אחרי החגים, רגע לפני שקבינט הדיור הממשלתי מבטיח להציף פה את השוק בקרקעות לבניית עשרות אלפי דירות זולות ומסובסדות - מגלה סקר חדש כי רוב הציבור הישראלי אינו מאמין בתוכניות החדשות של משרדי האוצר והשיכון לפתרון משבר הדיור וסבור כי מחירי הדירות צפויים להמשיך לעלות.
הסקר נערך עבור "גלובס" על ידי פרסום אזימוט, באמצעות מכון מותגים. הסקר נערך בימים האחרונים, לאחר שכל עם ישראל חזר מחופשות החגים, בקרב 501 מרואיינים המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל. מטרתו היתה לבדוק מהי רמת אמון הציבור ביכולת האוצר לבלום את עליית מחירי הנדל"ן, ומה צופה הציבור הלאה בכל הקשור למחירי הדירות.
80%: המחירים ימשיכו לעלות
בסקר, נשאלה השאלה - "מה יקרה לדעתך למחירי הדירות בשנה הבאה בהשוואה למחירים השנה?". נזכיר כי הלשכה המרכזית לסטטסטיקה פרסמה במסגרת עדכון מדד המחירים האחרון כי מחירי הדירות ירדו באוגוסט האחרון בשיעור של 0.4%, זאת אחרי שנה שלמה של עליות רציפות.
אבל למרות הנתון האחרון, כ-80% מהנשאלים העריכו כי המחירים עתידים לעלות, מתוכם כ-32% ענו כי המחירים עתידים לעלות במידה רבה וכ-68% השיבו כי המחירים עתידים לעלות מעט. בחלוקה לנשים וגברים, מעיד הסקר כי הגברים אופטימיים יותר בכל הנוגע לעתיד מחירי הדיור. 60% מהם סבור שהמחירים "יעלו קצת", זאת לעומת 49% מקרב הנשים שבחרו בתשובה זו. 21% מבין הגברים שהשתתפו בסקר בחרו לענות כי המחירים יעלו מאוד בשנה הבאה לעומת המחירים בשנה הנוכחית בעוד בקרב משתתפות הסקר, שיעור הפסימיות היה גבוה יותר ו-29% מהן בחרו בתשובה זו.
הסקר גם פילח את גיל הנשאלים. במקרה הזה, למרות הניסיון שניתן לייחס למבוגרים יותר, התפלגות התשובות לא היתה כה שונה כפי שניתן היה לחשוב. ההבדל המשמעותי ביותר נצפה דווקא בגישה האופטימית, כלומר, בשיעור המשיבים שבחרו בתשובה "המחירים קצת יירדו". כך, בעוד שיעור הנשאלים בני 18 עד 34 שבחרו בתשובה האופטימית ביותר עמד על 6.2% ושיעור הנשאלים בגילאי 35 עד 54 שבחר בתשובה זו עמד על רמה דומה של 6.4%, המבוגרים יותר שהשתתפו בסקר (גיל 55 ומעלה) כמעט ושללו תשובה זו לחלוטין ושיעור המשיבים שבחר בתשובה זו עמד על1.7% בלבד.
כדאי לזכור שהתפלגות התשובות בגילאים השונים אולי מעידה על כך שהאינטרסים מדברים ומכתיבים גם את הציפיות של הישראלים.
כמעט 70% מהישראלים הם בעלי דירת מגורים, עם דומיננטיות ברורה לאוכלוסיות המבוגרות יותר - שהספיקו לרכוש את אותה דירה/דירות לפני נסיקת המחירים הגדולה של השנים האחרונות.
אי לכך, אולי לא מפתיע ששיעור מזערי מבני ה-55 ומעלה, שלרובם ככולם יש דירה בבעלות, לא מעריך שנראה ירידות בקרוב. ומנגד, בקרב הצעירים יותר - שרבים מחכים להזדמנות להתמתנות בשוק שאולי תאפשר להם להצטרף למעגל הרוכשים - התקווה והאופטימיות בולטות יותר.
ומה בנוגע למצב הכלכלי של המשיבים? על פי הממצאים, כאן התמונה דווקא הפוכה. ככל שההכנסה נמוכה יותר, כך התשובות היו פסימיות יותר. 31.7% מבעלי הכנסה הנמוכה מהממוצע בחרו בתשובה שמחירי הדירות יעלו מאוד, זאת לעומת 23.4% מבעלי הכנסה ממוצעת שבחרו בתשובה זו וכ-20% מבעלי הכנסה מעל הממוצע.
למרות פערי המחירים הגבוהים בישראל בין מרכז הארץ לפריפריה הרחוקה, פילוח התשובות לפי אזור המגורים אינו מספק הבדלים משמעותיים. לדברי אבי פאר, מנכ"ל מותגים, "ניתן לראות שלמיקום הגאוגרפי יש השפעה קלה על השאלה האם מחירי הדירות ימשיכו לעלות. כך למשל, 82% מתושבי גוש דן מאמינים שהמחירים יעלו, מול 75% מתושבי השרון והשפלה הדרומית, שכ-20% מהם מאמינים שהמחירים יישארו יציבים במהלך השנה הקרובה".
