פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא מחכים לחתונה: הרווקים והרווקות מסתערים על שוק הדיור

      המשוואה החברתית המקובלת במסגרתה היה נהוג להמתין עד לחתונה כדי לרכוש דירה – מתפוגגת. נתונם בענף מצביעים על עלייה של 35% בשיעור הרווקים והרווקות אשר רכשו דירה בשנה האחרונה ויש לכך סיבות טובות

      חריש (שלומי גבאי)
      חריש (צילום: שלומי גבאי)

      הדס, רווקה בת 29 מאזור המרכז, מחפשת בחודש האחרון דירה אותה בכוונתה לרכוש לבדה. "אני מחפשת דירת 3 חדרים באזור רמת גן או בגבעתיים ובשלב הראשון אני מניחה שאשכיר אותה, אך אני בהחלט מחפשת דירה עם פוטנציאל למגורים, במטרה להתגורר בה בעתיד. למה לקנות דירה לבד? אני רוצה דירה שתהיה רשומה על שמי, זה הביטחון הכלכלי שלי ולא הייתי רוצה שהביטחון הזה יהיה תלוי בזוגיות או בנישואין", היא מספרת.

      "נישואים לא בהכרח מתפרשים אצלי כמהלך שיביא לי ביטחון – בוודאי שלא בהכרח במובן הכלכלי. אם יש לי אפשרות כרגע לרכוש דירה בסיוע ההורים, אני לא רואה סיבה להמתין, מה גם שאני לא מאמינה שהמחירים יירדו – וזו עשויה להיות השקעה טובה", היא מפרטת.

      סיפורה של הדס אינו מקרה בודד. בשנים האחרונות נדמה כי המשוואה החברתית המקובלת, שמשך עשרות שנים הכתיבה לצעירים להמתין עם מהלך רכישת הדירה עד שיתחתנו, אינה תקפה עוד. רווקים ורווקות בגילאים שונים מגיעים להבנה כי מוסד הנישואין איננו תחנה הכרחית מן הבחינה הכלכלית – ובבואם לקבל את ההחלטה הכלכלית המרכזית של חייהם, הם מעדיפים לפעול לא פעם דווקא לבד.

      התפוררות האמון במוסד הנישואין, לצד העלייה המתמדת במחירי הדיור והעובדה כי סביבת הריבית האפסית בבנקים דוחפת גם את ציבור הרווקים והרווקות לשים את כספם באפיק נדל"ני משתקפת היטב גם בנתונים: על פי נתוני חברת פריים משכנתאות למשל, במחצית הראשונה של שנת 2015 חלה עלייה של 35% בשיעור הרווקים והרווקות אשר רכשו דירה, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2014. על פי הנתונים הללו 70% מהדירות שנרכשו על ידי רווקים ורווקות ממוקמות בבאר שבע, חדרה וראש העין – וכ-60% מהרווקים והרווקות אשר רכשו דירה אינם מתגוררים בה אלא בוחרים להשכיר אותה, לפחות בשלב הראשון.

      מפת הביקושים של הרווקים והרווקות (עיבוד תמונה)

      פריים ניהול משכנתאות ופיננסים, חברה המייעצת ומלווה לקוחות פרטיים בתהליך רכישת נכסי נדל"ן ונטילת משכנתא, בחנה את הנתונים בקרב לקוחות החברה בין הגילאים 27 עד 37, המהווים כ-15% מכלל לקוחות החברה בשנים 2014-2015. "הרווקים והרווקות הם פלח שוק הולך וגדל, ומרביתם נוטלים משכנתאות שההחזרים החודשיים בהן גבוהים יותר בהשוואה למשכנתאות שנוטלים הזוגות הצעירים – אך משך ההלוואה בדרך כלל נמוך יותר. הרווקים והרווקות שרוכשים דירות לרוב יעדיפו משכנתא של 18 שנה, ולא של 30 שנה, כפי שנוהגים מרבית הזוגות הצעירים", מסביר מנכ"ל החברה, שחר כרמון.

      כרמון מציין כי רבים מהרוכשים הרווקים מחפשים נכסי נדל"ן שישמשו אותם להשקעה, ולכן ההתייחסות שלהם לרכישה – אינה מונעת בהכרח משיקולי מגורים. "מאחורי הרווקים והרווקות שרוכשים דירות יש בדרך כלל הורים, גם בשל העובדה שהם נדרשים לשמש כערבים בעסקאות כאלה".

      אלא שיש רווקים ורווקות בישראל, שגם ההבטחות הפוליטיות הכושלות שיחקו עבורם תפקיד מכריע בהחלטה. גלית, בת 40 תושבת תל אביב, מתגוררת בשכירות כבר שנים אך לפני כשנה רכשה דירת 2 חדרים במסגרת קבוצת רכישה בעיר, לצורכי השקעה או מגורים עתידיים. "בעבר היתה לי תקווה גדולה שיהיו פתרונות ממשלתיים שיספקו דירות קטנות ומוזלות, דיור בר השגה, או פרויקטים של דיור להשכרה במחיר מפוקח – אך לצערי זה לא קרה. המתנתי שנים רבות, במהלכן קיוויתי שהמשבר ייפתר, ובכל השנים הללו השקעתי את כספי בשכירות. במשך השנים הללו יכולת ההשתכרות שלי גדלה – ולכן מהבחינה הכלכלית התחושה היא שהפסדתי פעמיים, משום שלא רק שלא רכשתי דירה – אלא גם ספגתי את עליית המחירים המתמדת. מה ששבר את גב הגמל מבחינתי היתה תכנית מע"מ אפס. האמנת ששר האוצר דאז, יאיר לפיד, יממש את התכנית – וכשזה לא קרה איבדתי אמון סופית ביכולתה או ברצונה של הממשלה לפתור את המשבר", היא מתוודה.

