גם השנה חוגגים הישראלים את ל"ג בעומר בהדלקת מדורות ובהכנת תפוחי אדמה, פויקה ומרשמלו. חלקם בוחרים לעשות זאת בשטחים ציבוריים ברחבי הארץ, ויש כאלה שמעדיפים לחסוך את הנסיעה והיציאה מהבית, ולעשות זאת בחצר הבניין המשותף או בחצר הפרטית שלהם, דבר העשוי להוות עבור השכנים סיכון בטיחותי, כמו גם מטרד של ריח ועשן. במקרים כאלה נשאלת השאלה - האם מותר לשכנים להדליק מדורה בשטח הבניין או בשטח ביתם הפרטי?
האם מדורה מהווה הפרעה לשימוש סביר?
נקודת ההנחה היא ששטח דירתנו הוא הקניין הפרטי שלנו, ואנו רשאים לעשות בו שימוש מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. אולם לעתים נשאלת השאלה, כאשר השימוש הנעשה בדירה או בשטח הבניין המשותף עלול להיות מלווה בהפרעה ממשית או בסיכון כלפי השכן, האם אנו עדין רשאים להמשיך ולהשתמש בדירה או בשטח הבניין מבלי להתחשב בשכן שלידנו?
ניתן למנות מספר הוראות חוק הרלוונטיות למצב זה. לדוגמה, בפקודת הנזיקין קיים מטרד הנקרא "מטרד ליחיד", הקובע כי מטרד זה הוא במצב בו: "כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם...". יחד עם זאת, קיים חוסר ודאות במונח "שימוש סביר", ולכן כאשר מתעורר ויכוח בין השכנים בנושא זה, עשוי בית המשפט לבחון את אופן השימוש הספציפי שעושה השכן בהתאם לנסיבות של אותו מקרה. כך למשל, במקרה של הדלקת מדורה, עשוי בית המשפט לבחון את השאלה - האם הדלקת מדורה בחצר הבניין מהווה הפרעה ממשית לשכנים.
האם יש הבדל בין הבערת מנגל לבין הדלקת מדורה?
ניתן לומר שקיים הבדל בין הבערת מנגל לבין הדלקת מדורה בשטח הבניין או בחצר הפרטית, שכן קיים קושי למנוע מהשכן להבעיר מנגל, מאחר ושדבר נחשב כשימוש סביר ולגיטימי - ובמיוחד אם הוא נעשה במהלך יום העצמאות. לעומת זאת, במקרה של הדלקת מדורה, גם אם זה נעשה במהלך ל"ג בעומר, עשוי הדבר להיחשב לשימוש לא סביר, מאחר שמדובר באש ממשית (להבדיל מאש הגחלים), שגם מהווה מטרד רב יותר מבחינת ריח ועשן, וגם יש בו סיכון בטיחותי לשכנים לרכושם ולגופם.
לכן, במקרה של הדלקת מדורה, להבדיל ממקרה של הבערת מנגל, בהחלט יש מקום לדרוש מהשכן לכבות את המדורה מידית, ואם הוא מסרב - ניתן לפנות לגורמים הרלוונטיים (כגון המוקד העירוני, המשטרה או רשות הכבאות וההצלה). יחד עם זאת, יש מקום להבחין בין מצב בו המדורה הודלקה במרחק רב מכם, למשל בשטח פרטי של השכן המתגורר באחוזה גדולה או במשק חקלאי המכיל דונמים רבים - שבמקרה כזה ההשפעה של הריח של העשן והסיכון יהיה נמוך יותר; לבין מצב בו המדורה הודלקה מטרים ספורים מכם - למשל בחצר של השכן (בדירת גן למשל או בקוטג') או בחצר הבניין, שבמצב זה כמובן שההשפעה והסיכון כלפיכם יהיה גדול הרבה יותר.
מדליקים מדורה בכל זאת? כדאי להכיר את התקנות לקיום מדורות
בתחילת 2015 הותקנו בישראל תקנות הנקראות "תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (כללי התנהגות ובטיחות אש בקיום מדורות)", שנועדו בין היתר להסדיר את נושא הדלקת המדורות בל"ג בעומר, ולמנוע הדלקת מדורות ענק ופגיעה בחיי אדם ורכוש. בתקנות אלה קיים איסור על כל אדם להדליק מדורה "אלא במרחק ובאופן בטוח שאינו מסכן אותו או אחרים או רכוש".
בנוסף, בתקנות אלה נקבע בין היתר כי ניתן להדליק מדורה אך ורק בתנאים מסוימים, כגון המרחק בין המדורה למבנה חייב להיות מעל 10 מטרים, ומעל 20 מטרים ממתקני גז. כמו כן, גודל בסיס המדורה אסור שיעלה על קוטר של 4 מטרים, וחייב להיות בקרבת המדורה מים, חול או אמצעי כיבוי אחר. בנוסף, התקנות קובעות כי אסור להשאיר את האש ללא השגחה אלא רק לאחר שווידאתם שהמדורה כבתה, לרבות כיבוי הגחלים למשך 15 דקות לפחות.
איך ניתן למנוע הדלקת מדורה בשטח הבניין?
במידה שדיירי הבניין מעוניינים למנוע מראש הדלקת מדורות בכל שטחי הבניין, לרבות בשטחים המשותפים ובשטחי הדירות (למשל בדירות גן), ניתן לקבל החלטה במסגרת אסיפת דיירים, בה להוסיף איסור מפורש ומוסכם על כך בתקנון הבית המשותף.
אז איפה בכל זאת מותר להדליק מדורות?
במרבית הרשויות המקומיות חל איסור על הדלקת מדורות בשטחים ציבוריים, אלא רק באזורים מוגדרים שאושרו והוקצו מראש על ידי הרשות לצורך הדלקת מדורה בל"ג בעומר. חשוב לציין כי מי שמדליק מדורה בשטח ציבורי שאינו מותר, מסתכן גם בהגשת תביעה נזיקין נגדו ככל ונגרם נזק עקב כך, וגם בהגשת תביעה בגין הבערת אש בשטח ציבורי במקום אסור. לכן מומלץ לבדוק מראש מול הרשות היכן מותר להדליק מדורה.
כמו כן, חשוב לזכור כי גם אם אתם מדליקים מדורה בשטח מותר, עדיין תהיו כפופים לתקנות לקיום מדורות, וגם אתם עשויים להיות אחראים לנזקים שייגרמו עקב כך. לכן חשוב לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת להפחית את הסיכון בהדלקת מדורה.
הכותב הוא עורך דין העוסק בתחום המקרקעין וייצוג בבתי משפט. אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי