המשפחה שעלולה להיזרק לרחוב לאחר שדירתה נמכרה פעמיים בתרגיל עוקץ

חלום הדירה נהפך לסיוט: ערעור עקרוני העומד לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה, חושף את סיפורם הלא יאומן של בני משפחת בן דוד מעפולה, שנפלו קורבן לתרגיל עוקץ מצד חברת בנייה שמכרה את דירתם פעמיים – ונאבקים מאז 2011נגד הכוונה לפנותם מהדירה. בית המשפט המחוזי הסכים לדון בערעורם באופן חריג, לאחר שבשתי ערכאות קודמות טענותיהם נדחו - על אף שכבר נקבע כי העסקה השנייה היתה פיקטיבית.

החברה שמכרה לבני הזוג את הדירה היא נתיב דוד, שפורקה ב-2003 לאחר שנקלעה לחדלות פירעון ומונה לה מפרק. התמוטטות החברה התרחשה על רקע שורה של פרשיות, ולאחר שנחשף כי בעלי החברה ביצעו במהלך השנים עסקות פיקטיביות רבות באמצעות אנשי קש. ואולם, גם כיום, כ-12 שנים לאחר מכן, מרחף איום הפינוי מעל ראשם של לקוחותיה.

התלאות של משפחת בן דוד החלו ב-2001 כשרכשו מחברת נתיב דוד דירה בפרויקט "ניצנים", ברחוב ניצנים 44 בעפולה. לצורך רכישת הדירה נטלו בני הזוג משכנתא מבנק מזרחי טפחות בהיקף של כ-700 אלף שקלים, ועל הדירה נרשמו הערות אזהרה גם לטובת בני הזוג וגם לטובת הבנק בגין זכותו למשכנתא. ב-2002 קיבלו הזוג את מפתחות הדירה מהחברה ונכנסו לגור בה, אלא שהשלווה הופרה כ-3 שנים לאחר מכן.

ב-2005 גילו בני הזוג לתדהמתם כי החברה הקבלנית מכרה את דירתם פעמיים, לאחר שאדם בשם משה נחמיאס תבע את בני הזוג בטענה כי רכש את הדירה כחודשיים לפניהם באמצעות הלוואה שקיבל מבנק דיסקונט על סך כ-340 אלף שקל. בתביעה טען נחמיאס כי גם לטובתו ולטובת הבנק נרשמו הערות אזהרה על אותה דירה, עוד טרם מועד רישום הערות האזהרה לטובת בני הזוג. נחמיאס תבע את הדירה לעצמו ודרש לסלק ממנה את בני הזוג.

כיצד התבצע רישום כפול של שני רוכשים לכאורה? "בשלב שבו רכשו בני הזוג את הדירה, הערת האזהרה לטובתם ולטובת הבנק לא נרשמה על הדירה הספציפית שרכשו, כי זו עדיין לא רשומה בטאבו כדירה נפרדת, אלא נרשמה יחד עם הערות האזהרה של יתר הרוכשים בפרויקט על החלקה כולה – ללא אבחנה בין הדירות", מסביר עו"ד יוסי מילר, המייצג את בני הזוג בהליכים המשפטיים. "באותו אופן, גם הערת האזהרה על שמו של נחמיאס ושל בנק דיסקונט נרשמו כהערות כלליות".

אלא שבני הזוג, המתגוררים עם 4 ילדיהם בדירה, תבעו את נחמיאס בטענה כי מדובר בהסכם למראית עין ובעסקה פיקטיבית, שעליה חתם כמקורב לבעלי החברה וכחלק מהתרמית. "כל מטרת ההסכם הפיקטיבי היתה לאפשר לחברה להציג חוזה מכר לבנק ולבקש בגינו (בעקיפין – על שם נחמיאס) כספים בהלוואה, כאילו עבור רכישת הדירה. החברה נהגה לעשות זאת, על מנת לגלגל כספים לצרכיהם", מסביר מילר.

ב-2011, קרוב ל-7 שנים לאחר רכישת הדירה, סיים בית המשפט המחוזי לדון בתביעות השונות בפרשה וקבע כי נחמיאס והחברה פעלו יחד שלא בתום לב במטרה להונות את יתר המעורבים, וכי מדובר בעסקה פיקטיבית. תביעתו של נחמיאס נדחתה - ותביעת בני הזוג התקבלה. אלא שבאותה נשימה קבע בית המשפט כי הערת האזהרה שלטובת בנק דיסקונט, שכזכור נרשמה לפני הערת האזהרה שלטובת בני הזוג - חוקית וכשרה וכי זכות השעבוד של דיסקונט על הדירה גוברת על זכויות בני הזוג בדירה. "בית המשפט בעצם קבע כי העסקה היתה פיקטיבית, אך כי ההלוואה היתה אמיתית וכי זכותו של הבנק גוברת על זכותם של הדיירים", מסביר מילר.

מכאן שמה שאמור היה לסמן תפנית חיובית בעלילה, נהפך עד מהרה לשלב נוסף בסאגה המשפטית ובמאבקם של משפחת בן דוד להישאר בדירתם. "בנק דיסקונט בשלב זה נקט במהלך מדהים וצירף את בני הזוג בן דוד לתיק ההוצאה לפועל שנפתח בעבר נגד נחמיאס – על אף שהם מעולם לא נטלו הלוואה מדיסקונט – כל זאת רק על מנת לממש גביית החוב", מדגיש מילר. זמן קצר לאחר מכן, שליחי הבנק ונציגי ההוצאה לפועל הגיעו לדירה ודרשו מבני הזוג לפנותה.

בשנים שחלפו מאז מצבם הכלכלי של בני הזוג הידרדר, בין השאר בשל ההוצאות המשפטיות הכבדות שנכפו עליהם – ובנוסף מאבקם המשפטי עד כה לא צלח. בני הזוג פנו ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לבטל את הליכי המימוש מצד הבנק – ונדחו ובהמשך ערערו לבית המשפט השלום – אך נדחו בשנית.

בלית ברירה – הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בקשה זו התקבלה בימים אלו על ידי השופט אלכס קיסרי, שכתב בנימוקי החלטתו כי "על רקע נסיבותיו המיוחדות ויוצאות הדופן של העניין, ניתן לקבוע כי בקשה זו מעוררת בעיה משפטית המצדיקה, כשלעצמה, את מתן הרשות לערער, וכך אני מורה".

בהליכים המשפטיים האחרונים מיוצגים בני הזוג ע"י עוה"ד יוסי מילר ומשה אמסלם, ממשרד עורכי-הדין מילר ושות'. "מעבר להיבט האנושי הברור בסיפור, מבחינה משפטית מדובר במקרה ייחודי יוצא דופן שמעלה שאלות משפטיות מורכבות הנוגעות לרוכשי דירות 'על הנייר', ואלו מתחום דיני מכר דירות, דיני משכונות, דיני הוצאה לפועל ועוד", אומר מילר. "המקרה הזה מדגיש גם את חשיבות הבדיקה המקצועית שחיוני לעשותה טרם חתימת הסכם רכישת דירה לגבי המצב המשפטי של הנכס הנמכר וזכויותיו של המוכר בו".