"דירה זה לא אייפון; מי יפקח על החברות הזרות שיבנו?"

מנכ"ל אשטרום קבלנות שי אתרוגי יוצא נגד התוכניות המתגבשות במשרד האוצר ובקבינט הדיור לאפשר הבאתן לארץ של חברות בנייה זרות שישתלבו בשוק הבנייה למגורים

  • אשטרום
אודי שישון
שי אתרוגי (צילום: גלובס, צילום: תמר מצפי)

אף שכבר שנים הם מלינים על מחסור בכוח אדם בענף הבנייה וקוראים לממשלה "לייבא" עשרות אלפי פועלים מסין, דווקא עכשיו מקימים הקבלנים קול זעקה אל מול התוכניות המתגבשות במשרד האוצר ובקבינט הדיור לאפשר הבאתן לארץ של חברות בנייה זרות שישתלבו בשוק הבנייה למגורים, כשם שהחברות הללו עושות זאת בהצלחה בפרויקטים רבים של תשתיות שהוקמו בשנים האחרונות בארץ (מנהרות הכרמל, הרכבת לירושלים ועוד).

שי אתרוגי, מנכ"ל חברת אשטרום קבלנות, אומר כי "צריך להבדיל בין פועלי בניין לחברות בניין. שוק הקבלנות הישראלית נשען על תעשייה ועל נותני שירותים מקומיים, ועל כל פועל שעומד על פיגום יש עשרה 'תומכי לחימה' שמשרתים אותו: אינסטלטורים, חשמלאים, יצרני מסגרות ואלומיניום, נגרים ועוד. כשהחברות הזרות יגיעו לכאן, הן לא יתייחסו לתעשייה הזו ויבחרו להישען על עובדים תומכי בנייה ותעשייה מארץ המוצא שלהן. ככה גם מלמד הניסיון ממדינות אחרות. לכן, מהלך כזה הוא לא אינטרס ישראלי, ולמעשה ייבא אבטלה מאירופה לכאן".

- בענף התשתיות זה קורה כבר שנים.

"בפרויקטים לאומיים גדולים, שדורשים ניסיון שלא נצבר או ציוד שאין בישראל, נכון להביא חברות זרות שישלימו את הקבלנים הישראלים. אבל 65% ממחיר דירה נקבע על פי מחיר הקרקע והיטלי פיתוח והשבחה. לכן העיסוק בהבאת חברות זרות לא נוגע לחלק הארי של הבעיה".

- במספרים שעליהם מצהירה הממשלה, תוספת של עשרות אלפי יח"ד, אמורה להיות פרנסה לכולם.

"גם אם ייבנו פה עשרות אלפי יחידות דיור, כמו שמצהירים, השאלה היא מה יהיה קצב הבנייה. שחרור קרקע מותנה הרי בפיתוח ובתשתיות, שיאפשרו הגעה למוקדי תעסוקה וכד'. לא מספיק לבנות הרבה בנייני דירות וקצב הבינוי בהכרח יהיה מפוקח".

- תתמכו בהבאת חברות זרות שיתחייבו להעסיק עובדים בניין ישראלים בלבד?

"זה נראה לי מאוד מסובך לאכיפה, וגם עומד בניגוד מוחלט להחלטה שהתקבלה לאחרונה להגדיל את מכסת אשרות העבודה לפועלים הפלסטינים. ביום שנחליט לייבא את השירותים האלה מחו"ל, נגזור בעל כורחנו, הן על פלסטינים והן על ישראלים, לאבד את מקום עבודתם".

אתרוגי שולל את הטענה שהקבלנים מנסים, במסווה של דאגה לפרנסת פועלי הבניין, לשמר את רווחיהם ועל כן מתנגדים להבאת החברות הזרות: "שוק הבנייה הישראלי הוא תחרותי גם כך ונתח הרווחים של הקבלנים הוא צנוע. אין צורך להעצים את התחרות".

עוד בוואלה!

האדמו"ר הרב פינטו: "כך תהיו רופאים של התקופה"

לכתבה המלאה

"דירה זה לא אייפון"

- בניגוד לעובדי הבנייה, נראה שהצרכן הישראלי דווקא מחכה בקוצר רוח לקבלנים מחו"ל שיוכלו לספק לשוק דירות במחירים מופחתים.

"ההעדפה של אותן חברות זרות לתעשייה ולעובדים מארץ המוצא לא נובעת בהכרח מכך שזה יותר זול. כושר הייצור בארץ הוא מצוין, למרות שחסרים לנו עובדים במקצועות הרטובים - טיח, שלד וריצוף. מעבר לזה, הדייר הישראלי מאוד אוהב להתאים את הדירה לצרכיו ולעשות בה שינויים, כמו הזזת קירות וכו'. ככה הוא בעצם שותף לבניית הדירה. המנטליות פה שונה מהעולם, וזה על הכיפאק, אבל אני לא בטוח שזה יעמוד בהלימה לשיטת הנהוגות בחברות הזרות".

"דירה זה לא אייפון", מסכם אתרוגי. "אנחנו לא מייצרים מוצר גנרי, אלא משהו מורכב שדורש רישוי, תקנים ונהלי עבודה ישראליים. מי יפקח על החברות הזרות שיבנו אותו"?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully