ארבעה ארגוני סביבה וחברה, בהם החברה להגנת הטבע, חיים וסביבה, אדם, טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון, פנו לשר האוצר, משה כחלון, וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בבקשה לבטל את ההסכם המתגבש בין קק"ל לרשות הטבע והגנים, במסגרתו צפויה קק"ל לקבל אחריות תקציבית על מימון פעילותה של רשות הטבע והגנים וכן לזכות להגדלה משמעותית של נציגיה במליאת הרשות.
במכתב טוענים הארגונים כי קק"ל הינו גוף פרטי בעל אינטרסים נדל"ניים מובהקים, הפועלת לפיתוח קרקעות, וכי השתלטותה בפועל על הגוף הממשלתי המופקד על שמירת הטבע בישראל תפגע בסביבה ותביא לפיתוח לא מבוקר. עוד טוענים הארגונים במכתבם כי המצב החדש במסגרתו תזכה קק"ל לנוכחות של שלושה נציגים במליאת הרשות (לעומת אחד כיום ) - יציב את קק"ל בניגוד עניינים מובנה מול משימות רשות הטבע והגנים. יצוין כי כיום מחזיקה קק"ל, בין השאר, בחברת הבת הימנותא חברה שהוקמה בשלהי שנות ה-30' וכיום פועלת כחברה נדל"נית לכל דבר.
"בימים האחרונים התבשרנו, כי במסגרת הבנות בין המדינה לקרן הקיימת לישראל, מתגבש מהלך משולב במסגרתו תקציב הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ימומן מכספים שתעביר הקק"ל לאוצר המדינה, ומספר נציגי קק"ל במליאת הרשות יגדל מאחד לשלושה. ברצוננו להתריע בפניכם על ההשלכות החמורות של מהלך זה על שמירת הטבע בישראל", כתבו ארבעת הארגונים לשר האוצר, משה כחלון, ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט.
"רשות הטבע והגנים אמונה על שמירת הטבע והמערכות האקולוגיות - ואילו קק"ל היא גוף מוטה פיתוח ובעלת אינטרסים נדל"ניים מובהקים. מדובר בשני גופים בעלי עמדות הפוכות. זו למעשה התנערותה של המדינה מהאחריות לדאוג לשמירת הטבע בישראל", ציינו.
במכתבם נכתב עוד כי הרשות אמונה על ניהולם של כ-25% משטחי המדינה המוגדרים שמורות טבע וגנים לאומיים, ועל הגנת המערכות האקולוגיות והמינים המוגנים גם מחוץ להם. "כגוף שלטוני המנהל מוצר ציבורי מובהק טבע ומורשת הרשות מקבלת את תקציבה מציבור משלמי המיסים, במסגרת תקציב המדינה", הדגישו. "הקק"ל לעומתה איננה רשות ציבורית. מדובר בחברה פרטית אשר מטרתה היא 'שמירת קרקעות העם היהודי' והיא בעלת אינטרסים נדל"ניים מובהקים בפיתוחה של קרקע ובייעודם של שטחים פתוחים לייעודי פיתוח - בין השאר, גם מעצם היותה גוף שניזון באופן ישיר משיווק קרקעותיו לתכליות מניבות".
"תמוה בעינינו הדבר, שהקק"ל תהפוך לגוף המממן את הרשות ואף מכתיב ומשפיע על מדיניותה באמצעות נציגיו במליאתה. זה הוא מקרה מובהק בו 'בעל המאה' מקבל מעמד פסול של 'בעל הדעה' בהתייחס לתפקיד שהוא ציבורי מובהק".
מקק"ל נמסר בתגובה כי "קק"ל נענתה לבקשת הממשלה להשתתף בתקצוב רט"ג ומצאה בכך מטרה ראויה העומדת במטרות הארגון. הטענות המופיעות במכתב זה אינן משקפות את פעילות קק"ל כיום, ומתעלמות מתהליך השינוי המהותי שחל בקק"ל בעשר השנים האחרונות. דבר הבא לידי ביטוי במחויבות גדולה הן לשימור המגוון הביולוגי בישראל והן לביסוס הפעילות שלה על סמך מחקרים מדעיים מבוססים. קק"ל תמשיך להנגיש את השטחים הפתוחים שבאחריותה לטובת כלל אזרחי המדינה ללא תמורה".