לא מאמינים לשרים
כאמור, הסקר הפנה לנשאלים שאלה נוספת שעסקה בסוגיית האמון של הציבור בנבחריו, בכל הנוגע למצוקת הדיור ולפתרונות האפשריים.
חשוב לזכור שנסיקת המחירים שהחלה בשנת 2009 גררה מאוד מהר גם שרשרת של הבטחות של שרי האוצר והשיכון לדורותיהם לטיפול במשבר - הבטחות שבינתיים כידוע לא ממש התגשמו.
שר האוצר יובל שטייניץ הבטיח להציף את השוק בקרקעות, ואף איים להוציא "פטיש של 5 ק"ג מהתיק"; שר השיכון אריאל אטיאס קרא לציבור שלא להאמין לקבלנים הטוענים שהמחירים ימשיכו לעלות; ושר האוצר יאיר לפיד קידם את החוק למע"מ אפס על רכישת דירה ראשונה, קירב את סוף ימיה של הממשלה הקודמת והותיר את מחוסרי הדירה ללא דירה זולה ועם מחירים גבוהים יותר בכ-6%.
על השאלה "עד כמה אתה מאמין לאמירות שרי האוצר והשיכון על רפורמות קרובות בשוק הנדל"ן?", ענו כ-83% מהנשאלים שהם אינם מאמינים לאותן הבטחות ממשלתיות. מתוכם, קרוב ל-72% בחרו בתשובה "לא כל כך מאמין" ואילו כ-28% השיבו שאינם מאמינים כלל.
גם כאן ניתן לראות הבדל, אם כי לא גדול, בהשפעת המגדר על התשובה. בעוד 79% מהמשיבים הגברים בחרו בתשובות שקובעות כי הם אינם מאמינים להבטחות, בקרב הנשים השיעור היה גבוה יותר ועמד על 87%.
הנתונים מלמדים מעל לכל ספק כי משבר האמון בין הציבור לנבחריו אכן עמוק. מבין כל הנשאלים, רק 0.4% בחרו בתשובה "מאוד מאמין לשרים".
"התוצאות אינן מפתיעות", כך אומר בני קרת, מנכ"ל אזימוט, "הציבור על כל רבדיו מאמין ברובו שהמחירים ימשיכו לעלות מחד ושהמרחק בין ההכרזות של הממשלה על הורדת מחירים לבין המציאות בשטח רחוקה מאידך.
"הציבור כבר הבין ש'פתרונות קסמים' שמבטיחים הפוליטיקאים כנראה אינם קיימים. אין פתרון "קסם" לבעיה, אלא הרבה פעולות בטווח המיידי של הממשלה בתכנון והוצאות מתחמי מגורים חדשים לשיווק.
"חשוב לזכור שגם החלטה שמתקבלת היום תשפיע רק בטווח של חמש או עשר שנים קדימה. יש למצוא פתרונות ייעודיים לקהלים מסוימים כגון זוגות צעירים, על מנת שיוכלו לרכוש דירה בישראל ולא ייאלצו לעזוב את הארץ".
מחכים לחלחול של מחיר למשתכן
אובדן האמון המוחלט בצעדי הממשלה בתחום הדיור הוא פרמטר קריטי ומדאיג. תחום הדיור מושפע בעיקר מציפיות הרוכשים. מכיוון שכל פתרון נדל"ני הוא מאוד ארוך טווח - לוקח שנים רבות לתרגם תכנון ושיווק קרקע עד למסירת דירה של ממש - היכולת לייצר ציפיות בקרב הציבור הרחב שמתישהו ההיצע יעקוף את הביקוש הוא שלב חיוני בדרך לשינוי מגמה בשוק הנדל"ן. כל עוד הציבור לא מאמין שזה יכול לקרות, קשה לראות את הגלגל מתהפך או אפילו נעצר.
יחד עם זאת, הפולטיקאים שלנו יכולים אולי להתנחם בכך שהסקר נערך עוד טרם פורסמו תוצאות מכרז מחיר למשתכן הראשון, שבו שווקה קרקע ל-337 דירות, שנסגר ביום ב' האחרון בעפולה. המכרז זכה לביקוש רב בקרב קבלנים ויזמים שהציעו הצעות נמוכות יותר ממה שקבע המכרז (שהציב מחיר מקסימום למ"ר בדירה, אחרי סבסוד הקרקע). מחיר דירה, 120 מ"ר, יעמוד על כ-640 אלף שקל בממוצע, נמוך במאות אלפים ממחירי השוק בעפולה.
מבחינת האוצר מדובר בהצלחה כבירה והעיניים נשואות כעת למכרז הבא, המשמעותי יותר, שצפוי להיסגר כבר היום (ב') לבניית 1,028 דירות בקרית מוצקין.
על פי הצהרות משרד האוצר, משרד השיכון והבינוי ורשות מקרקעי ישראל, עתידה המדינה לפרסם עוד עשרות אלפי יחידות דיור במתכונת זהה עד סוף השנה. ייתכן שתוצאות המכרז בעפולה, כמו גם התוצאות שיפורסמו מחר בקרית מוצקין, ישפיעו על הציבור הרחב בכל הנוגע לתוכניות הדיור וישכנעו יותר ויותר ישראלים - ודאי מחוסרי דירה שזכאים לגשת להגרלות על אותן דירות של מחיר למשתכן - שכדאי לחכות.