תנופת הפיתוח והבנייה, המקודמת במרץ על ידי הממשלה, מתעתדת להיאבק במשבר הדיור אך באותה נשימה מניבה מדי שנה כ-2.5 מיליון מ"ק של עודפי עפר בלתי מטופלים, המוצאים את דרכם באופן בלתי חוקי מדי שנה אל השטחים הפתוחים. כעת, לראשונה, יחשוף מינהל התכנון במשרד האוצר את התוכנית החדשה שגובשה לעיון הציבור, במטרה להתמודד עם התופעה באמצעות הקמה של כ-10 אתרים מוסדרים לטיפול בעודפים.
מנתוני ועדת העורכים, המלווה את ביצוע התכנית, עולה כי אומדן עודפי העפר השנתי בישראל הגיע בשנים האחרונות לכ-8-10 מיליון מ"ק בשנה - מהם כ-75% מהחומרים מנוצלים באתרים עצמם, או לטובת פרויקטי בנייה אחרים ואילו השאר מוטמנים באתרים מורשים או מסולקים באופן לא חוקי לוואדיות, מדרונות, שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים.
מהנתונים עולה עוד כי אזור המרכז הוא השיאן בכמות עודפי העפר הצפויה בשנים הקרובות (כ-20% מכלל העודפים צפויים להגיע מאזור זה), ואחריו אזור חדרה (16%) והגליל המערבי (16%). האזור בו כמות עודפי העפר הצפויה הינה הנמוכה ביותר הוא דווקא אזור ירושלים (7%).
רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי במינהל התכנון, מציינת כי העובדה שבשנים האחרונות מבוצעים במקביל עשרות פרויקטים תשתיתיים רחבי היקף, הגדילה משמעותית את היקף חומרי המילוי והעפר שאינם מנוצלים. "החומר שיש בו ערך משווק ונמכר באופן מיידי בדרך כלל, הבעיה מתחילה בחומרים שאין בהם ערך גבוה או במקרים של כמויות גדולות שאין לאן לנתב אותן. בעקבות זאת, ישנו צורך באיתור שטחים לאתרים שבהם יתבצע ויסות של החומרים וגם טיפול בהם. המטרה המרכזית שלנו היא שהחומרים הללו לא יוטמנו באדמה או יושלכו ללא פיקוח. הגופים הגדולים בדרך כלל לא עושים זאת, אבל זו תופעה שאנחנו נתקלים בה עם הקבלנים הקטנים יותר והמטרה היא לתת מענה לכלל העודפים עד לשנת 2040".
מזר ציינה כי מסמך המדיניות, שקדם להכנת התכנית, קבע יעד שאפתני שיאפשר ניצול מקסימלי בהיקף של כ-98% מעודפי החפירה שיווצרו בשוק עד שנת 2040. במסגרת הכנת התוכנית, בחנה ועדת העורכים שורה של חלופות לאתרי הוויסות והטיפול בעודפי עפר וסוכם שהאתרים ימוקמו בשטחים מופרים או בשטחים המיועדים להיות מופרים כלומר אזורים שכבר נפגעו או כאלה שאינם מוגדרים כבעלי ערכי טבע או מיועדים לשמירה כשטחים פתוחים.
ועדת העורכים המליצה בשלב זה על כ- 25 אתרים, שייבחנו באופן מפורט במטרה לצמצמם למספר של בין 10-12 אתרים מרכזיים. על פי התוכנית הנוכחית, סוכם כי תינתן עדיפות לשילוב פעילות האתרים החדשים עם אתרי פסולת, או במחצבות בין אם מחצבות פעילות שבחלק משטחן מוצו עתודות חומרי הגלם, ובין אם במחצבות נטושות.
החשש בשלב זה הוא כי פעילות נוספת בשטחי מחצבות יצריכו פרסום מכרזים להכנסת זכיינים חדשים לשטחי המחצבות מהלך שעשוי לפגוע בפעילותן התקינה. מהתכנון הנוכחי עולה כי שטחו של כל אתר יהיה כ- 140 דונם ויכלול מתקני מיון, מיחזור וטיוב בהיקף של כ- 350,000 מ"ק.
צוות התכנון בראשות משרד לרמן אדריכלים, קיים לפני מספר חודשים מפגשי היוועצות עם שורה של גופים ובעלי עניין המשיקים והשבוע יוצגו המלצות הוועדה לראשי הרשויות ולציבור הרחב.