באוצר שכחו לספור את בעלי שלוש יחידות הדיור בנחלות חקלאיות

יותר מ-30 אלף בעלי נחלות במושבים, שלחלקם יש כמה יחידות דיור בנחלה, ייאלצו לדווח על היותם כלולים בחוק למיסוי בעלי שלוש דירות, כדי להימנע מדרישה רטרואקטיבית של המס

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
הרחבת מושב שעל, דצמבר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , עדי פרץ)
(תצלום: עדי פרץ)

המס החדש אותו יזם שר האוצר, משה כחלון, לפיו ימוסו בעלי הדירה השלישית ומעלה באלפי שקלים בשנה זוכה לביקורת מצד גורמים שונים במערכת הפוליטית – וגם מצד גורמים רבים בענף הנדל"ן הטוענים כי היא לוקה בחוסר שוויון ולא תביא לתוצאה המצופה מבחינת היצע הדיור. אלא שכעת נשמעת ביקורת נוספת, לפיה המס החדש צפוי לחול גם על בעלי דירה שלישית בנחלה בשטחים חקלאיים – באופן שיפלה אותם לרעה וייאלץ אותם למכור את נחלתם. על פי ההערכות, יש כ-33 אלף בעלי נחלות ואלפים מהם מחזיקים בדירה שלישית בנחלה שבה מתגוררים על פי רוב בנים ממשיכים.

לקריאה נוספת:
אם אין ים – תגורו ליד אגם: כמה עולה דירה שמשקיפה לנוף ימי מלא
כך נראה המבנה הראשון שמייצר את כל האנרגיה שהוא צורך
חדרה עדיין ממתינה למלון: כרוניקה של 20 שנות כישלון

"על פי נוסח החוק כפי שהוא מנוסח כיום, המס צפוי לחול גם על בעלי זכויות בנחלות אשר מחזיקים מספר דירות בנחלה. לכאורה, יש פה רשלנות מצד משרד האוצר, שלא החריג את בעלי הנחלות הללו מהחוק. באוצר מדברים על 54 אלף משקי בית שימוסו במהלך, אבל הם לא סופרים במהלך הזה את אלפי בעלי הנחלות הללו, שעל פי נוסח החוק ייספרו כיחידות עצמאיות", מסביר בשיחה עם וואלה! NEWS עו"ד גלעד שרגא, המתמחה במושבים, נחלות ומשקים חקלאיים.

עו"ד שרגא מציין כי "מקריאת סעיף 6 להצעת החוק עולה כי בניגוד לדירות מגורים מסוימות שלא ייספרו כדירות מגורים לצורך הטלת מס (כמו למשל דירות להשכרה לטווח ארוך), הרי שבעלי כמה דירות שבנויות על נחלה אחת - כן ייחשבו כמספר דירות. המסקנה היא כי רשויות המס ייחשבו כל יחידת דיור הקיימת בשטח נחלה כיחידת דיור נפרדת שתחויב בהצהרה, דיווח ותשלום מס – אלא שרשויות המס כלל לא יודעות נכון להיום על קיומן של הנחלות הללו. הדרך היחידה שבה הרשות מקבלת דיווח על הנחלות אלה היא בעסקת מכירה ותשלום מס שבח. כלומר, בעלי הנחלות הללו ייאלצו לדווח על היותם כלולים בחוק – כדי לא להגיע למצב שיום אחד מבקשים מהם רטרואקטיבית את המס".

עו"ד שרגא מציין כי מצב זה חוטא להערכתו להשגת מטרות החוק וגם פוגע בזכות הקניין של בעלי הנחלות. "מטרת האוצר המוצהרת היא לעודד את אלה שמחזיקים בכמה דירות למכור את נכסיהם ובאמצעות כך להגדיל את היצע הדירות, להפחית את רמת המחירים ולצמצם את אי השוויון הקיים בין שכבות שונות באוכלוסייה. אבל יש לציין כי ברבים מהמקרים אין באפשרות בעלי הנחלה למכור את יחידות הדיור הנ"ל ולכן מי שמתגורר ביחידות דיור אלו הם דור ההמשך של בעלי הנחלה. משמעות אישור הצעת החוק הינה פגיעה בעקרון השוויון, אפליה ביחס למגזר החקלאי ופגיעה מהותית בקניינם של בעלי נחלות בפרט", הוא אומר.

"במילים אחרות, אישור הצעת החוק במתכונת הנוכחית, תיצור אפליה מובנית בין מדיניות המס הנוהגת במגזר הכפרי-חקלאי לבין זו הנהוגה במגזר העירוני. אפליה זו פוגעת בזכויות יסוד של בעלי נחלות במושבים, המנועים מלממש באופן חלקי את זכויותיהם בנחלה (מכירת דירה אחת), והם מחויבים לממש את מלוא הזכויות בנחלה ומכירת כל הדירות הבנויות.