ירושלים: "מאות תושבים על קרקעות הכנסייה יישארו בלי כלום"

הכנסייה היוונית אורתודוכסית מכרה זכויות ב-500 דונם בירושלים לקבוצת משקיעים אנונימית. הדיירים, שבמשך שנים עבדו מול קק"ל, ייאלצו לשאת ולתת מול יזמים פרטיים?

חברת הכנסת רחל עזריה (יוסי ציפקיס)
רחל עזריה (צילום: יוסי ציפקיס)

בשבוע שעבר נחשף כי הכנסייה היוונית אורתודוכסית מכרה את זכויותיה ב-500 דונם במרכז ירושלים לקבוצת משקיעים אנונימית. במשך שנים הקרקעות הוחכרו לקק"ל, בהסכמים שעומדים לפוג, אלא שלאחרונה נודע לתושבים כי הכנסייה מכרה את זכויותיה בקרקעות אלה ליזמים פרטיים.

על הקרקע בנויות למעלה מ-1,000 יחידות דיור בבניינים רבים שהתושבים המתגוררים בהן הם למעשה בעלים של הדירות בלבד, אך לא של הקרקע שאותה הם חוכרים מהכנסייה - שכאמור נמכרו עתה.

כעת, זכויותיהם העתידיות לא ברורות. מי שמבקש למכור את דירתו נתקל בקשיים בשל אי הוודאות המתעצמת, ואף בירידת שווי הדירה הנגזרת מאי הוודאות בכל הנוגע להמשך תקופת החכירה.

"דיון מהיר בכנסת"

ב-5 ביולי יתקיים בנושא דיון מהיר בכנסת, לבקשתם של ח"כ רחל עזריה, ח"כ אכרם חסון, ח"כ יוסי יונה, ח"כ מיקי לוי, וח"כ אורי מקלב.

"מדובר בקרקעות שהכנסייה החכירה לקק"ל בשנות ה-50 לתקופה של 99 שנים, ועליהן הוקמו בניינים ומתגוררים בהם תושבים במשך עשרות שנים", מסבירה עזריה. "התושבים ידעו שבעוד שנים אחדות ההסכמים עומדים לפוג אך הניחו כי החכירה תוארך לתקופה נוספת לקק"ל.

"אלא שלפני כמה חודשים נודע לחברי סיעת 'ירושלמים' בעיריית ירושלים כי בשנת 2011, יזמים פרטיים קיבלו מהכנסייה הארכת חכירה בגין חלק מהקרקעות ל-200 שנה, וקבוצת משקיעים נוספת חתמה על הסכם דומה לפני שנה. כתוצאה מכך הגיעו לחברי מועצת העיר המון פניות של תושבים שלא יודעים מה יעלה בגורלם, ובשבוע שעבר התקיים כנס גדול שקיימו חברי סיעת 'ירושלמים' בראשות חבר המועצה איתי גוטלר והאדריכל יהודה גרינפלד עם התושבים בנושא.

"התושבים דורשים לדעת מי מהם נכלל בהסכם בין הכנסייה ליזמים, ומי לא, מה כולל ההסכם, ומה המשמעות לגביהם".

- אבל צריך להודות שאנשים שקנו דירה בשנות ה-50 ידעו שהקרקע בבעלות כנסייה.

"כביכול הם ידעו והבעיה שלהם, אך בפועל זה לא כך. מדובר באנשים שחיים בשכונות האלה עשרות שנים וידעו שהם מתנהלים מול קק"ל. לא מדובר בבניין בודד או כמה משפחות ספורות, אלא בשכונות עצומות מרכזיות ויוקרתיות בלב ירושלים. מאות תושבים שהניחו כי החכירה מול הכנסייה תוארך, לא תיארו לעצמם שימצאו את עצמם צריכים להתנהל מול יזמים פרטיים שמחזיקים לפתע בקרקע כשהסכמי החכירה יפוגו. במצב כזה הם עלולים למצוא את עצמם בלי כלום".

- אז מה אתם מתכוונים לעשות?

"ביקשתי דיון מהיר בכנסת, במקביל לעתירה שהגישו התושבים נגד עיריית ירושלים בראש ובראשונה במטרה לקבל מידע. הדרישה השנייה היא שמישהו ינהל את התהליך הזה וינהל משא-ומתן עם היזמים בשם התושבים ולא כל בעל דירה ייאלץ להתנהל מול יזם. מדובר באירוע גדול שנוגע לחלק משמעותי מהעיר ירושלים ושישפיע על האופי שלה. היזמים גם יכולים תיאורטית לבקש זכויות בנייה נוספות ולבנות בשטחים פתוחים תמורת הארכת החכירה. לכן חשוב שמדינה תתערב באירוע הזה. ערך הדירות של התושבים יורד כל הזמן, גם בשכונות כמו רחביה. מי שרוכש היום דירה המקומות האלה לוקח בעצם סיכון, וזה משפיע על שווי הנכסים".

העירייה: משתפים פעולה עם כולם

בעיריית ירושלים אף התייחסו לנושא והבהירו כי "העירייה משתפת פעולה עם כל הגורמים הנוגעים בעניין. בפגישה שקיים ראש העיר ניר ברקת עם שרת המשפטים איילת שקד הגדיר ברקת את הטיפול בעניין והסדרתו כאחד מהנושאים החשובים ביותר שיש להסדירם. בהמשך התקיימה פגישה אצל מנכ"ל העירייה בהשתתפות נציגי קק"ל, משרד המשפטים וגורמים נוספים והוחלט על המשך הפעילות המשותפת של כלל הגופים כדי להביא קץ לאי הוודאות של התושבים ולהבטיח את המשך החכירה. כלל גופי המדינה פועלים בתיאום במספר ערוצים ויש גם ציפייה כי גורמי הכנסייה ישתפו פעולה בעניין".