מהי דירה ראויה למגורים? כזו שמאפשרת אספקת מי שתייה

ועדת החוקה הכינה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שכירות הוגנת. בדיון על תשלום דמי תיווך דרש יו"ר הוועדה: "לא להכשיר השתלטות של מתווכים על השכרת דירות"

ח"כ רועי פולקמן ח"כ סתיו שפיר דיון חוק שכירות הוגנת ועדת חוקה של הכנסת (יח"צ , דוברת ח"כ רועי פולקמן, לוטן מגל)
רועי פולקמן, סתיו שפיר ודב חנין, ממקדמי הצעת החוק

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת התכנסה היום (שלישי) כדי להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שכירות הוגנת, אליה מוזגו שש הצעות פרטיות שיזמו חברי הכנסת רועי פולקמן, סתיו שפיר, דב חנין, אורלי לוי-אבקסיס, תמר זנדברג, יאיר לפיד ויעל גרמן.

החוק מבקש לקבוע הוראות לחוזה שכירות מגורים, שתכליתן להבטיח יחסים הוגנים יותר בין שני הצדדים לעסקה; לתת פתרונות הולמים המותאמים לשוק המתפתח של שכירות למגורים; ולהבטיח רמת איכות מינימלית לדירות המושכרות למגורים. בין השאר מוצע להגדיר מהו חוזה שכירות למגורים, להסדיר היבטים חוזיים שונים בין משכיר לשוכר בשכירות של דירה למגורים, ולקבוע מהי דירה שאינה מתאימה למגורים.

הוועדה עסקה בתנאי המינימום להשכרת מגורים, בעקבות דרישות חברי הכנסת בדיון הקודם. עו"ד לירון מאוטנר ממשרד המשפטים אמרה כי המשרד קיבל את הדרישה של חברי הכנסת לפיה תיכלל אספקת מי שתייה כאחד התנאים לדירה ראויה למגורים; אך מעבר לכך לא יהיה כל עיבוי נוסף משום שעמדת שרת המשפטים היא שכל עיבוי כזה עלול להוציא דירות משוק השכירות.

לקריאה נוספת:
הדיווח והתשלום על מס דירה שלישית יידחו בחודש
באר יעקב: נחתם הסכם גג לבניית 11 אלף דירות חדשות
בית שאן: אושרה תכנית מתאר לבניית 6,540 דירות

ענת ברקו ואורלי לוי אבקסיס ( , דוברות הכנסת
ענת ברקו ואורלי לוי אבקסיס)
אורלי לוי-אבקסיס וענת ברקו. לקחו חלק בדיון

ח"כ שפיר ולוי-אבקסיס התרעמו על כך שבין היתר, לא הוכנסה הדרישה להפרדה בין מטבח לשירותים. לוי-אבקסיס ציינה: "זה סעיף שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום, כשמשרד המשפטים מפקיר את בריאות הציבור. עשרות אלפים זכאי הדיור הציבורי שבויים בשוק כלכלה מטורף ואנחנו זורקים אותם".

לדבריה, "סטודנט הוא מצב זמני, אבל דיירי הדיור הציבורי הם המוחלשים ביותר - נראה לך נורמלי לא לדרוש כיור ומטבח נפרדים משירותים? אתם רוצים שהילדים יאכלו מתוך אסלה. ברגע שנכניס את זה לסעיפי החוק, לאנשים יהיה אינטרס להכניס כיור בעלות מינימלית. בנוסף, חייבת להיות דלת אחת בין המטבח לשירותים, מים זורמים, מים חמים, כיורים נפרדים למטבח ולשירותים. אם אין מפסק ואין את נושא חוטי החשמל החשופים, אנחנו חושפים את המוחלשים גם כך לסכנות בטיחות".

ח"כ שפיר הוסיפה: "מתוך 600 אלף שוכרים, כ-180 אלף משקי בית הם דיירים שבמצב נורמלי עם דיור ציבורי נאות היו חיים בו. כיום הם מקבלים סבסוד ושוכרים דירות בשוק הפרטי, כאשר היכולת שלהם להתמקח על תנאי הדיור פחותה בהרבה. אנחנו מדברים על הפרדה בין כיור לשירותים. כלכלית, לטענה שזה יוציא דירות מהשוק אין שום תמיכה, שום מחקר. במחקרי ה-OECD הייתה תמיכה מלאה להצבת תנאי מינימום. אדם שיכול להרוויח עשרות אלפי שקלים בשנה לא ישקיע בכיור? אף אחד לא ירצה להפסיד את הכסף".

ח"כ חנין ציין: "השאלה אינה מקצועית אלא שאלה של מדיניות וערכיות. נבקש שתעבירו הלאה לדרג הפוליטי, שכולנו - קואליציה ואופוזיציה - רוצים הגנה ראויה לשוכרי דירות. צריך להגדיר סטנדרט מינימום להכנסת מכשירים חשמליים בלי שכל המערכת תקרוס, הן בהיבט הבטיחות והן ברמת מינימום לשימוש בחשמל".

