הפערים הלא נתפשים בין תחזוקת השכונות בצפון ודרום ת"א

בשנים האחרונות מציגה עיריית תל אביב מהלך תכנוני ותקציבי מרענן – שבמסגרתו אמורות לקבל שכונות הדרום מנה מרוכזת של בנייה חדשה, השקעות העומדות על פי 4 בהשוואה לאזור הצפון, קידום של פרויקטי דיור בר השגה ושיפו תשתיות באזורים שעד היום נתפשו כחצר האחורית של העיר.

במסגרת המהלך מציגה העירייה תכנון עירוני חדש לאזור מבואות יפו, קידום של תוכניות חדשות בסביבת התחנה המרכזית החדשה, תוכנית לשכונות חדשות שיוסיפו אלפי יחידות דיור בדרום העיר בעשור הקרוב - וגם שדרוג של השטחים הציבוריים והתשתיות העירוניות.

"אני יליד שכונת התקווה ומכיר את האזורים הללו מקרוב. דרום העיר הוא אזור במעבר", אומר אריק שוע מנהל אגף רבעים ושכונות בעירייה. "יש ניוד של אוכלוסייה באזורים רבים, למשל ביפו – שם נכנסת אוכלוסייה חזקה יותר בעקבות שינוי אדיר שחל בשכונה – והשינוי שהעירייה משקיעה בדרום העיר מורגש כבר בחלקים רבים".

שוע מספר על תוכניות מרחיקות לכת ומציין כי המאמץ התכנוני המאסיבי מטעם עיריית תל אביב כולל מהלכים משמעותיים – כמו תוכנית מבואות יפו – אזור שבעבר הוגדר על ידי העירייה "חור שחור" וצפוי לעבור תכנון מחודש עם תוספת של כ-3,600 דירות חדשות. תוכנית נוספת היא נס לגויים (נווה עופר החדשה), שהופקדה כבר בוועדה המחוזית וכוללת אף היא תוספת של 1,500 יחידות דיור וכן מוקד תעסוקתי חדש לאזור.

עוד תוכניות "על הנייר" קרובות אף הן למימוש: תוכנית להקמת שכונה חדשה במתחם מכבי יפו שאושרה בוועדה המקומית ותאפשר תוספת של כ-1,500 יחידות דיור לעיר – מהן כ-10% לטובת דיור בר השגה. בנוסף מתוכננת שכונת פארק החורשות שאושרה להפקדה במחוזית וכוללת כ-670 יחידות דיור חדשות. המהלכים הדרומיים כוללים גם הכנת תב"ע חדשה (תוכנית בניין עיר) במתחם רציפי התחנה המרכזית הישנה, שבמסגרתה יתווספו גם כן כ-1,000 יחידות דיור, לצד כיכר עירונית ציבורית ומוקדי קהילה ותרבות.
כמו כן, התוכניות של העירייה לאזור הדרום כוללות גם מהלכים לטובת דיור בר השגה והקמת קאנטרי עירוני חדש במתחם העלייה בעיר. שורת התוכניות הללו צפויה להוסיף כ-4,700 יחידות דיור חדשות לעיר.

אלא שבינתיים, בזמן שאדריכלים, מתכננים ויזמים עמלים על עסקות וגיליונות שרטוט, נדמה כי הפערים בין שכונות הדרום לשכונות הצפון – נותרים אדירים וכי "משתמשי הקצה" – תושבי השכונות – מתקשים לראות את השינוי מגיע. המרחב הציבורי במרבית רחובות השכונות הדרומיות נותר מוזנח, מלא מפגעים, אשפה, גרפיטי ותשתיות לקויות – בעוד שרחובותיהן של שכונות המגורים הצפוניות נהנים מתשתיות מתוחזקות.
מסקירת התוכניות הרבות שמקדמת העירייה נראה כי עיקר המאמץ המוניציפלי מתרכז בתוכניות שמטרתן למשוך יזמים להקים יחידות דיור נוספות – צעד שיעמיס עוד יותר על התשתיות הקיימות - ופחות בניסיון לשפר את ההווה עבור תושבי השכונות הוותיקות.

"הנושא של תחזוקה ותשתיות בהווה – הוא נושא מרכזי. אנחנו מפעילים סיירת לביטחון עירוני, מגבירים תאורת רחוב בכל מקום שמשופץ, בתי הספר הייחודיים נמצאים ברובם בדרום העיר, גם מרכזים קהילתיים ממוקמים שם בריכוזים גבוהים ואנחנו פועלים לסגור עסקים בלתי חוקיים ומנסים לנקות אזורים שלמים מפעילות נרקומנים וזונות - אבל חלק מהמאמץ חייב להגיע גם מהמדינה", טוען שוע.

"הסיפור של דרום תל אביב הוא סיפור חברתי בעיקר. אנחנו יכולים לנקות רחובות אבל אם לא תהיה מדיניות הגירה של המדינה שתאפשר לנו לייצר בדרום שינוי נורמטיבי – כל המאמצים הללו לא יועילו. בעשור האחרון האוכלוסייה החלשה בתל אביב לא מורכבת מפריפריה ישראלית, אלא ממאסה של פליטים ששוחקים את המרחב הציבורי. המאסה הזו לא מאפשרת ניוד חברתי ולא מאפשרת שינוי משמעותי. למרות זאת, העירייה משתפת פעולה עם היזמים והשוק הפרטי וחלק מהשפעות כבר מורגשות – גם בשכונות כמו פלורנטין או יד אליהו. אני מעריך שתוך עשר שנים השינוי כבר יהיה מורגש".