עליית מחירי הדיור עומדת ביחס הפוך לסיוע שהמדינה מעניקה לרוכשי הדירות: מחודש מאי 2007 ועד לחודש אוגוסט 2015 תקופה של 8 שנים, מדד מחירי הדיור הריאליים בישראל עלה בשיעור חד של כ-71.7% - באופן שהקטין את שיעור הבעלות על דירות בישראל והעלה את פלח שוק הדירות השכורות. עם זאת, דווקא במהלך תקופה זו שבה יכולתם של הזוגות הצעירים לרכוש דירה הלך והצטמצם הפסיקה המדינה כמעט לחלוטין לסייע בתחום נטילת המשכנתאות.
על פי הנתונים הרשמיים: סך תקציב הסיוע במשכנתאות של משרד הבינוי ירד מכ-5.73 מיליארד שקל בשנת 2002 לכ-0.44 מיליארד שקל בלבד בשנת 2015 - ירידה בשיעור מצטבר של כ-92%. במילים אחרות, בשעה שהממשלות שהתחלפו כשלו לחלוטין בטיפול במשבר הדיור, הפסיקה המדינה במקביל לסייע לזוגות הצעירים ברכישת דירה.
נתונים אלו עולים מניתוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוכן לוועדת הכספים לטובת דיון בתקציב משרד הבינוי בשנים 2015-2016. מנתוני הדו"ח, שיוגש היום לוועדה, עולה כי הסיבות לצמצום הדרסטי בתחום המשכנתאות קשורות הן בקיצוצים מתמשכים בתקציב הסיוע, הן בהקטנת הכדאיות הכלכלית בנטילת משכנתאות אלו והן בהקשחת הקריטריונים לזכאים מצד המדינה.
במילים אחרות התקציב ירד בעיקר בשל העובדה כי חלה ירידה חדה במספרם של מממשי הזכאות למשכנתא מאז שנת 2002. על פי הנתונים, משנת 2002 חלה ירידה בשיעור של כ-88.5% - הן מצד חסרי דירה (פלח אוכלוסייה הכולל עולים חדשים וותיקים) והן של זכאים אחרים. בדו"ח הודגש כי "יש לציין כי בתקופה זו האוכלוסייה בישראל גדלה בכ-1.5 מיליון איש, המהווים גידול בשיעור של כ-%22.7 (נכון לשנת 2013) ומספר המשפחות מתחת לקו העוני גדל בכ-93.6 אלף משפחות כלומר בשיעור חד של כמעט 28%".
יצויין כי פרט להקשחת הקריטריונים, הרי שמבחינת כדאיות כלכלית, המדינה לא העניקה הטבה משמעותית מספיק ביחס לריביות בשוק, מה שהוביל בין השאר לירידה בביקוש למשכנתאות אלו.
נתונים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי על פי בנק ישראל, היקפי נטילת המשכנתאות בישראל שברו השנה שיאים: בחודש יוני האחרון למשל, נקבע שיא של כל הזמנים בנטילת משכנתאות בהיקף של כ-6.99 מיליארד שקל. נתון זה מהווה זינוק של 52% לעומת יוני 2014 ועלייה של 21% לעומת חודש מאי לפניו (מאי 2015). אולם הנתון המדאיג בהקשר זה, אינו רק העובדה כי מדובר בהיקף גבוה מאוד של סכומים שאותם לווה הציבור אלא בעובדה כי כשליש מהמשכנתאות שנלקחו היו לטובת רכישת דירות במינוף גבוה, של 60% ומעלה מערך הנכס.
העובדה כי המדינה חדלה כמעט לחלוטין לסייע בתחום זה, לא השפיע בהכרח על תקציב משרד הבינוי. מהנתונים בדו"ח עולה כי סך התקציב נטו של משרד הבינוי עלה מכ-4 מיליארדי שקל בשנת 2012 לכ-4.1 מיליארדי שקל בשנת 2016 (גידול של כ-2.5%, בהשוואה לגידול של כ-%12 בתקציב המדינה בתקופה זו). במונחי ברוטו - סך התקציב עלה מכ-6 מיליארדי שקל בשנת 2012 לכ-7.1 מיליארדי שקל בשנת 2016- גידול בשינוי מצטבר של כ-17.3%.