לאחר שנים שבהן תכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) לא עודכנה בנוגע להוספת יחידות דיור בשטחי הנחלות של המושבים, הוחלט היום (שלישי) פה אחד לקדם את המהלך: הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) אישרה פה אחד להמליץ על הוספת יחידת דיור שלישית בשטחי הנחלות במושבים (עד 2.5 דונם) - מבלי שהדבר יצריך הכנת תכנית כוללת ליישוב.
משמעות ההחלטה: כעת צפויה ההמלצה להגיע לאישור סופי במועצה הארצית לתכנון ובנייה והיא צפויה לאפשר תוספת של מאות יחידות דיור בכ-430 יישובים כפריים. במסגרת המהלך, צפויה המועצה הארצית להורות על עדכון של לוח 2 לוח המפרט את מספר יחידות הדיור המותר בכל יישוב כפרי (יישובים שיתופיים, מושבים וקיבוצים) תוך הבחנה בין מחוז ירושלים, מחוז חיפה ומחוז מרכז לבין שאר המחוזות. במחוזות אלו המושב ישתמש במלאי הקיים של יחידות הדיור המצויות ברשותו וישלים הקמה של יחידות נוספות בהתאם לצורך, ובשאר המחוזות יוסיפו יחידות דיור כמספר הנחלות הקיימות - קרי כל נחלה תוכל להקים בית נוסף.
במשרד האוצר, האחראי על מוסדות התכנון, ציינו כי "משמעות ההחלטה על הוספת יחידת דיור שלישית בנחלה שבמושב הינה הגדלת יחידות הדיור וצפיפות המגורים ביישוב מבלי להרחיב את תחום הבינוי ומבלי לפגוע בשטחים הפתוחים".
אולם בעוד במגזר החקלאי והכפרי משבחים את ההחלטה, יש מי שסבור כי מדובר בהחלטה בלתי צודקת שלא תסייע כלל למצוקת הדיור בישראל. עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי, החברה בפורום הקרקעות בו שותפים גם תהודה והקשת הדמוקרטית המזרחית, מציינת כי בעבר הוגשה עתירה כנגד ההחלטה ומותחת בשיחה עם וואלה! ביקורת על ההחלטה: "מדובר בקרקעות ציבוריות שהמדינה החכירה למושבים, אבל צריך לקחת בחשבון שהמדינה לא תפקח על הבנייה שם ועל פי ההערכות ייבנו שם וילות ודירות יוקרה. מדובר על הנחות מפליגות בערך הקרקע שהיישובים הכפריים יקבלו, שצפויים להתעשר מההחלטה ולספסר בקרקעות הללו".
לדבריה, "מי שירוויח מזה פרט ליישובים, הם השכבה האמידה בחברה שייבנו דירות צמודות קרקע ולא השכבות שזקוקות ליחידות דיור. כך שלא רק שההחלטה לא תפתור את מצוקת דיור אלא אף תגדיל את הפערים החברתיים. המתנות הללו לא יהיו מה שיפתור את מצוקת הדיור".
מאידך, במגזר החקלאי והכפרי כאמור מברכים על ההחלטה. עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי, ציין כי ההחלטה תאפשר צמיחה טבעית ביישובים אלו, לאחר שבעשור האחרון (מאז אישורה של תוכנית המתאר הארצית בממשלה בשנת 2005) לא עודכנה התכנית ולא אפשרה להגדיל את מספר יחידות הדיור ביישובים הכפריים. "ההקפאה גרמה נזק לצמיחה הטבעית בישובים, להזדקנות אוכלוסייה ולהשתת עלויות כבדות על מספר מצומצם של משפחות שנושאות בנטל אחזקת הישובים הכפריים. מדובר על החלטה שתסייע לצמיחה הדמוגרפית של ישובים רבים ובעיקר באזורי פריפרייה , בנגב ובגליל אך גם תסייע להתפתחות הדמוגרפית הטבעית במרחב הכפרי בכלל", אמר.
בשנים האחרונות הסוגיה עלתה לכותרות מספר פעמים ואף הגיעה להכרת הולנת"ע בשנת 2013 שהמליצה לקדמו. עם זאת, שר הפנים דאז, גדעון סער, שהיה ממונה על מוסדות התכנון בטרם עברו למשרד האוצר התנגד למהלך.
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, ציין כי "מדובר בבשורה משמעותית ביותר לכלל בעלי הנחלות מפארן בדרום ועד אביבים בצפון. עם זאת אנחנו עדיין לא במקום שבו אנו רוצים להיות, לא בתחום הקרקעות ולא בתחום החקלאות. שינוי המגמה החיובי נותן תקווה ולא נשקוט עד אשר יושג". דברים דומים נשמעו גם מצידו של יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח. יפרח ציין כי "ההחלטה נותנת משקל ראוי לכל היתרונות התכנוניים, הלאומיים והסביבתיים התומכים במתן אפשרות לבניית יחידה שלישית בנחלה, לרבות היותה פתרון נוסף למצוקת הדיור האדירה והמחריפה במדינת ישראל, העדפת עיבוי הישוב על הרחבתו, ולאפשר יישום החלטות רשות מקרקעי ישראל במושבים".