את הדברים הקשים הללו כתב לפני חודשים מספר המהנדס זאב גרליץ, מי שכיהן בעבר כמהנדס הראשי של בית החולים תל השומר, לשר הביטחון משה יעלון, לרמטכ"ל היוצא בני גנץ ולזה שנכנס, גדי איזנקוט. כותרת המכתב: "רשמים גרועים ומסקנות עגומות מביקור מהנדסי בנייה ותשתיות בעיר הבה"דים ההולכת ונבנית". הסיור נערך בחודש ינואר השנה. מאז, לדברי גרליץ, הוא מסתובב נסער.

בינתיים, בחודשים האחרונים החלה עיר הבה"דים בצומת הנגב להתאכלס. אלפי חיילים מגיעים לקרית ההדרכה החדשה של צה"ל בכל בוקר, בזמן שהעבודות על השלמת הבסיס עדיין נמשכות מעבר לגדר (כולל 1,200 פועלים, 400 מהם פלסטינים).

לפני פחות מחודש התקבל במשרד מבקר המדינה מכתב חריף של קבלן שעבד בהקמת עיר הבה"דים. המכתב מתריע מפני "מעשי שחיתות, מחדלים ורשלנות פושעת, וייתכן שאף פלילית, שבוצעו ומבוצעים בפרויקט ההקמה והתפעול של עיר הבה"דים בנגב". המכתב למבקר המדינה, שגם צורף לתביעה שהוגשה השבוע לבית משפט המחוזי בתל אביב, מתריע כי "אכלוסו של הפרויקט בזמן הקרוב מהווה פצצת זמן וסכנה אמיתית לחיי החיילים שישהו באתר במקרים של שריפה או רעידת אדמה וחלילה".

הקבלן שהגיש בשבוע שעבר את התביעה הוא אסף סלע, בעל חברת ד.א.א סלע שעבדה עד לאחרונה בעיר הבה"דים. סלע הגיש את התביעה נגד חברת מנרב והעומדים בראשה, אברהם קוזניצקי ובנו ערן, בעלי האחזקה הגדולה (51%) בזכיינית "מבט לנגב" הבונה את עיר הבה"דים. סלע תובע ממנרב כ-14 מיליון שקל, בעקבות כשלים מהותיים בהקמת העיר, קשיים שהוא מפרט ואשר שגרמו לו לדבריו לעזוב את הפרויקט לפני השלמתו (ראו מסגרת). לדברי סלע, שחוזה העבודה עליו היה חתום הוא מול חברת מנרב, לא פחות מ-30 קבלני משנה נטשו את אתר העבודות תוך כדי ביצוען, דבר שגם יכול להסביר את העיכובים הרבים בהקמת העיר.

גורם בכיר באגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון הודה השבוע כי ישנם לא מעט ליקויים בקרית ההדרכה החדשה, "אבל הם אינם נוגעים לסוגיות של בטיחות", הוא הדגיש. "אלה ליקויים של גמר. בלטות שבורות, ריצוף ששקע, השלמות טיח, דלתות שהפרזול שלהן תקול וכדומה. גם זה לא אמור היה להיות, אבל זה מטופל".

בכיר ב"מבט לנגב" טוען בתוקף כי "שום חייל לא נשרט ולא יישרט כאן. אין שום תשתית שחייל דורך עליה שלא קיבלה את כל האישורים הנדרשים". מדובר לדבריו בפיקוח של מכון התקנים, של חברת הבקרה הפנימית ובדיקות של משרד הבטחון "לפני אכלוס כל בניין".

עיר הבהד"ים נחשבת לפרויקט הדגל של ישראל ושל משרד הביטחון, ראש החץ בפרויקט האדיר להעברת צה"ל דרומה.

הביקורת העיקרית שמשמיעים גרליץ ומהנדסים אחרים על העיר החדשה נסובה בעיקר על העובדה שהעיר הוקמה במהירות, שלא לומר בבהילות, בשיטת ייחודית של "תכנון מלווה ביצוע". כתוצאה מכך, במהלך הביצוע התגלו לא פעם בדיעבד בעיות תכנוניות שהכריחו את הקבלנים להרוס ולבנות מחדש.

