פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      טריק שיווקי או הטעיה? דירות במכרז במחיר מינימום של 1 שקל

      בימים אלה, לצד תנורים ומייבשי כביסה, מוצעות במכרז אינטרנטי מוכר גם דירות מגורים בתל אביב ובנתניה - במחיר מינימום של 1 שקל בלבד. האם טירוף הדירות הוליד טרנד שיווקי גאוני? בקבוצת חג'ג', שמשווקת דירות במכרז טוענים: "אנחנו לא מחויבים למכור למי שזכה"

      קובי אלקלעי על רקע אינפיניטי (יח"צ , שמרית הרוש)
      קובי אלקלעי (צילום: שמרית הרוש)

      קובי אלקלעי, בן 36 וגרוש עם שני ילדים, הוא תושב תל אביב המתגורר כיום בשכירות. לפני כחודש וחצי החליט אלקלעי לרכוש דירה חדשה במסגרת קבוצת רכישה, בפרויקט חדש שמוקם בתל אביב – אלא שהאופן שבו הוא החליט להצטרף לעסקה היה נועז למדי: אלקלעי רכש את הדירה באמצעות מכרז אינטרנטי ("המכרז השקוף"), אתר שבו נמכרים בדרך כלל מוצרי חשמל דוגמת טלוויזיות, שואבי אבק ומייבשי כביסה.

      בדומה לרכישת מוצר חשמלי או חופשה מפנקת בבית מלון, הדירה שאותה רכש אלקלעי, דירת 2.5 חדרים בפרויקט של קבוצת חג'ג' בעיר, הוצעה למכירה במכרז במחיר מינימום של 1 שקל בלבד. מחירה של דירה כזו על פי מחירון החברה עומד על כ-2.35 מיליון שקלים ובקבוצת חג'ג' בחרו שלא לחשוף את מחיר הזכייה המדויק – אך ציינו הוא משקף הנחה של כ-15% ממחירה של דירה דומה שהיתה נרכשת באמצעות משרדי המכירות.

      השאלה המסקרנת המידית שעולה היא כמובן איך אדם מקבל החלטה לרכוש דירה – אולי ההחלטה הכלכלית המשמעותית ביותר שלו - דרך מכרז אינטרנטי? אם שואלים את הרוכש, הרי שלדבריו, אופן הרכישה לווה בחששות סטנדרטיים: "ברור שתמיד יש חששות, גם לפני שרוכשים מוצרים פשוטים יותר ועל אחת כמה וכמה ברכישת דירה", מפרט אלקלעי בשיחה עם וואלה! נדל"ן. "אבל עד היום רכשתי מספר מוצרי חשמל דרך האתר ותמיד עשיתי סקר לפני הרכישה. בשורה התחתונה, חוויית השימוש שלי היתה טובה ואמינה – עם מחירים אטרקטיביים יחסית - ולכן החלטתי לנסות את מזלי בדירה", הוא משיב. "זה נכון שאילו היתה זו חברה אנונימית, לא הייתי קונה דירה באופן הזה אבל זוהי חברה מוכרת ולכן לא היתה לי תחושה שאני קונה מוצר 'באוויר'".

      מכרזים שקופים (צילום מסך)
      (צילום מסך)

      אך השאלה המרכזית ביותר, היא זו שצריכה להיות מופנית לחברה עצמה: החל מאילו מחירים תהיה מוכנה החברה למכור תיאורטית דירות במכרז מסוג זה? האם זכייה בסכום סמלי של 10 שקלים תהיה לגיטימית? ומה לגבי סכומים נמוכים משמעותית ממחירי השוק? "אף אחד לא מצפה לקנות דירה בעשרה שקלים ולא כתוב בתקנון שזה שהציע את המחיר הכי גבוה – בהכרח זוכה. כלומר, אני יכול תיאורטית להחליט שאני לא מוכר ובמקרה שהוחלט שלא ממשים את הזכייה – הלקוח יקבל פיצוי", אמר מנכ"ל החברה נתי פריד.
      האם התקנון משאיר לחברה יד חופשית להחליט אלו זכיות היא מכבדת? פריד טוען כי התשובה לכך חיובית. "אנחנו מציגים את מחיר המחירון של הדירה והמטרה בשיטת השיווק הזו היא להתקרב כמה שיותר למחיר השוק, כמובן מתוך מטרה ששני הצדדים ירוויחו. החברה מצידה חוסכת בעלויות שיווק ופרסום – ולכן זה משתלם לה", הוא אומר.

