"אחד האמצעים הקריטיים לקיצור אישור התוכניות בוועדות המחוזיות הן הכנת תוכניות מתאר מקומיות להתחדשות עירונית על ידי הוועדות המקומיות. בערים בהן יש תוכנית כללית להתחדשות עירונית, מהירות האישור כפולה כי היא לא נתקלת במכשולים", כך אמרה מתכננת מחוז תל אביב האדריכלית נעמי אנגל בכנס מידע כנסים להתחדשות עירונית שהתקיים אתמול בבת ים.
אנג'ל נתנה כדוגמא את התוכניות שעשתה עיריית תל אביב במתחם לה גארדיה ובנווה שרת שאפשרו לאשר את התוכניות במהירות. לדבריה, "גם תוכניות הכוללות מדיניות בנייה לגובה מסייעות לקדם מהר יותר את התוכניות הנקודתיות".
אנג'ל התייחסה גם לדברים שהעלה במסגרת הכנס מהנדס העיר בת ים, שוקי פתאל, שטען כי יש לחזק את הוועדות המקומיות ולהוסיף להם כח אדם מקצועי. בתגובה לדבריו אמרה אנג'ל, כי "הוועדות המקומיות חייבות לקבל חיזוק מקצועי. צריך להכין תוכנית לאומית לתוספת של אלפי אדריכלים, אדריכלי נוף ומהנדסים בשנים הבאות".
אנג'ל התייחסה גם לטענות שעלו מצד יזמים בכנס כנגד ועדות מקומיות שלא מאשרות התחדשות עירונית ואמרה: "צריך לזכור שהרשות המקומית צריכה לספק תשתיות ומבני ציבור לפרויקטים המחדשים ולא תמיד זה פשוט. בבני ברק, לדוגמא, כל בניין מגורים מייצר דרישה לכיתת גן ילדים שלמה. אם אין לעירייה אפשרות לספק את זה, אז היא לא יכולה לאשר היתר הבנייה". אנג'ל אף הזהירה כי "בגבעתיים בעוד כמות מסוימת של היתרים לא יהיה פתרונות לביוב, לכן הממשלה חייבת לקדם מימון לרשויות לצורך ההתחדשות העירונית".
נושא נוסף אליו התייחסה אנג'ל הוא החניות, שהמהווה חסם משמעותי בהתחדשות עירונית. "אחד הרכיבים שניתן להוריד זה רכיב החניה. אנחנו נוסעים במוצר שהולך להיות פרה-היסטוריה בעוד עשר או עשרים שנה. עלות החניה במגרש פרטי מגיעה ל-100 אלף שקל לדירה וזה יקר ומיותר בטווח הרחוק. מה שראינו בשיטפונות האחרונים זה הצגת תכלית למה שנראה אם יהיו פה הרבה חניונים תת קרקעיים. אם נעשה חניונים ציבורים מכניים מתוך הנחה שרק לכל משפחה שלישית או רביעית יהיה רכב פרטי אז גם הבנייה של הפרויקטים תהיה מהירה יותר. זה קיים היום בערים כמו מדריד וערים גדולות אחרות והרשויות צריכות לשקול את זה".
כאמור במסגרת הכנס טענו גורמים שונים העוסקים בתחום ההתחדשות העירונית כי אחד החסמים העיקריים הוא סירבול הליכי התכנון. "הליכי התכנון הם מסורבלים וארוכים", אמר עו"ד ערן בליאנט, שותף במשרד שבולת ושות', "אמנם הולכים לתגבר את ועדות הערר, אך במקביל יש לצמצם את עילות הערר, כך שלא על כל דבר קטן אפשר להגיש ערר. יש לקבוע מראש דברים מהותיים. היום כל בניין שכן לתמ"א 38 מגיש התנגדות ומעכב את מתן ההיתר בשנה. צריך לראות איך מונעים את זה".