אחד התנאים הבסיסיים לקיומה של עיר טובה וחיונית הוא הימצאותו של מרכז עירוני מתפקד, הכולל לפחות רחוב ראשי אחד. כזה שישלב בין שימושים שונים כגון מגורים, מסחר, מוקדי תרבות, בילוי ופנאי. רחובות כאלה מהווים מוקד להתרחשות יומיומית, למפגשים אקראיים וגם לפעילות כלכלית ענפה.
עד היום, במרבית הערים בישראל תפקודם של הרחובות הראשיים נפגע בעקבות גל מתמשך של פיתוח אורבני מואץ בשולי הערים. אולם אם שואלים את מתכנן הערים אלון גרינברג, מנכ"ל חברת סביבות מגורים, כיום כבר מתרחש שינוי - כאשר ראשי הרשויות מבינים שהפתרונות לקידום העיר טמונים בשדרוג המרקם הקיים.
"בשלוש ערים בארץ מקודמות כיום תוכניות שתכליתן דומה - הפיכת צירים המשמשים בעיקר לתנועת כלי רכב, לרחובות ראשיים תוססים מוטי הולכי רגל", אומר גרינברג. כך למשל, בכפר יונה כביש רוחב ארצי יהפוך לרחוב עירוני ראשון בעיר; בבאר שבע, הרחוב הראשי של העיר ישודרג ויצופף; ובתל אביב נעשה ניסיון לשכפל את הצלחתו של רחוב דיזנגוף הן במרכז והן בדרום העיר.
כביש 57, כפר יונה
כפר יונה מתפתחת בקצב מואץ ונחשבת לאחת הערים המבוקשות באזור המרכז, גם בזכות מחירי דיור נוחים ביחס למטרופולין תל אביב. בשנות ה-60 של המאה הקודמת היא הוכרזה כיישוב עירוני, אך בפועל תפקדה כפר יונה במשך עשורים רבים כעיירה כפרית קטנה, וגם כיום היא עדיין מאופיינת בצביון כזה.
"בהתאם לכך, עד לאחרונה לא התעורר הצורך בפיתוח של מרכז עיר שיהווה מוקד אורבני לפעילות אינטנסיבית של מסחר ברחוב, משרדים, אתרי בילוי וכדומה", מסביר גרינברג, "אך בימים אלה כבר מתגוררים ביישוב כ-22 אלף תושבים והיא תוכפל תוך שני עשורים - מה שחייב את העירייה לחשיבה מחודשת בנושא".
"כיום מקודמת תוכנית שעתידה להוות גם בסיס להתרחבותה העתידית של כפר יונה. מדובר בפרויקט להסטת כביש 57 צפונה, כחלק מתוכנית גדולה יותר להרחבה ומחלוף של כביש 4 (תל אביב-חיפה הישן) בקטע שבין מחלף הדרים ומחלף נחל חדרה", ממשיך גרינברג.
לדבריו, כביש 57 הרוחבי עובר בתוך שטחי העיר ומקשר אותה לכביש 6 (חוצה ישראל) במזרח ולכבישים 4 ו-2 (כביש החוף) במערב. "התוכנית היא להקים כביש חדש - עוקף כפר יונה - שייסלל מצפון לתוואי כביש 57 הקיים ויחובר לכביש 4 באמצעות מחלף השרון המתוכנן. כביש 57 הקיים יהפוך מכביש רוחב ארצי לדרך עירונית פנימית בכפר יונה. העירייה מתכננת לנצל את ההזדמנות ולהפכו לרחוב הראשי החדש של העיר".
"הכביש החדש צפוי לשפר את איכות החיים של כל תושבי אזור כפר יונה", טוענת שרון בן צבי, סמנכ"לית שיווק בחברת לוינשטין הבונה ביישוב, "כבר עכשיו אפשר לראות שלכביש החדש יש השפעה והוא מושך ביקושים מצד אוכלוסייה צעירה וחזקה מתוך העיר ומרחבי השרון וגוש דן".
שדרות רגר, באר שבע
שדרות רגר תוכננה להיות השדרה המרכזית של באר שבע, ומרבית מוקדי הציבור העירוניים שוכנים לאורכה - למשל אוניברסיטת בן גוריון, בית החולים סורוקה, קריית הממשלה ועוד. "הבעיה היא שבפועל השדרה הפכה לשממה עירונית מוזנחת, המשמשת כעורק מרכזי לתנועת כלי רכב ולא הרבה מעבר לכך. הרחוב מאוכלס לאורכו בדלילות יחסית, ובחלקים רבים שלו קיימים שטחים פתוחים הסובלים מהזנחה", אומר גרינברג.
אלא שכיום הרחוב מצוי בתחילתו של מהלך, אשר יהפוך אותו מציר תחבורתי סואן לרחוב שוקק חיים ומרכז עירוני אינטנסיבי. "העירייה מצדדת במדיניות של התכנסות פנימה במקום פיתוח פרברי בשולי העיר, וסביב ציר רגר יתרכזו מאמצי ציפוף ועירוב שימושים בשנים הקרובות", הוא מסביר.
