וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלי סקנציות פליליות: מי יאכוף את חוק שכירות הוגנת?

18.7.2017 / 15:30

חוק שכירות הוגנת נכנס לספר החוקים - אבל השאלה המרכזית ביותר היא איך אוכפים אותו? בדיקת וואלה! נדל"ן מעלה: נכון להיום אין אכיפה פלילית על מי שיפר את החוק וניתן לפנות לבית משפט אזרחי בלבד. אז מה בכל זאת ניתן לעשות? צפו במהדורה המרכזית

עריכת וידאו: ניר חן

(בווידאו: חוק שכירות הוגנת נכנס לספר החוקים - דיווח במהדורה)

הצעת חוק שכירות הוגנת עברה אמש (שני) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ונכנסה לספר החוקים. אבל בארבע השנים האחרונות מאז קודמה ההצעה, שנועדה להסדיר את מערכת היחסים בין המשכיר לשוכר, הוכנסו לה שינויים וירדו סעיפים. במסגרת החוק אין הגבלה בהעלאת שכר הדירה, זאת לאחר שבמשרד המשפטים הבהירו כי המדינה לא מעוניינת להתערב בשוק - והוסיפו שפיקוח על שכר דירה לא יוביל לירידת מחירים.

אחת השאלות המרכזיות שהתעוררה עם אישור החוק היא דרך אכיפתו. נכון להיום, אין אכיפה פלילית או סנקציה פלילית על מי מהצדדים שיפר את תקנות חוק שכירות הוגנת, משום שמדובר בחוק אזרחי שיכולים לדון בו בבית משפט אזרחי בלבד.

"חוק השכירות והשאילה, כמו גם חוק שכירות הוגנת שאושר בכנסת, הוא חוק אזרחי ואין בו כל חבות פלילית - הן כלפי משכיר סורר והן כלפי שוכר סורר", מסביר בשיחה עם וואלה! נדל"ן עו"ד אלון אבלה, המתמחה במקרקעין. לדבריו, "האכסניה המשפטית המתאימה לאכיפת חוק זה היא בבית משפט אזרחי, ובהליך תביעה אזרחי".

עו"ד אבלה מוסיף כי "הפרת חוק השכירות החדש, על ידי מי מהצדדים לו, אינה מהווה או מקימה אחריות פלילית כלשהי שבצידה עונש פלילי או מינהלי. לכן, ובהתאם לחוק הנוכחי ולחוק החדש, ובמקרה שבו משכיר או שוכר יפרו את הוראות חוק השכירות, לא תחול אחריות פלילית על מי מהצדדים, וסעד משפטי יינתן רק בהליך אזרחי ובמישור אזרחי בלבד".

לדבריו, "גם במקרה של נזקים לדירה, הפרת חוזה או כל תקלה אחרת שתיגרם בשל אי עמידה בתנאי החוק החדש - יהווה הדבר עוולה אזרחית בלבד ולא יהיה הדבר עבירה פלילית".

דיון ועדת חוקה חוק שכירות הוגנת. דוברות הכנסת, מערכת וואלה! NEWS
מקדמי חוק שכירות הוגנת בכנסת: חברי הכנסת דב חנין, אורלי לוי אבקסיס, סתיו שפיר ורועי פולקמן/מערכת וואלה! NEWS, דוברות הכנסת

"בלי אכיפה - החוק הצהרתי לחלוטין"

"לצערי החוק אמנם עבר, אך הוא נטול מספר סעיפים חשובים מאוד ובפרט בתחום האכיפה", מחזקת את הדברים ח"כ אורלי לוי אבקסיס, ממקדמות החוק. "הצעתי הסתייגויות הקובעות סכומי פיצויים בהם מחויבים משכירים שעוברים על התנאים שנקבעו - הן לשם ההרתעה והן לשם האפשרות לעמוד על זכויותיהם בהליך משפטי", היא אומרת.

לדבריה, "כדי לאפשר לשוכרים לעמוד על זכויותיהם מבלי הצורך להגיש תביעות משפטיות, מתוך ההבנה שתביעות משפטיות מגישים מי שיכולים להעמיד זמן וכסף להליך המשפטי, ולא השוכרים המוחלשים ביותר, הצעתי ששוכר יוכל להזמין מפקח של משרד הבריאות כדי שיוודא שדירתו עומדת בתנאים, בדיוק כפי שעורכים ביקורות למסעדות; ודירה שלא תעמוד בתנאים - המשכיר שלה יחויב בתיקון מיידי ובפיצויים".

"ללא אכיפה, החוק הזה נשאר הצהרתי לחלוטין", ממשיכה ח"כ לוי אבקסיס, "הוא מאפשר לנו לטפוח לעצמנו על השכם שקידמנו חוק - אך במציאות, עבור השוכרים, בחיי היומיום ובצרות הדיור שלהם אין כאן פתרון. הצעותיי נדחו בוועדה ובמליאה, אך אני מתחייבת לקדם אותן בחקיקה נפרדת למען בריאות ובטיחות כל המשפחות שנדחפו לשכירות, משום שאינן יכולות להרשות לעצמן רכישת דירה".

אז מה כן אפשר לעשות? "צריך לזכור שהחוק כן מחזק את המעמד המשפטי של השוכר מול בעל הדירה", אומר ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו וממקדמי החוק. כך, לדוגמא, בנוגע לסעיף גבייה בגין עמלת תיווך. לפי חוק שכירות הוגנת, לא יכול בעל הדירה לגלגל את העמלה על השוכר. אם הוא בכל זאת משלב את הסעיף בחוזה השכירות, השוכר יכול לחתום עליו - ומיד לאחר מכן לטעון שהסעיף אינו חוקי. אם בעל הדירה עדיין מתעקש, השוכר יכול לפנות למרכזי סיוע של העיריות שמחזיקים בעורכי דין או לפנות לבית משפט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully