בימים אלה מצוינת שנה לרפורמת התכנון והבנייה, המכונה גם תיקון 101 או "רפורמת הפרגולות". מדובר המהלך המשמעותי ביותר של שר הפנים לשעבר, גדעון סער, להתמודדות עם שחרור צוואר הבקבוק של הסחבת והביורוקרטיה באישור הליכי התכנון והבנייה.
לרפורמה היו כוונות טובות, אך כמו שקורה פעמים רבות בישראל, קשה לתרגם אותן למעשים. כחודשיים לאחר שאושרה הוכרזו בחירות חדשות והממשלה התפזרה. הבחירות האטו את יישום הרפורמה, בעיקר לאחר ששר האוצר, משה כחלון, הצהיר במהלך ההתמודדות כי הוא מתכוון לדרוש להעביר את מינהל התכנון תחת סמכותו. דווקא מהלך זה של כחלון יכול להוות נקודת מפנה חשובה בתחום התכנון והבנייה בישראל - אם אכן יפעל לתקצוב המערכת באופן שיאפשר את מימוש הרפורמה.
מטרת הרפורמה היתה שינוי מרכיבים יסודיים באופן ההתנהלות בשני תחומים עיקריים: רישוי וחלוקה מחדש של סמכויות בין הוועדות השונות תוך הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות. בתחום הרישוי הקים משרד הפנים עם השקת הרפורמה, אתר אינטרנט ידידותי ואינפורמטיבי שנועד לסייע לכל אזרח להבין מה הפעולות שהוא יכול לבצע ללא היתר בנייה מראש; ביניהן הקמת פרגולה, סוכך נייד ומחסן מחומרים קלים.
בתחום חלוקת הסמכויות קבעה הרפורמה כי ביזור הסמכויות בין הוועדה הארצית, למחוזית ולמקומית ישתנה כך שיותר ויותר סמכויות יועברו לוועדות המקומיות, 123 במספר. זאת, על מנת לפשט ולהאיץ תהליכי רישוי ובנייה ולהפחית את העומס על שש הוועדות המחוזיות. בנוסף, הרפורמה יוצרת אבחנה בין כמה סוגים של ועדות מקומית כשהסיווג המוצע מקנה לוועדות סמכות לאשר תוכניות רחבות ומשמעותיות יותר מאלה המוקנות כיום לוועדה מקומית רגילה. במצב זה יש יתרון לאותן ועדות בעלות סמכות מורחבת לאשר תוכניות שבעבר ניתן היה לאשרן רק במסגרת הוועדה המחוזית - כך שניתן לצמצם את תקופת ההליך התכנוני שהגיע למצב שבו נדרשו כמה שנים לאשר תוכניות.
לראשונה נקבעו גם במסגרת הרפורמה, לוחות זמנים מקסימליים לאישור תוכניות. אישור או דחייה של תוכנית יתקבל בתוך פרק זמן קבוע: תוכנית בסמכות הוועדה המקומית בתוך 12 חודשים; תוכנית בסמכות הוועדה המחוזית בתוך 18 חודשים; ותוכנית מתאר כוללת ליישוב בתוך 24 חודשים. למקרים שבהם אין הוועדות עומדות בתנאים ובמועדים נקבע מנגנון המאפשר להעברת התוכנית לוועדה המחוזית לצורך המשך טיפול.
במקביל צומצמו גם האפשרויות להגשת עררים על חלק מהתוכניות מתוך מגמה ליעל ההליכים. הרפורמה כוללת הקמת מכוני רישוי במטרה להקל על תהליך מתן הרישוי, ולאפשר לאזרח להנפיק את כל האישורים הממשלתיים הנדרשים, מכבי אש, פיקוד העורף, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וכו' תחת קורת גג אחת.
עקב אכילס של הרפורמה הוא העובדה שהמנגנון שעוגן בהוראות החוק טרם הבשיל ולא יושמו כל ההוראות הנדרשות - לרבות הקצאת כוח האדם המקצועי הנדרש על מנת להוציא לפעול את הכוונות הטובות של הרפורמה. כך, לא ברור כיצד אכן יבוא הייעול שעמד בבסיס הרעיון של הרפורמה לכדי ביטוי.
כעת, לאחר שהוקמה ממשלה, חייב השר כחלון להפעיל את סמכותו במשרד האוצר, בתוספת מנהל התכנון, משרד הבינוי והמשרד להגנת הסביבה, על מנת לקדם פרויקטים נרחבים לבינוי בכל רחבי המדינה, בדגש על אזורי הביקוש - כך שהיצע הדירות יגדל באופן משמעותי ויוביל לירידת מחירים. עליו לפעול להקמת מכוני הרישוי שבינתיים מתמהמהים, כך שעדיין חייב להתרוצץ בין הרשויות השונות ולבקש מכל אחת אישורים בנפרד. לא ניתן יהיה לממש את מלוא הפוטנציאל של הרפורמה ללא מילוי התקנים הנדרשים באנשי מקצוע ותקצוב המערכת, שכן אין דרך אחרת לשחרר את פקקי הביורוקרטיה.
הכותב הוא שותף מנהל מחלקת תכנון ובנייה במשרד בן ארי פיש סבן ושות', ולשעבר יו"ר ועדת ערר מחוזית - מחוז חיפה