      אם כך, נדמה כי מחיר המינימום המוצג באתר, במסגרתו ניתן כביכול להציע מחירים של החל מ-1 שקלים, אינו משמעותי בשעת רכישת דירות. זאת ועוד, במקרה של רכישת דירה במסגרת קבוצת רכישה – אין למארגנים יכולת להתחייב על מחיר הדירה הסופי ממילא. במילים אחרות, הרוכש אלקלעי עשוי להידרש בהמשך הפרויקט להוסיף סכומים נוספים, בדומה לשאר חברי הקבוצה.

      "המחיר המשוער שבו הוא זכה עשוי להיות חשוף לתוספות נוספות בהמשך, באופן יחסי למחיר שאותו הוא שילם, אך זהו סיכון שקיים בכל קבוצות הרכישה והוא אינו קשור לעובדה שהלקוח בחר לרכוש את הדירה במסגרת המכרז השקוף", אומר פריד.

      ועוד עניין ששווה להתעכב עליו: האם מבחינה שיווקית מדובר בכלל במהלך נבון? האם אין חשש מצד החברה שהפרויקט שתוכנן להיות יוקרתי יסומן במכרז כפרויקט זול? "בעיניי התוצאה היא הפוכה. המוצר הוא אותו מוצר – מוצר איכותי, והמחיר האטרקטיבי רק מתבטא בחיסכון של החברה. מדובר במוצרים שאנחנו מאוד מאמינים בהם, והעובדה היא שבסופו של דבר הם נמכרים במחיר שהוא אמנם אטרקטיבי מצד אחד, אך מצד שני גם קרוב למחירון הרשמי".

      הפרויקט של קבוצת חג'ג' שבו נרכשה הדירה ייבנה במתחם הרחובות אבן גבירול ז'בוטינסקי, בסמוך לכיכר המדינה וכולל מגדל בן 47 קומות לצד בניין בן 7 קומות, ובו 242 יחידות דיור. על פי פרסומי החברה, הפרויקט אמור לכלול בריכת שחייה, חדר כושר וכן 5 קומות של חניה תת קרקעית ובמסגרת המכרז האינטרנטי מקבל הרוכש הפוטנציאלי מראש את המידע על הדירה והפרויקט, כולל תכניות הבנייה, ההסכמים המסמכים, ההסכמים וההדמיות. במסגרת שיטת השיווק החדשה מציעה הקבוצה גם דירות יוקרה בפרויקט מגורים בנתניה, במסגרתו ניתן להציע הצעת מחיר על דירת 4 חדרים ברחוב הגילה, הסמוך לחוף הים בעיר.

      אלא שמה שנראה כאקט שיווקי חריג – אינו נחלתם הבלעדית של קבוצת חג'ג'. חברה נוספת בשם נתנאל גרופ, משווקת אף היא דירות במסגרת המכרז. אחת הדירות היא דירת 4 חדרים בשטח של 97 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת בקומה הראשונה, עם שני כיווני אוויר, ברחוב בר לב פינת רחוב מור בתל אביב, בדרום תל אביב.

      על פי מודעת החברה, "הפרויקט מיועד למשפחות צעירות ולבעלי מקצועות חופשיים בתחילת דרכם, הרוצים לרכוש דירה מרווחת ומוארת בתל אביב מבלי להשתעבד למשך מחצית חייהם לחובות בלתי אפשריים".

      במודעת החברה נכתב בין השאר כך: "תאריך האכלוס מיועד לדצמבר 2018. מחיר המבצע המופחת של הדירה על פי פרסומי החברה בחודש ספטמבר 2015 עומד על 1,750,000 שקל וכי ניתן להגיש הצעות מחיר החל מ-1 שקל (כן, 1 ש"ח. זאת שיטת "שקוף" והיא אינה משתנה, בין אם הפריט המוצע במכרז הוא רחפן, מכונית או דירה)".