המאבק כנגד המסים שגובה המדינה על שכרם של עובדי הבניין הזרים עולה מדרגה: התאחדות כוח אדם זר לבנייה בלשכת המסחר הגישה עתירה לבג"צ כנגד הכנסת וממשלת ישראל, במסגרתה דורשת ההתאחדות לבטל את המס הלא מוצדק לטענתם על שכרם של עובדי הבניין הזרים. כיום נדרשים מעסיקיהם של פועלי הבניין הזרים לשלם מס בשיעור של 15% על שכר הפועלים הזרים, בעוד מס בשיעור של 10% מוטל על עובדים זרים בענף החקלאות.
כזכור, רק לאחרונה, החליטה הממשלה להגדיל את מכסת העובדים הזרים מסין ל-20,000 נוכח המחסור הקשה השורר בענף הבנייה בעיקר עבור עובדים בתחום "העבודות הרטובות" (עבודות השלד והריצוף). על פי ההערכות, המחסור בעובדים זרים הינו חלק מהסיבות להתארכות משך הבנייה ליחידת דיור בשוק ולעליית מחירי הדיור. זאת, נוכח העובדה כי העובדים הישראלים אינם פונים לעבודה בבניין והענף כולו סובל ממחסור בידיים עובדות.
"לא ייתכן שביד אחת המדינה מחליטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים לענף הבניין צעד שהוא מבורך וחשוב לענף וביד שניה מטילה מס גבוה ולא מוצדק על המעסיקים. ברור כי הקבלנים שיצטרכו לשלם את המס הזה, יגלגלו אותו חזרה אל רוכשי הדירות ובכך תיפגע המלחמה ביוקר הדיור", אומר בשיחה עם וואלה! אלדד ניצן, יו"ר ההתאחדות. "זהו אבסורד שיש לבטל אותו ויפה שעה אחת קודם. אזרחי ישראל סובלים ממשבר הדירות ומשבר העגבניות ודווקא בענפים הבניין והחקלאות רוצים להטיל היטל חריג שלא קיים בענפים אחרים".
העתירה הוגשה נגד סעיפים 45 - 47 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (חוק ההסדרים של תקציב 2003 ו- 2004) שבו נקבע לראשונה להטיל מס מעסיקים על עובדים זרים. בשנת 2003 שיעור המס שהוטל על המעסיקים עמד על 8% ואולם לאורך השנים זינק שיעור המס ב-50% עד לשיעורו הנוכחי העומד כאמור על 15%.
על פי דברי ההסבר לחוק, מטרתו המקורית של ההיטל היתה פשוטה: ליצור תמריץ שלילי להעסקתם של עובדי בניין זרים (באמצעות ייקור העסקתם) במטרה להעדיף ולעודד העסקת עובדים ישראלים בענף. אלא שבעתירה, אותה הגישה ההתאחדות עם מספר חברות כוח אדם בתחום, נטען כי בפועל, בחלוף למעלה מעשור, העובדות מוכיחות כי מספרם של העובדים הזרים אינו מושפע משיעור המס - אלא נקבע על פי המכסות שאותן מעדכנת הממשלה מעת לעת.
"חוק ההיטל אינו מביא תועלת, מלבד העשרה בלתי צודקת ובלתי חוקית של אוצר המדינה ודי בכך כדי לפסול אותו; ההיטל גורם הן לנזק אישי ולפגיעה קשה בזכות הקניין והן לנזק ציבורי בשל ייקור עלויות הבנייה, עיכוב הבנייה והעלאת מחירי הדירות. ענף הבניין נשען ברובו על עובדים זרים ובמיוחד בתקופות ביטחוניות כדוגמת ימים אלו, בהן מוטל סגר ומורגשת מצוקת עובדים פלסטינים".