זה היה צפוי, ובכל זאת, מרגיז. מחירי הדירות שוב עלו בשיעור מרשים של 2.7% ברבע שנה. למה זה היה צפוי? בגלל התרגיל הקטן שעשה שר האוצר לשוק, ובעצם לעצמו. לאחר שבמשך שנתיים הוא התכונן, תכנן למד, וביקש שנסמוך עליו, יהיה בסדר. בסוף הוא ניגש לכדור ובעט בעוצמה אדירה לשער הלא נכון. בעיטת הפתיחה של כחלון היתה הגדלת מס הרכישה למשקיעים בדירות, בשיעור ממוצע של כ-3%. המשקיעים בדירות הם אנשים "הרעים" לכאורה, שרוכשים דירות שלא כדי להתגורר בהן, אלא כדי להשכירן וליהנות מהתשואה ועליית הערך. המשקיעים, המהווים כ-30-40% משוק רוכשי הדירות, נחשבים לאלה שגורמים לעליה בערך הדירות, על חשבון מי שרוצים דירה כדי לגור בה. כחלון העלה כביכול את המס כדי להגן על הזוגות הצעירים מפני המשקיעים "הרעים". אבל בפועל הוא הלם דווקא במשפחות החלשות, המתקשות לרכוש דירה ולכן נאלצות לגור בשכירות: המשקיעים הם עלה שמספקים דירות דווקא לרבים שידם אינה משגת. גם אם תצליח תכנית האוצר וחלקם של המשקיעים בשוק יקטן, יהיו אלה חדשות רעות למשפחות רבות הגרות בשכירות ועלולות בעתיד שכר דירה גבוה יותר.
ההודעה על העלאת המס היא אחד הגורמים העיקריים לעליית מחירי הדירות ברבעון, שכן היא דרבנה את המשקיעים להקדים את קניית הדירה, ואף זירזה את מי שהתלבטו אם להשקיע. ואכן, עליות המחירים בשוק בלטו בעיקר בערים כמו נתניה ובאר שבע, הידועות בפעילות ערה של משקיעים. ומה יקרה לאחר הריצה הגדולה לשוק? החגיגה, מעריכים בשוק, לא תפסק. על פי נתונים ראשוניים לחודש יולי ירד הביקוש לדירות, לאחר שהמס נכנס לתוקפו, אבל בהמשך יחזור השוק לשגרת עליות. העלאת המס לא הפכה את ההשקעה בדירה לפחות אטרקטיבית, ואולי אף ההיפך מזה.
לרוכשי הדירות אין סיבה להניח שהמחסור בדירות ועליית המחירים ייפתרו בשנים הקרובות. הנה האמת ששר האוצר משה כחלון מתאמץ מאד להסתיר: יש לו המון הצעות להאיץ את הבניה, להוריד חסמים, להוזיל מגרשים, לגזור סרטים ולחייך למצלמות. אבל אין לו כל תכנית רצינית להורדת מחירי הדירות. מדהים, אבל אלה העובדות: כדי לפתור את המשבר צריך משרד האוצר, שריכז בידיו את כל הסמכויות לטיפול בדיור, להעריך מה הוא המחסור בדירות, ולהציג תכנית ייצור המספקת בהדרגה את המחסור. לו הייתה בידו תכנית כזו, יכול היה שר האוצר להצביע על מועד כלשהו שבו יתאזנו הביקוש והמחסור ייגמר. אבל אין לו, ואנשי משרדו אינם מכירים תכנית כזו.
שוחחתי השבוע עם גורם בכיר המעורב בניסיונות להתמודד עם משבר הדיור. לא, לאוצר אין הערכות משלו על היקף המחסור בדיור, אבל הוא מסתמך על הערכת המועצה הלאומית לכלכלה, שהיקף המחסור הוא כמאה אלף דירות. לאוצר אין גם נתונים או תחזיות לגבי כמות הדירות העומדות למכירה, או שיעמדו למכירה בקרוב. ההצלחה היחידה היא בהעלאת קצב מכירת הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל, מקרקע ל-40 אלף דירות בשנה ל-50 אלף דירות. אבל הקשר בין שיווק המגרשים למספר הדירות בשוק הוא חמקמק. "בין מכירת המגרש למכירת הדירה יש הרבה מאד תהליכים שאינם תלויים בנו. זה תלוי בקצב התכנון, בקצב הבניה, והפיתוח ובהחלטות של הקבלנים. אין לנו יכולת להעריך מתי יגיעו הדירות לשוק". כחלון עצמו עמד על ההבדל בין נתוני השיווק של רשות המקרקעין למספר הדירות הנמכרות כשאמר לפקידים "אל תספרו לי על שיווק של קרקעות והתחלות בניה. ספרו לי כמה מפתחות מסרתם לדיירים". כשלא הצלחתי לקבל תשובה שאלתי את הבכיר מתי לדעתו יצליח משרד האוצר לפתור את בעיית המחסור "חמש-שש שנים" הוא הסכים לומר. האם הוא מדייק? הערכתם טובה כמו כל הערכה אחרת, כולל בכירים במשרד האוצר או במשרדים אחרים. אבל מה שברור הוא שגם בקרבתו של כחלון לא מאמינים שהוא יפתור את משבר הדיור במהלך הקדנציה שלו, גם אם תהיה ארוכה מהממוצע.