עו"ד רני נויבואר ממשרד המשפטים השיבה: "עמדת שרת המשפטים היא שהאיזון מחייב לקחת דירות, שלהן יימצא שוכר, ואם תוציאן משוק המגורים השוכר לא יוכל לשכור אותן. אין חולק שכשאת מפקחת בצורה כל-כך בסיסית, את מקטינה את פוטנציאל ההשכרה. משרד המשפטים נוקט בצעד ברור לנושא דירות ראויות, ואין ספק שהמשכיר ברגע שהוא משקיע - יצפה להחזר ויעלה את שכר הדירה". יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, ביקש מנציגות משרד המשפטים לשקול את הנושא מחדש לקראת הדיון הבא.

"צריך לפטור את השוכר מלשלם תיווך"

בהמשך עסק הדיון בנושא דמי תיווך למתווך במסגרת התשלומים השוטפים בהם נושא השוכר. עו"ד מאוטנר הסבירה כי מדובר בסעיף שנועד להבטיח שלא ייגבו תשלומים שלא ראוי שהשוכר יישא בהם. על כך אמר ח"כ פולקמן: "המטרה היא למנוע את הנוהג באזורי הביקוש, לפיו בעל הדירה לא רוצה תיווך ומתווכים משתלטים על הדירה, מפרסמים אותה ומכריחים את השוכר לשלם. כאן בעל הדירה היה אדיש לפניית המתווך שהפיל את זה על השוכר. התיקון המהותי אומר שבעל הדירה הופך להיות שחקן שחב בחצי מדמי התיווך".

ח"כ שפיר טענה: "צריך לחזור לנוסח המקורי של החוק לפני שלוש שנים, שבא למנוע מצב שבו התיווך נשכר על ידי המשכיר והתשלום על התיווך נכפה על השוכר. זה שירות שמשכיר הדירה מרוויח ממנו והוא היחיד שצריך לשלם. ההצעה כרגע עלולה להכניס משהו שלא קשור בהסכם, ואם זה בחוק אנחנו מייצרים מצב שזה אפשרי. מהמידע שלי, רוב שירותי התיווך נשכרים על ידי המשכיר. המקרה של מתווכים שמשתלטים לא צריך להיות מעוגן בחוק, ואף אחד לא צריך לשלם עליו".

ח"כ לוי-אבקסיס הוסיפה: "בשם התיקון יצרנו פתח לקומבינות, כי זה יהיה דיל שבשתיקה בין המשכיר למתווך ואנחנו מכשירים זאת בחוק. בעצם הפכנו מציאות נוחה לבעל הבית לומר שהשתלטו לו על הנכס, וזו דרך בעצימת עיניים מכוונת של המחוקק לאפשר להטיל את התשלום על השוכר. צריך לפטור את השוכר מלשלם תיווך".

ח"כ סלומינסקי חזר לנהל את ועדת החוקה בכנסת, שבוע לאחר שנחקר בחשד להטרדה מינית (מערכת וואלה! NEWS)
יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי

ח"כ ענת ברקו חיזקה את הדברים: "אסור שהסעיף ייכלל. אני מכירה את הסיטואציות שבהן מתווכים לוקחים בעלות ואנחנו מכריחים את השוכר לשלם את ה-50%. או שהסעיף יוצא או לפחות לתקן ל"עד" 50%". איתי נטר, נציג ועד שוכרי הדירות של ישראל, הסכים: "נקלעתי למצב בו מתווך כפה עצמו על דירה. כיום מוטל עלינו מס של שכר דירה של חודש, כלומר 10% עלות שנתית. מי ששוכר את שירותי המתווך צריך לשלם".

מעין נשר, רכזת שיכון באגף תקציבים במשרד האוצר, אמרה כי "לאור הדברים שנאמרו, כדי למנוע אמירה שתכפה תשלומים למי מהצדדים, נכון יהיה להוריד את הסעיף. יש מספר הצעות חוק פרטיות בקנה ואין כאן נציג מתווכים. החלק הראשון הוא שאם המתווך פעל מטעם המשכיר הגיוני. אבל חבל שהחלק השני יעכב את החוק כשאנחנו רוצים להגיע להצבעות".

על כך אמר היו"ר סלומינסקי: "אופציה אחת אומרת - נוציא את נושא התיווך לחוק המתווכים; לפי אופציה שנייה, נגן על השוכר עד כדי מיסוד וקביעת זכויות של 50% למתווך שנוקט פעולה לא חוקית. אפשרות נוספת היא להשאיר רק את החלק הראשון. אסור לתת בחוק לגיטימציה לדבר לא חוקי, וצריך יהיה לנסח משהו חכם שיגן על השוכרים ולא יכשיר את האי חוקיות שבפעולת ההשתלטות של מתווכים".