משרד הבינוי רוצה להפוך את הבנייה בארץ לירוקה באמת

משרד הבינוי והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה גיבשו מדד חדש שיאפשר לתת ניקוד לשכונות על פי ביצועים "ירוקים". "כמו שהיום ניתן לדעת מהי דרגת הזיהום של כלי הרכב, כך נוכל לדעת מהו הדירוג הירוק של השכונה", מסבירים. נשמע דמיוני? דוגמאות מהעולם מוכיחות שזה אפשרי

שכונות מקיימות (יח"צ)
שכונה ירוקה (צילום: יח"צ)

ממשלת ישראל דאגה בשנים האחרונות להאיץ את הקמתן של מספר שכונות ענק חדשות, אלא שעד כה, אף גורם ממשלתי לא פיקח על ההיבטים הסביבתיים של תנופת הבנייה. מהלך חדש שמקדם בשנה האחרונה משרד הבינוי, בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מבקש לראשונה לוודא כי בעתיד ניתן יהיה לדרג את השכונות החדשות על פי מדד "ירוק" – באופן שיעניק לכל שכונה ניקוד על שורה של פרמטרים סביבתיים. על פי התוכנית החדשה, כבר במהלך שנת 2016 צפויה המדינה לבחור מספר שכונות שישתתפו בפיילוט וידורגו באמצעות המדד החדש.

"המטרה היא לבדוק עד כמה שכונה פועלת באופן שמקיים עקרונות סביבתיים: עד כמה יש בה מערכות למחזור אשפה וחיסכון במים, עד כמה יש בה שבילי אופניים בכל השכונה, עד כמה התושבים צריכים להשתמש בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי. לכל פרמטר כזה יהיה ניקוד – וכך נוכל לבדוק ולדרג את השכונות. באופן הזה, כפי שאדם יודע כמה הרכב שאותו הוא רוכש מזהם – כך הוא יידע עד כמה השכונה שבה הוא עתיד לגור- מזהמת", מסבירה בשיחה עם וואלה! נדל"ן מנהלת תחום תכנון באגף אדריכל ראשי במשרד הבינוי, אסתי כהן-ליס.

הדירוג החדש נשמע על פניו כמהלך חיובי וחיוני, כזה שישפיע על תפיסת התכנון העתידית ואולי גם על דרישותיו של הלקוח הישראלי בבואו לרכוש דירה בשכונה חדשה. אלא שנכון להיום, על אף שטיוטת המסמך כבר הושלמה, מנהל התכנון במשרד האוצר אינו שותף פעיל בגיבושו – וכך גם התאחדות בוני הארץ (הקבלנים), המייצגת את השחקנים המרכזיים בענף הבנייה.

מדוע לא לקחתם את הרעיון הזה צעד אחד קדימה ויצרתם תקן מחייב? אין לכם חשש שלאף גורם בשוק לא תהיה מחויבות כלפי מסמך כזה ? "יצירת תקן היא עניין מסורבל וארוך", משיבה כהן-ליס. "העדפנו ללכת על תהליך שבו כולם שותפים ובהמשך גם יהיו מחויבים לו. מנהל התכנון מיודע, הם מכירים את הנושא היטב, ויש בוועדת ההיגוי גם נציגות למגזר הפרטי, למתכננים ולרשויות מקומיות".

הקונספט של "שכונה מקיימת", יחידה עירונית שבתוכה ניתנה תשומת לב לפרמטרים של נגישות לתחבורה, צפיפות הבנייה, תשתיות המים והאשפה וגם תקני הבנייה של בתי המגורים, איננו רעיון חדש. השיח הסביבתי, על רקע שינויי אקלים והאורבניזציה, האיץ את המגמה בשנים האחרונות - אך בישראל משום מה, הנושא נזנח.