גרליץ: "מסתובבת בברנז'ה הצעת ייעול מבודחת לטיפולה של מערכת הביטחון לשינוי שמו של חוק התכנון והבנייה לחוק הבנייה והתכנון. מדובר בשיטה הזויה, שרק מלמדת שהכל רקוב כבר מלמעלה".

גרליץ טוען שפריסת תשתיות החשמל, התקשורת ועוד נעשתה בצורה רשלנית. "למי שמבין בהנדסה, הכל נראה שם כמו ברדק אחד גדול". למה רק הוא פותח פה ומדבר, מבין עשרות המהנדסים שביקרו בעיר החדשה? לדברי גרליץ, "אני בן 75, פנסיונר ואזרח מודאג. יתר המהנדסים חוששים לפרנסתם. זו גילדה סגורה ואף אחד לא רוצה להסתכסך עם גוף חזק כמו משרד הביטחון".

אלון בן צור, מנכ"ל חברת בינת תקשורת שמהווה חלק מהקונסורציום שזכתה במכרז להקמת עיר הבה"דים, אמר השבוע ל"גלובס" שזו אכן היתה כנראה טעות לנסות "לקצר טווחים, ולבנות את עיר הבה"דים במהירות שיא ובלוחות זמנים צפופים".

לדברי בן צור, "אנחנו מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים בגלל המהירות. ניתנו לפרויקט שלוש שנים בלבד להקמה, ואף אחד לא מתווכח שאי אפשר לתכנן במשך שנתיים, וזה הזמן לתכנן פרויקט כזה, ולגמור את הבנייה בתוך שנה. לכן נקבע שזה יהיה מודל של תכנון מלווה ביצוע. אם אתה שואל אותי, אחרי 200 שנה שלא פינו את מחנה צריפין, לא היה קורה כלום אם היו מחכים עוד חצי שנה או שנה, ואז היינו מקבלים משהו יותר נורמלי והאיכות של המקום היתה טובה יותר".

יחד עם זאת, בן צור מכחיש שמדובר ברשלנות פושעת. לדבריו, "לא היתה כוונה לעשות רע. אנחנו גם אלו שמתחזקים את הפרויקט על פני תקופה של 25 שנה והתנהלות הדברים פוגעת בנו משתי סיבות: אחת, שכדי לעשות את זה יותר מהר זה עולה יותר כסף, וזה הכסף שלנו. ושתיים, שאם יש תקלות ובעיות, הם גם עולים לנו, כי אנחנו אמורים לתחזק הכל.

"אני חושב שאפשר היה לעשות את זה יותר לאט ויותר טוב. היה צריך לתת לזה יותר זמן, ולהכניס את החיילים אחרי סיום העבודות ולא באמצע. אנחנו חיים כעת בצוותא, בערך 50% מהפרויקט כבר מאוכלס, וזה מאוד מסובך תפקודית".

- האם הבנייה מסוכנת?

"אין סכנה לחיי חיילים, אבל יכול להיות שיהיו יותר עבודות ויותר אריחים שצריך לתקן. אם מכריחים אותנו לעבוד עם פועלים שבאים עם זעם בעיניים, כי אתמול היה צוק איתן או מבצע אחר, ולא מאשרים לנו לעבוד עם עובדים זרים, אז מה אתה רוצה - שידביקו את הקרמיקה באהבה?"

- אתם מצטערים בכלל שנכנסתם לפרויקט הזה?

"ימים יגידו. אבל בהחלט זה לא כזו בוננזה. זה פרויקט מורכב ובעייתי, גם בנוגע לרווחיות שלו בנתונים הנוכחיים".

בכיר בחברת "מבט לנגב", מדגיש כי ה"חיים בצוותא" של אלפי החיילים לצד מאות פועלי הבנייה הפלסטינים מתנהלים תחת אבטחה ובטיחות מקסימליים. לדבריו, "הקמנו גדרות חזקות יותר מאלה שיש בגבול הדרום או הצפון. ישנם שערים נפרדים וחיץ פיזי שלא נותן לעבור ממקום למקום".