      מי שחש היטב במגמת השינוי הן כמובן חברות הנדל"ן, שאל משרדי המכירות שלהן נכנסים יותר ויותר רווקים, במידה מסוימת על חשבון פלח הזוגות הנשואים ששלט ללא עוררין בשוק בעבר. בשיחה עם וואלה! מציינת קארן אבנם, סמנכ"לית השיווק של חברת אזורים, כי הסיבות לשינוי נעוצות בראש ובראשונה באקלים החברתי והכלכלי המשתנה של התקופה: "פלח השוק של הרווקים והרווקות בהחלט הולך וגדל – וזה מורגש בהרבה מאוד פרויקטים, כחלק ממגמה כללית של שינוי: אם פעם היו מתחתנים בגיל מוקדם ורק אז קונים דירה, היום מתחתנים מאוחר ולא בהכרח קונים דירה כשנשואים. צריך להבין שכל המושגים השתנו: היום כשאומרים 'רווקים ורווקות' לא בהכרח מדברים על בני 20 פלוס, אלא על גילאים מבוגרים יותר. הרווקים היום מבוגרים יותר, יש להם יותר כסף, הם חושבים כלכלית קדימה – ויש מאחוריהם דור חרדתי של הורים שדוחפים אותם לקנות דירה, גם אם הם לא נשואים", היא אומרת.

      המגמה שבה חשים סמנכ"לי השיווק בחברות הנדל"ן נתמכת גם במספרים: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גיל הנישואין הממוצע בישראל עולה בהדרגה מדי שנה: משנת 1970 ועד 2013 למשל, זינק שיעור הרווקים בני 25-29 במגזר היהודי מ-28% ל-65% . בתל-אביב נמצאים הכי הרבה רווקים (83%) ורווקות (70%) בטווח הגילים הזה.

      אולם מעבר לגיל הנישואין המתאחר, אבנם מדגישה כי איבוד האמונה במוסד הנישואין כתחנה שתבטיח יציבות – משחקת גם היא תפקיד מכריע: "פרט לעובדה שהפכה להיות בהלה סביב שאלת רכישת הדירה, אפשר לראות כיצד כיום אין אמונה גדולה במוסד הנישואים כמשהו שמבטיח יציבות. מאידך, אנחנו רואים שהרבה פחות נשואים קונים דירה. בדור הקודם למשל, לכל זוג נשוי היתה דירה. היום זוגות נשואים רבים גרים בשכירות".

      אבנם מדגישה כי על פי נתוני הענף, רווקים ורווקות שרוכשים דירות באזור המרכז – עושים זאת בעיקר במטרה להתגורר בהן בעתיד, אולם מרביתם רוכשים דווקא דירות להשקעה. "הרווקים והרווקות הם משקיעים מסוג חדש. במקומות כמו חריש, קריית גת, חדרה או יבנה, יש מגמה הולכת וגדלה של רוכשים רווקים ורווקות. בפרויקטים של "חבר" למשל, אם פעם היו רוכשים בעיקר זוגות, היום יש המון קצינים צעירים ורווקים שבאים לקנות דירה בתנאים משופרים".

      הנתונים משתקפים גם במגמות שמזוהות בשוק על ידי חברות שיווק הדירות. כך למשל, בחברת משגב, המשווקת מאות יחידות דיור בשנה בכל הארץ, מציינים כי בפרויקטים רבים מייעדים את המכירות לקהל של רווקים. "בבאר שבע למשל ישנם פרויקטי מגורים המיועדים לסטודנטים שבהם כ-20% מהרוכשים היו רווקים ומרביתם עשו זאת כהשקעה לעתיד. בעפולה ובראש העין, שני מקומות נוספים שבהן שווקו לאחרונה דירות חדשות בהיקפים גדולים, המגמה גם ניכרת. טווח המחירים שבו רווקים ורווקות רוכשים דירות מגיע בדרך כלל עד 1.5 מיליון שקלים", אומרים שם.

      רוני כהן מנכ"ל אלדר שיווק, מצטרף לדברים ומציין כי המגמה הולכת ומתגברת בשנים האחרונות: "הרווקים והרווקות אינם שונים מהזוגות הצעירים כיום. גם הם מאסו ואיבדו אמון בהבטחות הממשלה להורדת מחירי הדיור והחליטו לקחת את גורלם בידיהם ולקנות דירה בהון העצמי שיש להם. הם נמצאים בשוק העבודה כבר 13 שנה והמשכורת שלהם נשחקה ברובה לטובת שכירות – והם מחפשים השקעה כלכלית או קורת גג".

      אור שביט, מנכ"ל משותף באנגל-שביט התייחס לנתונין ואמר כי "הערים המועדפות על רווקים ורווקות מצויות כיום בתנופת בנייה חדשה, הפונות לקהלים צעירים ומציעות דירות במחירים הוגנים שרק צפוים לעלות. באר שבע למשל משנה את פניה, היא הופכת להיות אטרקטיבית גם לקהלים מגוונים ורחבים המגיעים אליה גם מחוץ לעיר".