כשנה חלפה מאז החליטה הממשלה לחזק את יישובי עוטף עזה, בעקבות מבצע צוק איתן וכשמונה חודשים חלפו מאז ביקש משרד הבינוי להוציא לדרך את פרק הדיור בהחלטה אלא שנכון להיום ההחלטות הנדל"ניות טרם יצאו לדרך. ההחלטות הללו כוללות סיוע ותמריצים בפתרונות דיור למתיישבים חדשים שייקלטו ב-22 יישובי המצויים בטווח 4-0 ק"מ מגבול הרצועה ותוקצבו בכ-135 מיליון שקל, אלא שבמשרד הבינוי מודים כי נכון להיום "התכנית טרם יצאה לפועל ומצויה בשלבי גיבוש מול משרד האוצר".
חלקה הראשון של תכנית הדיור לעוטף עזה כללה הצבת 40 מבנים יבילים (ניידים) ביישובי האזור, במטרה למשוך מתיישבים המבקשים להתגורר תחילה באופן זמני באזור בשכירות, על מנת לבחון את האפשרות להיקלט ביישובים אלו בעתיד. חלק נוסף בתכנית כלל סבסוד של כ-200 מגרשים וכן הקמה של בתי אגודה (יחידות דיור) לשכירות בשכר דירה מופחת מהלך שמטרתו היא לאפשר תוך פרק זמן של כשלוש שנים רכישה עתידית של היחידות הללו מצד אותן משפחות שיקלטו ביישובים.
אלא שבשלב זה, יישום ההחלטה טרם קרם עור וגידים, באופן שאינו מאפשר ליישובים רבים להתפתח ולענות על ביקושי הנדל"ן בשטחם. בשיחה עם וואלה! נדל"ן אישר ח"כ חיים ילין, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, כי היישובים בעוטף עזה וביניהם אור הנר, איבים, ארז, גבים, זיקית, חולית, יד מרדכי, כיסופים, כפר עזה, כרם שלום, כרמיה, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עם, ניר עוז, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין השלושה, עלומים ושדרות עדיין ממתינים ליישום ההחלטה.
"צריך להבין שבהחלטת הממשלה דובר על כך שרק לאחר אישור תקציב 2015 ניתן יהיה ליישם אותה, אך מיד לאחר מכן הממשלה התפרקה וכך, המטרות הטובות שהציבה ממשלת ישראל במטרה לקדם את האזור כמה שיותר מהר - לא השיגו את היעדים. למעשה, היום, שנה לאחר צוק איתן, שום דבר מהתוכנית לא קרה", הוא אומר. "בקיבוץ כמו נחל עוז, שהיום יש בו 12 משפחות שממתינות להיכנס, אך לא יכולות כי אין יחידות דיור פנויות היו יכולים להרוויח מהתכנית וזה המצב גם ביישובים אחרים בעוטף עזה. מטרת התכנית היתה להגדיל את ההיצע אבל ההיצע לא גדל. צריך להבין שהביקושים בעוטף עזה גדלים משום שנדל"ן נקבע על ידי קהילה אנשים מחפשים קהילה ומחפשים שהילדים שלהם יגדלו בקהילה וביישובים האלה הקהילות הן חזקות".
ביישובים אחרים מדווחים גורמים בענף על קיפאון והמתנה מצד רוכשים רבים, הממתינים ליישומה של ההחלטה. "הביקוש בעוטף עזה הוא ביקוש גבוה למדי, אבל בשלב זה אנשים וממתינים ולא ממהרים לרכוש, מתוך מחשבה שבקרוב דברים יתחילו לזוז, הביקוש יגדל ואולי המחירים גם יירדו. צריך לזכור שהשיקולים במעבר למגורים לעוטף עזה הם שיקולים מורכבים, כלכליים אבל גם ביטחוניים, אנשים לא ממהרים לרכוש", מסביר נמרוד רבר, מנכ"ל חברת קורום, המנהלת פרויקטים במרחב הכפרי. "מדיניות של יצירת ציפיות למתיישבים שאין מאחוריהן כיסוי מזיקה להתיישבות בעוטף עזה וגורמת נזק נוסף במקום החבול ממילא בעקבות הלחימה", הוסיף.
רבר מציין כי נכון להיום ישנם פרויקטים בשלבי תכנון מתקדמים בחלק מהיישובים. אחד מהם הוא פרויקט מגורים בקיבוץ נירים, בהיקף של 42 יחידות דיור, המצוי בשלבים מתקדמים לקראת קבלת היתר וכן פרויקט של כ-30 יחידות נוספות בקיבוץ ארז. אריק חצור, מנהל הקהילה בנירים, מציין כי נכון להיום החלטת הממשלה טרם יושמה, אולם כי על פי הידוע להם, צפויה התקדמות בתקופה הקרובה. "זה נכון שההחלטה טרם יושמה, אבל צריך לזכור שלוקח זמן ליישם החלטת ממשלה ובדרך היו בחירות, לא חשבנו שהיישום יגיע במהירות אבל אנחנו אופטימיים שזה יקודם בקרוב".