העליון ביטל את פסילת המכרז לבניית דירות בעפולה שבו זכו ערבים

בהחלטה נקבע כי בניגוד לפסק דין מלפני שנה, רק קבוצה אחת, שזכתה ב-10 מגרשים לבנייה מתוך 27 מגרשים בסך הכול, תיאמה מחירים. "מתעורר חשד שמא ברקע להגשת העתירה עמד הרצון למנוע מערבים להשתקע בעפולה"

שטח בעפולה עילית עליו אמורות להבנות 45 יחידות דיור שיאוכלסו בידי אזרחים ערבים מישובים סמוכים, דצמבר 2015 (שלומי גבאי)
הקרקעות בעפולה שעליהן אמורות להיבנות הדירות במכרז (צילום: שלומי גבאי)

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מלפני שנה, בנוגע למכרז המריבה בעפולה - שבו נקבע כי יש לפסול את זכייתם של אזרחים ערבים בשל תיאום מחירים. בהחלטת בית המשפט העליון נקבע כי רק קבוצת מציעים אחת פעלה לתיאום מחירים, וכי רק זכייתה תבוטל - ואילו זכייתם של שאר המציעים תישאר על כנה. הקבוצה שזכייתה נפסלה זכתה ב-10 מתוך 27 המגרשים שהוצאו לשיווק במכרז של רשות מקרקעי ישראל בעיר.

"מכרז המריבה", שעורר הפגנות ציבוריות נרחבות בעיר עפולה, וכלל התנגדות שכללה התבטאויות גזעניות כלפי הזוכים הערבים במכרז, כלל 27 מגרשים ששווקו על ידי המדינה להקמת 45 יחידות דיור צמודות קרקע בעיר. כל זוכי המכרז היו תושבים ערבים המתגוררים ביישובים הסמוכים.

באפריל 2016 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, בראשות השופט אברהם אברהם, כי אכן חלק מהזוכים היו מאורגנים ומתואמים, אך חלקם לא פעל תוך תיאום מחירים. אף על פי כן, נפסק כי דינו של המכרז כולו להתבטל.

לקריאה נוספת:
תביעה: אדריכלית שרצה לראשות עיריית חיפה תכננה בית פרטי ללא היתר
החברה להגנת הטבע נגד הסכם הגג באשדוד: "יהרוס את הדיונה הגדולה"
מחכים לסמס מכחלון: "כבר ביטלתי זכייה במחיר למשתכן, נראה מה יקרה אם אזכה"

השופטים לא שללו את האפשרות כי המניעים לעתירה היו לאומניים

בית המשפט העליון, שדן בערעורים שהוגשו בנושא בהרכב של שלושה שופטים (ענת ברון, יורם דנציגר ומני מזוז), קבע כי יש לקבל את ערעוריהם של המציעים "תמי הלב", כהגדרתו, וכן לקבל ערעור של קבוצה נוספת שהורשעה בתיאום מחירים בערכאה הקודמת. כעת נקבע כי לא נמצא תיאום מחירים בהתנהלותם. קבוצה אחת של המערערים יוצגה על ידי עו"ד גיורא אונגר ממשרד עוה"ד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'; והקבוצה השנייה יוצגה על ידי עוה"ד משה יונאי, עמית גור ויואב דגני.

עם זאת, כאמור, העליון דחה את ערעורם של חלק מהמציעים, שלגביהם נקבע כי תיאמו מחירים, והוחלט לבטל רק את זכייתם. החלטה זו התקבלה על אף שהשופטים לא שללו את האפשרות כי המניעים לעתירה היו לאומניים, כפי שנטען על ידם. קבוצה זו, המכונה בפסק הדין "קבוצת מוקארי", זכתה ב-10 מגרשים - אולם הזכייה בהם בוטלה.

על אף שפסק הדין נשען על נימוקים משפטיים בלבד, השופטת ברון התייחסה גם לנושא הלאומני שליווה את הפרשה כולה, וציינה כי "מתעורר חשד שמא ברקע להגשת העתירה עמד הרצון למנוע מערבים להשתקע בעפולה, כפי שניתן לדברים ביטוי במסגרת פעילות מחאה שנערכה בעיר נגד תוצאות המכרז, לאחר שנודע כי כל הזוכים בו שייכים לציבור הערבי".

נקבע כי קבוצת מוקארי תשלם לעותרים 10,000 שקלים הוצאות המשפט, והעותרים יישאו בהוצאות יתר המערערים ורשות מקרקעי ישראל בסך כולל של 67 אלף שקל.