המלחמה של ירושלים במבנים הנטושים: צווי הריסה ל-22 "פילים לבנים"

כ-1.5 מיליון מ"ר של מבנים שאינם משמשים לדיור ולא מניבים הכנסות ארנונה, עומדים נטושים בשלוש הערים הגדולות בישראל - 450 אלף מ"ר מהם בירושלים. כעת פועלת העירייה "לשחרר" את השטח המבוזבז - בעיר שצמאה לעוד שטחי מגורים ותעסוקה

מלון פנינת דן, כיכר צה"ל, ירושלים. ינואר 2017 (נועם מושקוביץ)
מלון פנינת דן (צילום: נועם מושקוביץ)

מאבקה של עיריית ירושלים בנכסים הנטושים בשטחה עולה מדרגה. לאחר צו הריסה שהוצא למלון פנינת דן הנטוש בתחילת השנה, לוואלה! נדל"ן נודע כי בימים אלה מקדמת העירייה מהלך נרחב וראשון מסוגו, במסגרתו מתוכננת הריסתם של 22 מבנים נטושים ברחבי העיר. הסיבה הרשמית לרצונה של העירייה להרוס את המבנים הנטושים נוגעת להיותם מפגעים סביבתיים, אלא שלמהלך זה ישנם גם צדדים נדל"ניים משמעותיים. על פי ההערכות, ישנם כיום כ-1.5 מיליון מ"ר נטושים בערים ירושלים, תל אביב וחיפה - כ-450 אלף מ"ר מהם בשטחה המוניציפלי של ירושלים.

מרשימת הנכסים הנטושים של העירייה, שהגיעה לידי וואלה! נדל"ן, עולה כי המבנים שנגדם הוצאו צווי הריסה ממוקמים על פי רוב במקומות מרכזיים בבירה. כך למשל, הרשימה כוללת מבנה ברחוב מקור חיים, מבנה נוסף ברחוב השיש, נכס ברחוב כתב סופר וגם נכס ברחוב בצלאל במרכז העיר. כל המבנים הללו עומדים נכון להיום נטושים, מבלי לשלם ארנונה ומבלי לשמש למגורים או לתעסוקה, בעיר שסובלת ממחסור בדירות ובשטחי תעסוקה.

הסוגיה של הריסת מבנים נטושים בירושלים עלתה לכותרות בתחילת השנה, עם הוצאת צו הריסה למלון פנינת דן, הממוקם מול חומות העיר העתיקה בעיר. המלון הוותיק, שנבנה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשל מסחרית ונסגר בתחילת שנות ה-2000 - ורשת מלונות דן, שהפעילה אותו במשך מספר שנים, יצאה מהמבנה. לאורך השנים ניסו מספר יזמים להחיות את המלון, אולם בפועל המבנה נותר נטוש ומוזנח, מפגע בחוצות העיר שמצבו הפיזי הולך ומידרדר. בינתיים הריסתו של המלון מתעכבת בהליך משפטי, אולם בעירייה ממשיכים לקדם את הריסתם של מבנים נטושים נוספים.

לקריאה נוספת:
לוהט ולא בגלל החום: לא תאמינו בכמה נמכר קוטג' במדרשת בן גוריון
איפה נמכרה דירת 3 חדרים ב-370 אלף שקל בלבד?
חניה לאופנוע ים ובריכה צמודה: בית הנופש שתכנן מעצב ישראלי במיאמי

מתוך כלל המבנים הנטושים - 100 אלף מ"ר מיועדים לדיור

מלון פנינת דן אינו לבד. על פי ההערכות בעירייה, ישנם כ-100 אלף מ"ר של מבנים בייעוד של דיור הנטושים ברחבי העיר - שטח שבמסגרתו ניתן להוסיף מאות יחידות דיור. "בזמן שמדינת ישראל מאיצה את הליכי התכנון, ומבקשת לקדם במהירות מתחמי מגורים חדשים ומתחמי תעסוקה על שטחים חדשים, ישנם 1.5 מיליון מ"ר שמוגדרים נטושים בשלוש הערים הגדולות", אומר סגן ראש עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ', המשמש יו"ר תנועת "התעוררות" בעיר שפועלת לקידום האוכלוסייה הצעירה בבירה.

לדבריו, "המבנים האלה מוגדרים בצווי הארנונה כמבנים שאינם שמישים, אינם מניבים הכנסות לקופת העירייה ומצד שני - גם אינם מנוצלים לטובת הגדלת היצע הדיור. המטרה היא לא להרוס אלא להשמיש את המבנים האלה כדי שישרתו את העיר, והמהלך הזה הוא רק הסנונית הראשונה".