תוכנית המתאר החדשה של באר שבע מוסיפה כ-20 אלף יחידות דיור משני צדי שדרות רגר, וישנם מספר מיזמים לפינוי-בינוי, בעיקר בשכונה ד' שגובלת ברחוב. לאורכו של הציר יוקמו מגדלים בגובה של עד 30 קומות, שבמפלס הקרקע שלהם שטחי מסחר ובילוי. "כבר כיום הרחוב משנה את פניו, ולאורכו קמו מספר פרויקטים נדל"ניים שזוכים לביקושים נאים", מוסיף גרינברג.
בנוסף, הרחוב ישודרג כחלק מפרויקט שחלקו ממומן במסגרת הסכם הגג עליו חתמה העירייה. המדרכות יורחבו, ובמרכז הכביש תועמד רצועה לפיתוח עתידי של מערכת להסעת המונים. הפיתוח יכלול גם שבילי אופניים, נטיעת עצים, גינון ושדרוג תשתיות מים.
"האופי של שדרות רגר בהחלט משתנה", טוען אדריכל רם מרש, בעלי משרד מרש אדריכלים המתכנן חלק מהפרויקטים לאורך הרחוב. לדבריו, בחלק מהשדרה ישנם מבני מגורים ישנים השייכים לרוב למשקיעים אשר משכירים את הנכסים לסטודנטים. "אין להם כל תמריץ לפתח ולטפח אותם, אלא אם יוצע להם להיות חלק מפרויקט של בינוי פינוי", הוא אומר.
בחלק אחר, ממשיך מרש, שדרות רגר גובלות בשטחי אוניברסיטת בן גוריון והמרכז הרפואי סורוקה. "אין ספק שהשקעה במרחב הציבורי, לרבות ביצוע מערכת הסעת המונים על ציר זה, תסייע לחידוש פניה ואופייה של השדרה", הוא אומר.
רחוב ארלוזורוב, המע"ר הצפוני וציר שלבים, תל אביב
במרכזה של תל אביב ישנם שלושה רחובות ראשיים המשלבים שימושים שונים כמו מגורים, מסחר ומקומות בילוי: אבן גבירול, דיזנגוף ובן יהודה. הרחובות מקבילים לים ונמתחים בכיוון צפון-דרום. אלא שהקו הסגול של הרכבת הקלה, שמקודם כיום ומתוכנן לפעול ב-2024, מזמן לעירייה הזדמנות לפיתוחו של רחוב ראשי נוסף שנמתח גם ממזרח למערב.
מדובר ברחוב ארלוזורוב, אשר חוצה את שלושת הרחובות הראשיים הקיימים שמקבילים לים. הקו הסגול של הרכבת הקלה יחל בתחנת הרכבת סבידור מרכז, יעבור דרך כל רחוב ארלוזורוב ויקשר את מרכז העיר לאזורים המזרחיים של מטרופולין תל אביב.
"כיום רחוב ארלוזורוב משמש כציר ראשי של תנועת רכבים אל מרכז העיר וממנה, בעיקר בחלק המשתרע ממזרח לאבן גבירול", מסביר גרינברג, "העירייה מקדמת תוכנית שתשנה את צביון הרחוב ושואפת להפוך אותו מציר המשמש למגורים ותנועת רכבים, לרחוב מוטה תנועת הולכי רגל, המשלב חנויות, מסעדות ובתי קפה".
לא רחוק משם מוקם מתחם נוסף שעתיד לכלול שימושים של מסחר, מגורים ותעסוקה. מדובר על המע"ר (מרכז עירוני ראשי) הצפוני של תל אביב, המשתרע על 37 דונם בין נתיבי איילון, דרך השלום, דרך בגין וארלוזורוב. כיום מוקמים בו מיזמי משרדים ומגורים. "המע"ר יהיה אחד המתחמים הנגישים ביותר", טוען יוסי מלכה, סמנכ"ל שיווק במבני גזית שבונה באזור, "כיום תוחמים אותו רכבת השלום וארלוזורוב, ובעוד מספר שנים יצטרפו למערך הרכבות תחנות שאול המלך וארלוזורוב של הרכבת הקלה".
דרומה יותר, בפאתי יפו, אי אפשר להתעלם מציר "שלבים", המתפקד כיום כדרך עירונית מהירה וסואנת, מוזנחת ולא מזמינה להולכי רגל. לאורך הציר פועלים בעיקר מוסכים, בתי מלאכה וחנויות עודפים. אלא שתוכנית המתאר של תל אביב שאושרה בשנה שעברה רואה באזור מוקד חדש בין יפו לתל אביב.
במקטע הצפוני של הציר, בין דרך קיבוץ גלויות לרחוב אילת, ציר שלבים צפוי להפוך לרחוב שלבים - רחוב עירוני פעיל הכולל בנייה אינטנסיבית יותר למגורים, שטחי משרדים וחזיתות מסחריות לרחוב. יחד עם זאת, מסתמן כי המקטע הדרומי של הציר יישמר כדרך עירונית מהירה. מדובר במקטע שמשודרג כבר בימים אלו, בין מחלף וולפסון לקיבוץ גלויות, ויכלול שלושה נתיבי נסיעה לכל כיוון לצד שביל אופניים. העבודות על המקטע הצפוני צפויות להתבצע בהמשך.