באפריל 2012 - עשר שנים אחרי החלטת הממשלה להעביר את צה"ל דרומה - זכתה חברת "מבט לנגב", שותפות של מנרב, אלקטרה ובינת תקשורת (אליה הצטרפה גם קרן נוי), במכרז היוקרתי להקמה ולתפעול של עיר הבה"דים, אחד ממיזמי התשתיות הגדולים שהוציאה המדינה. קרית ההדרכה הוקמה בצומת הנגב, על שטח של 2,600 דונם, והיא נועדה לקליטת 10,000 חיילים מכ-10 בסיסים במרכז הארץ (צריפין, תל השומר, שלישות ועוד).

"מבט לנגב" התחייבה לממן, לתכנן ולהקים את קרית ההדרכה, לתפעל ולתחזק את כל השטח עבור משרד הביטחון במשך 25 שנה, אשר בסיומה יעברו הבניינים וכל המערכות למשרד הביטחון. מדובר בשטח בנוי של 250 אלף מ"ר, בפרויקט בהיקף כספי של כ-6 מיליארד שקל, כולל מענק הקמה בסך 400 מיליון שקל.

תקופת ההקמה כפי שנקבע במועד החתימה נועדה להימשך 42 חודשים, 3 שנים וחצי, שהסתיימו בספטמבר האחרון. עד כה, פחות ממחצית מהבסיס הושלם. על פי אבני הדרך נכון להיום, הפרויקט אמור להימסר כולו עד הרבעון הראשון 2016.

הביקורת של גורמים שונים מופנית בין השאר גם לכך שמי שאמור לבצע את הפיקוח בעיר הבה"דים, שהיא בסיס צבאי, הוא אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון. במארס האחרון נשלח מרשות הכבאות וההצלה מכתב חריף למשרד הביטחון, ובו התריאו כי הבסיס עומד להתאכלס ללא אישור שלהם, "מצב חמור ומסוכן". שבועות מספר לאחר מכן, עם תחילת האכלוס, פרצה שריפה במקום ולמרבה המזל לא נפגע איש.

במשרד הביטחון אומרים שמרבית הטענות של אגף הכבאות אינן ענייניות, והן נובעות בין השאר מהמאמצים שניסו באגף הכבאות להפעיל על מקבלי החלטות במטרה להקים תחנת כיבוי אש בתוך קרית ההדרכה. מבחינה פורמלית, הם מדגישים, חוק התכנון והבנייה נתן להם את סמכות לפקח בעצמם על הבסיסים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תכנון והקמת קרית ההדרכה בפרק זמן קצר של כשלוש שנים הוא הישג בכל קנה מידה, ונעשה יחד עם הזכיין המבצע את עבודתו במהירות ובאיכות ברמה הגבוהה ביותר.

"ניהול הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של מערכת הביטחון להוביל פרויקטים לאומיים מורכבים בתוך זמן קצר, אך בשום פנים ואופן אינו בא על חשבון איכות הביצוע, ביטחונם ובטיחותם של החיילים. בניגוד לנטען, הפיקוח על תכנון וביצוע הפרויקט הינו ברמות הגבוהות ביותר, גם ביחס למגזר האזרחי. גם הפיקוח כולל שלוש רמות: הזכיין עצמו שחויב בחוזה לקיים מנגנון בקרת איכות ושכר לשם כך את משרדי התכנון הגדולים בארץ; יחידת פיקוח ייעודית מטעם מנהל המעבר דרומה; פיקוח הנדסי צמוד של אגף ההנדסה והבינוי. יודגש כי בפרויקט מועסקים יועצי הבטיחות וחברות הפיקוח המובילות בישראל".