ברקוביץ' מוסיף כי השמשתם של מבנים נטושים רבים בתחומי העיר ירושלים, עשויה להוסיף מאות יחידות דיור וכן לסייע בהגדלת שטחי התעסוקה - שבהם נחשבת ירושלים "ענייה" במיוחד. על פי נתוני התנועה, בירושלים עומדים בממוצע לרשות כל תושב 4.6 מ"ר בלבד של תעסוקה, בעוד השטח התעסוקתי הממוצע לתושב עומד בתל אביב עומד על מעל 20 מ"ר.

מלון פנינת דן, כיכר צה"ל, ירושלים. ינואר 2017 (נועם מושקוביץ)
מפגע בחוצות העיר שמצבו הפיזי הולך ומידרדר. מלון פנינת דן (צילום: נועם מושקוביץ)

המטרה: צו ההריסה יתמרץ את בעלי המבנים להשמיש אותם

מנגד, אם בוחנים את אובדן ההכנסות לקופת העירייה, נראה כי מדובר במיליוני שקלים בשנה. כך למשל, הפטור מארנונה על נכסים נטושים שאינם ראויים לשימוש בירושלים עמד ב-2010 על כ-27 מיליון שקל. בשנת 2011 כבר הגיע היקף הפטור לסכום של 33.15 מיליון שקל. על פי ההערכות, בשנת 2016 הפטור מארנונה גרם לקופת עיריית ירושלים נזק של כ- 44 מיליון שקלים.

בתל אביב ישנם, על פי ההערכות, כ-822 אלף מ"ר של מבנים פטורי ארנונה, שגורעים מקופת העירייה סכום של כ-79 מיליון שקל. בעיר חיפה יש, על פי ההערכות, שטחים בהיקף של 309,132 מ"ר במבנים פטורים מארנונה אשר גורעים מקופת העירייה סכום מוערך של כ-26.4 מיליון שקל. בסך הכל מדובר בכ-1,606 נכסים בחיפה - מהם 723 עסקים ועוד 883 מגורים.

אולם כפי שמבהיר ברקוביץ', צווי ההריסה אינם מטרת היעד של המהלך. בעיריית ירושלים מקווים כי ההריסה תשמש תמריץ לבעלי הנכסים להשמיש את המבנים. "צו ההריסה שהוצא כנגד המבנה הנטוש ברחוב בצלאל למשל, הביא לכך שנוצרו מגעים עם בעל הנכס ולאחרונה הגיעו להסכמה על השמשתו. המבנה הזה יהפוך ממקום נטוש לבניין בן ארבע יחידות דיור במרכז העיר - וזוהי רק ההתחלה", הוא מבהיר.

כמהלך משלים, מתכננים בעיריית ירושלים להיעזר גם באמצעי חקיקה. הצעת חוק שמקודמת על ידי ח"כ רועי פולקמן (כולנו) בשנה האחרונה, מבקשת לקצר משמעותית את תקופת הפטור מארנונה. על פי החוק הקיים, לבעלי נכסים נטושים ניתן פטור מתשלום ארנונה למשך שלוש שנים, עם אפשרות הארכה לחמש שנים נוספות, אולם הצעתו של פולקמן מבקשת לבטל את האפשרות להארכה. כמו כן, פולקמן מבקש להעלות את התעריף המינימלי שבו חייבים כיום בעלי נכסים נטושים למקסימום (על פי השימוש האחרון בקרקע).

עם זאת, בשלב זה נראה כי החוק תקוע. אמנם בנובמבר 2015 הוא עבר את אישור ועדת שרים לחקיקה, אולם לאחר דיון אחד בוועדת הכספים, הדיונים בחוק לא המשיכו. פולקמן ציין בהקשר זה כי "הנכסים הנטושים בירושלים הם רבים ומגוונים. מעל לחצי מנכסים אלו נועדו לשימוש כמגורים, וחלק גדול נוסף נועד למשרדים. המצב בו נכסים אלה מקבלים פטורים בהיקפי ענק כל שנה, מתמרץ את אותם בעלי הנכסים להמתין עם השמשת המבנים עד לשינוי ייעוד הקרקע, או עליות מחירים. התוצאה היא גם בזבוז של שטחים יקרים בירושלים, חלקם במרכזה של העיר, גם מפגעים סביבתיים מסוכנים וגם אובדן הכנסות ניכר לקופת העירייה ובמיוחד עיריית ירושלים שצריכה את הכסף".