פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כמה יעלה לנקות קרקעות מזוהמות - ומתי זה יושלם?

      מי שקיווה להגדלה מואצת של היצע הדיור במרכז הארץ עלול להתבדות: בנייתן של 70 אלף יחידות דיור ממתינה לשיקום קרקעות מזוהמות שנמצאות בידי צה"ל ותע"ש, ולוח הזמנים שהוצב למהלך נמתח בחלק מהמקרים עד 2022

      בנייה במתחם השוק הסיטונאי, תל אביב, 1 בדצמבר 2014 (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      עשרות אתרי קרקעות מזוהמות אותרו בשנים האחרונות בישראל – חלק לא מבוטל מהם ממוקמים באזורי ביקוש, שבהם ערך הקרקע גבוה והביקוש לדירות "רותח". השבוע אישר קבינט הדיור כי מי שיתפעל את מערך שיקום הקרקע במתחמים המבוקשים ביותר תהיה החברה לשירותי איכות סביבה – חברה ממשלתית הכפופה למשרד להגנת הסביבה ואשר מפעילה את המתקן ברמת חובב.

      המהלך אושר לאחר שבמשך שנים מי שהיה אחראי על ריכוז הנושא היה רשות מקרקעי ישראל, אלא שמבדיקת התהליך עולה כי על אף חשיבותו להיצע הדיור בשטח כולל של כ-17 אלף דונמים במרכז הארץ - הרי שלא צפויה להיות לו השפעה משמעותית על השוק בשנים הקרובות הקרוב.

      הסיבה לכך פשוטה: רשימת הקרקעות שיכללו במהלך השיקום כוללת 13 מתחמים – שמחציתם זוהמו כתוצאה מפעילות תע"ש וכמחציתם כתוצאה מפעילות בסיסי צה"ל. ברשימה נכללים מתחמים בטירת הכרמל, בתע"ש רמת השרון, בשדה דב, בצריפין, בתל השומר, בסירקין וכן בשלישות ברמת גן. עלות המהלך, על פי המשרד להגנת הסביבה, עומדת על כמיליארד שקל.

      אלא שמלוחות הזמנים שמציג המשרד להגנת הסביבה לפינויים של המתחמים עולה כי תאריך היעד לפינויים של רבים מהמתחמים עשוי להימתח עד לשנת 2022. כך למשל, מתחם צריפין מופיע כמתחם המיועד לפינוי בין השנים 2016 – 2022, כמו גם מתחמי תל השומר והשלישות: מתחמים אלו נחשבים מרכזיים מאוד במפת הנדל"ן וככאלה שבשטחם עשויות להיבנות עשרות אלפי יחידות דיור באופן שיקל על מצוקת הדיור באזורי הביקוש.

      אם לוקחים בחשבון את העובדה שהליך שיקום הקרקעות במתחמים אלו עשוי אף הוא להימשך שנים – נראה כי בעתיד הקרוב לא צפויה להיות למהלך זה השפעות משמעותיות. אם להסתמך על ההערכות של המשרד להגנת הסביבה למשל, הרי ששם מציינים כי רק לאחר פינוי המתחמים יחלו להתבצע במקום סקרי קרקע שיאפשרו תחילתו של הליך שיקום – בלוח זמנים שעשוי להגיע לפרק זמן של כשנתיים.

      הצפי לפינוי המפעלים (מערכת וואלה! NEWS)

      בשיחה עם וואלה! מציין אבי חיים, ראש אגף שיקום קרקעות במשרד להגנת הסביבה, כי "במתחמים שנבחרו בוצעו בשלב זה רק סקרים היסטוריים – כלומר סקרים שמפורטת בהם סוג הפעילות שבוצעו במקום. היקף הזיהום וסוג הזיהום עדיין לא ידועים לנו בשלב זה ולשם כך יבוצעו סקרי קרקע, ייבחנו חלופות שונות לטיפול בהתאם לממצאים ורק לאחר שתומלץ הטכנולוגיה המתאימה – המשרד להגנת הסביבה ייתן אישור לתהליך השיקום". חיים מדגיש כי במתחמים שבהם יבוצע הטיפול בקרקעות, אין יכולת להגיע לטיהור מוחלט של הקרקע, אלא לשיקום של השטח, באופן שיאפשר בעתיד הקמת מתחמי מגורים.

      במתחמים שבהם התקיימה במשך שנים פעילות תעשייתית וצבאית, ההערכות הן כי מלבד נוכחות של דלקים בקרקע, עשויים להתגלות ריכוזי מתכות וחומרי נפץ. אלא שתהליך הטיפול בקרקעות אלו יבוצע בחלק מהמקרים על ידי החברה עצמה, המשמשת כיום כמונופול בתחומה בטכנולוגיות מסוימות של טיפול בקרקעות מזוהמות, באתר רמת חובב.

      האם יש למהלך הזה משמעות מעשית על שוק הדיור בעתיד הקרוב? על פי לוחות הזמנים נראה שרק בעוד כעשור תהיה בנייה בשטחים הללו. "בחלק מהמתחמים כבר החל פינוי והמטרה היא להגיע למצב שאנחנו מפעילים 'סופרטאנקר' בתחום שיקום הקרקעות אחרי שנים ארוכות שבהן הנושא הזה לא קודם בקצב מהיר", משיב חיים.