אסף סלע, שהגיש את התביעה נגד חברת מנרב, הוא קבלן רשום שבנה את עבודות הגמר בכ-10 מבנים בעיר הבה"דים בשנתיים האחרונות. במכתב ששלח למבקר המדינה על ידי עורך הדין אבי הר-זהב ומצורף לתביעה, הוא מזהיר כי "הפרויקט בוצע ונוהל בצורה בעייתית ביותר, תוך ביצוע מחדלים רבים ויצירת מצג שווא בפני המדינה". סלע מזהיר, כי "המדינה מקבלת מוצר נחות ממה שהזמינה, תוך רידוד מפרטים וחוסר ביצוע במתכוון של פריטים רבים שהזכיין התחייב להם בפני המדינה בחתימת החוזה ותוך יצירת מפגעים בטיחותיים ואחרים".

בין השאר, הוא מפרט שבוצעו "חיתוכים וקידוחים באלמנטים כמו תקרות ומרפסות תוך חיתוך ברזל, ללא אישור מהנדס קונסטרוקציה ותוך החלשת האלמנטים, עד כדי חשש לקריסתם". כמו כן, כתוצאה מיציקת בטון בעובי גדול מהנדרש, עלולה להתרחש לדבריו קריסה של תקרת המבנים על היושבים בהם. "מעל הכל", כותב הר-זהב למבקר המדינה בשם סלע (בתלונה למבקר סלע אינו מופיע בשמו, אולם הוא צורף כאמור לכתב התביעה), "עקב הרצון לסיים את הבנייה בצורה מהירה, רוב הקירות באתר הינם מאלמנטים טרומיים, שהתקנה שלהם בוצעה ללא אמצעי עיגון תקינים... מרבית הקירות 'נתלו' על ידי ברגים בלבד, במקום על ידי שתילת אלמנטים בתוך העמודים ו/או בקירות, דבר העלול לגרום לכשל בעת רעידת אדמה ולקריסה של קירות".

ממנרב נמסר: "מדובר בתביעה מופרכת ומשוללת בסיס של קבלן משנה קטן ומפוקפק שעבד בחלק מסוים של הפרויקט, לא עמד בהתחייבויותיו ולכן סולק מהאתר. הקבלן, שהסתבך עם השוק האפור, פיזר צ'קים ללא כיסוי ונמצא תחת הליך משפטי שיזמה מנרב, וכעת מנסה בדרכים פסולות לסחוט את החברה. כל זאת בעת בה מנרב משקיעה מאמצים על מנת לתקן את הנזקים שגרם באתר בלוחות הזמנים שבהם לא עמד ובאי עמידתו בהתחייבויות כספיות כלפי מנרב.

"מנרב לא תיכנע ללחצים פסולים שכאלה, ותמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה מכוח הדין לצורך מימוש זכויותיה.

"חשוב לציין כי פרויקט ההקמה והתפעול של עיר הבה"דים בנגב הינו פרויקט גדול, מורכב וחסר תקדים בישראל, אשר מהווה נדבך מרכזי של התוכנית הלאומית לחיזוק הנגב ולקירובו למרכז. הפרויקט בוצע ומבוצע בהתאם לתקני האיכות והביקורת הקפדניים והמחמירים ביותר, ומתקיים במסגרתו, החל משלביו הראשוניים, הליך אבטחת איכות ברמה הגבוהה ביותר הקיימת בפרויקטים הנדסיים מסוגו, עליו אמונים גורמים מקצועיים ומנוסים מאוד, בהם חברת בקרת איכות מן השורה הראשונה, שאינה מועסקת על ידי מנרב, מחלקת בקרת בינוי של צה"ל ומשרד הבטחון ובקרת חברת התפעול, שעתידה להפעיל את המתקן למשך כ-25 שנים ואיכות הביצוע היא נר לרגליה. את תוצאותיהם המצוינות של תהליכים קפדניים ויסודיים אלה ניתן לראות כבר עתה בשטח. משרד הביטחון ויתר הגורמים המקצועיים הרלוונטיים שבעי רצון, ואף הרבה מעבר לכך, מאופן ביצוע הפרויקט ומרמתו הגבוהה".