שמורת הטבע הר מירון, שמורה רחבת מימדים ששטחה עומד על כ-100 אלף דונם, תוקטן בעתיד הקרוב בכ-38 דונם לטובת הרחבה של שכונה לחיילים משוחררים שתיבנה ביישוב הדרוזי הסמוך חורפיש. מהלך זה, שיגיע השבוע לשולחנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, מהווה את הצעד האחרון בדרך לבנייתן של 174 יחידות דו משפחתיות ביישוב, המיועדות ליישב חיילים משוחררים שמבקשים להקים בית ביישוב אך כיום אינן יכולות לעשות זאת בשל מצוקת הקרקעות במגזר. על פי המסמכים שהוגשו לוועדה, השר להגנת הסביבה, אבי גבאי וכן שר האוצר, משה כחלון, הביעו את הסכמתם למהלך.
"ההרחבה הנוכחית תאפשר לראשונה מזה 20 שנה לבנות יחידות דיור לטובת חיילים משוחררים. בפעם האחרונה שנבנתה שכונה לטובת חיילים משוחררים זה היה בשנת 1982, אז נבנתה שכונה בהיקף של כ-380 בתי אב", מציין בשיחה עם וואלה! ראש המועצה המקומית חורפיש, מאג'ד עאמר.
חורפיש, היישוב הצפוני ביותר מבין יישובי הדרוזים, מונה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-6,000 תושבים. על פי נתוני המועצה המקומית, שטח התוכנית הכולל הוא כ-137 דונם והיא ממוקמת בחלקו הדרומי של היישוב. "על פי התוכנית, בחלק מיחידות הדיור שייבנו בשכונה החדשה ניתן יהיה להפעיל חדרי אירוח (צימרים) כמקור פרנסה למשפחות הצעירות. התוכנית מצויה כיום בשלבים סופיים למתן תוקף וצפויה להיות משמעותית לאחר שבשנים האחרונות נבנו מספר יחידות דיור באופן בלתי חוקי ביישוב, בשל היעדר תכנון במקום", מפרט עאמר.
החלטה זו מגיעה כחודשיים בלבד לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תכנית המתאר ליישוב, בין השאר על רקע המלצות "צוות 120 הימים" לפתרון מצוקת הדיור במגזר הערבי. התוכנית שאושרה לאחרונה צפויה להוסיף שטח של כ150 דונם, מרביתו קרקעות מדינה, לשטחו של היישוב ולאפשר את הקמתן של כ-2,300 יחידות דיור חדשות, לצד הסדרת מעמדן של למעלה מ100 יחידות דיור שנבנו ללא היתר בעבר.
סמיכותם של יישובים רבים במגזר הדרוזי לשמורות טבע ולגנים לאומיים הינה סוגיה מוכרת בקרב ראשי המועצות המקומיות, הטוענים בחלקם כי מדובר במתווה שאינו מאפשר את התפתחות היישובים על פי קצב הגידול הטבעי בהם. "כל היישובים הדרוזיים מצויים צפונית לכביש 85 בשטח ההררי הקשה, אך עם זאת היפה ביותר במדינה. היישובים הללו קיימים הרבה לפני קום המדינה ותמיד ידענו לעבד את הקרקעות גם בשטחים הרריים, אבל לצערנו באיזשהו שלב, מטעמים לא ברורים, הוכרזו במחי יד שטחים רבים כשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים באופן שמגביל את ההתפתחות הטבעית של היישובים", אומר ג'בר חמוד, ראש מועצת סאג'ור ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות.
לדבריו, "בעבר הצענו לשר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, לבחון את הסוגיה מחדש ולבדוק שטחים רבים שהוכרזו כשמורות וגנים לאומיים על מנת לדרג אותם על פי רמת הערכיות שלהם. במידה ושטח הוא מאוד ערכי כמובן שנהיה הראשונים לשמור עליו. אבל בשטחים רבים אין ערכי טבע ייחודיים והמשמעות היא להעדיף שטח על פני צרכי המגורים של בני האדם".