שכונות מקיימות (יח"צ)
שכונת רובע דלתא בקופנהגן דנמרק (צילום: יח"צ)

"שכונה מקיימת היא שכונה שנותנת מענה לצרכים בהווה מבלי לפגוע בפוטנציאל של הדורות העתידיים לממש את הצרכים שלהם", מסביר ליאור לווינגר, אדריכל נוף המתמחה בנושא. הקונספט הזה הוא חלק מתפישת עירוניות חדשה של המאה ה- 21 – כזה שמתרחק מדגם הפרבר הטיפוסי שהתפתח בארה"ב ובאירופה ושואף ליצור 'עירוניות' במונח הרחב של המילה".

לווינגר מציין כי "בעולם מדובר בנושא שזוכה לרוח גבית מצד ממשלות ורשויות מקומיות, ויש לא מעט שכונות שנבנו כך. במדינת ניו יורק לבדה הייתי שותף בעבר לתכנון של כ-30 פרויקטים כאלה. אלא שבישראל הממשלה לא נרתמה עד היום במלוא כוחה למהלך מהסוג הזה. מצד שני, עצם העובדה שהממשלה נרתמה למהלך כעת הוא בשורה חשובה. זה יאפשר לראשונה לקבל כלי מדידה ממשלתי, שייצור שינוי תפיסתי".

כשמביטים בדוגמאות מן העולם, קשה שלא להתפעל: כך למשל, שכונת רובע דלתא בקופנהגן דנמרק ( (The Delta District, Vinge, Denmark, אחת השכונות המדוברות והמרתקות כיום – תוכננה כשכונה מותאמת אקלימית. שכונה זו, שבה כ-460 יחידות דיור בלבד', תוכננה באופן שבו מערכות הניקוד והתשתיות בה נותנות מענה גם לאירוע קיצון של סערה, המתרחשת אחת למאה שנה.

בקנה מידה מרשים יותר, לחופי אגם ורטן שבשטוקהולם, צומחת שכונה שאפתנית של 12,000 יחידות דיור חדשות באזור שבעבר פעל כאתר תעשייתי מזוהם. השכונה מאופיינת בעירוב שימושים שכוללים כ-30 אלף מקומות תעסוקה שיפותחו שם עד לשנת 2025, מרושתת ברשת חשמל חכמה, מוטת תחבורה ציבורית והולכי רגל באופן שמאפשר לתושביה להגיע למרכז העיר מבלי לעשות שימוש ברכבם הפרטי. בשכונה פועלת חקלאות עירונית ותשתיותיה מפותחות באופן כזה שכיום טביעת הרגל האקולוגית שלה נמוכה מאוד – והיא צפויה להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2030.

לוינגר, שישתתף בכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף בפאנל שיעסוק בנושא, סבור כי על אף שהמהלך הנוכחי של משרד הבינוי איננו מחייב – הרי שהוא ייצור שינוי בנוף הישראלי. "אפשר לראות מה קרה עם התקן לבנייה ירוקה. יצרו תקן שלא היה מחייב אך הוא יצר שינוי והמסר חלחל. יותר ויותר מבנים נבנים על פי התקן הזה. כך גם עם כלי המדידה החדש - זו תהיה תפיסת עולם חדשה שתחלחל בתכנון השכונות הבאות".

"עד היום הציבור הישראלי מכיר את הרעיון של 'שכונה ירוקה' רק כמשהו שיווקי. חברות בנייה משווקות לנו 'שכונות ירוקות' אבל אין מאחורי ההצהרות האלה מדדים ברורים. אנחנו רוצים להפוך את זה למשהו מדיד – שניתן יהיה להבין בדיוק מה עומד מאחורי הכותרות הירוקות", מסביר רכז המחקר והפיתוח במועצה לבנייה ירוקה, אביאל ילינק. "נכון שכרגע זה לא תקן מחייב, אבל אנחנו בקשר עם מספר רשויות מקומיות – משום שהפרמטרים הללו חוסכים להן כסף – ולכן הן צמאות לקדם את זה. אנחנו גם מקבלים פניות מלא מעט יזמים, שמבינים שזה הכיוון הבא, ולכן אנחנו אופטימיים".

הכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף יתקיים בסוף החודש באוניברסיטת תל אביב