מנהל התכנון במשרד האוצר גיבש לראשונה מסמך מדיניות תכנון למיקום אולמות וגני אירועים במרחב הציבורי, במסגרתו נקבע כי האולמות יורחקו משטחים פתוחים וממרכזי המגורים וימוקמו באזורי מסחר, תעשייה, מלונאות, או בפארקים מטרופוליניים ושאר מוקדי משיכת קהל באופן שתואם את התכנון במקומות אלו.
במנהל התכנון ציינו כי המסמך החדש נקבע לאחר שנבחנו ההשלכות הסביבתיות של גני האירועים והאולמות כולל רעש, ריחות וכן עומסי תנועה וחניה. בהתאם, הוחלט להרחיק את האולמות וגני האירועים מבתי מגורים למכוון אותם לאזורים בעלי השלכות דומות - דוגמת אזורי תעשייה, מסחר, שטחים בנויים בפארקים עירונים, מוקדי פנאי, נופש וספורט ומוקדי משיכת קהל שונים.
"רציונל נוסף במיקום האולמות והגנים באזורים אלו, הוא להביא לניצול מרבי של תשתיות התחבורה והחנייה הקיימות בהם ממילא, גם בשעות הערב ובסופי שבוע, בהם הפעילות באזורים אלו פוחתת. עוד יתרון תכנוני בשילוב השימושים, הוא בהארכת משך שעות הפעילות במקום, וצמצום משך הזמן בו המקום איננו פעיל, ובעל פוטנציאל למשיכת פעילויות לא רצויות", ציינו.
המשמעות המרכזית היא שמעתה לא ניתן יהיה להקים גני אירועים בשטחים פתוחים, פרט לאזורי פארקים מטרופוליניים גדולים שבשטחם ניתן יהיה לשלב את האולם או הגן, בכפוף לראיית תכנון כוללת של הפארק. במנהל ציינו כי מסמך המדיניות גובש לאחר התייעצות ציבורית פתוחה שהתקיימה במסגרת זירה אינטרנטית, בה השתתפו מאות אנשים.
כיום פועלים בישראל כ-700 אולמות וגני אירועים, שבהם מתקיימים כ-140,000 אירועים בשנה בממוצע - כ-200 אירועים בשנה לכל גן או אולם. על פי הנתונים הרשמיים, בכל אירוע משתתפים בממוצע כ-300 בני אדם.