מחכים למדרכה: איך זה להיות ראשונים בשכונות חדשות ?

הלכנו לפגוש את המשפחות שעברו לגור בשכונות שהוקמו מאפס ולשמוע על חיים לצד תשתיות לא קיימות, על קבוצות הוואטסאפ השכונתיות ועל המחיר הנמוך של דירה על הנייר

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

"כל יום עוברת לפה עוד משפחה מעיר אחרת, כמו קיבוץ גלויות"

משפחת בן שמעון

מיקום: חריש

הדירה: 5 חדרים עם גינה בשטח 300 מ"ר

המחיר: 1.4 מיליון שקל

תהילה וישראל בן שמעון גרו חמש שנים בשכירות במודיעין, עד שהחליטו לחפש דירה לקנייה. "ראינו שבמודיעין, דירה כמו שאנחנו רוצים עולה 2 מיליון שקל לפחות", מספרת תהילה. "ישראל עובד בחברה שמספק שירותים לכיבוי אש, ובמסגרת העבודה יצא לו להיות בחריש, והביא אותי לראות. נכנסנו לפרויקט של חברת נתיב פיתוח, שהיה מכור כולו ונותרה בו למכירה רק הדירה לדוגמה. 5 חדרים עם גינה של 300 מ"ר. היא כאילו חיכתה רק לנו, וקנינו אותה באוגוסט האחרון ב-1.4 מיליון שקל. במודיעין אותה דירה הייתה עולה לנו 2.2 מיליון שקל.

"נכנסנו בסוף דצמבר. הבנו שעדיף לשלם משכנתא על דירה בחריש משכירות במודיעין. מה גם שכל הזמן דיברו על זה שחריש היא המודיעין הבאה, ובגלל שאהבנו את מודיעין ידענו שזה יכול להתאים לנו".

- מה לגבי התשתיות?

"כל מי שבא לבקר אומר שקשה להגיע לפה. ומי שגר פה ואין לו רכב, זה בכלל לא נוח, כי לכל מה שצריך ביום-יום, עדיין צריך לנסוע לפרדס חנה וזה מגביל. אבל אנחנו כל הזמן רואים עוד ועוד שלטים שפה תוקם חנות, ופה יוקם מרכז מסחרי. זה נותן תקווה.

"גם פארקים שאמורים להיבנות כאן עדיין חסרים לי מאוד. יש לנו ילדה קטנה וילד בדרך, ופארק ישדרג מאוד את איכות החיים".

- ממליצה לקנות על הנייר?

"מולנו הכל בנוי. אבל לקנות על הנייר ולהיכנס ראשונים לאתר בנייה - לא הייתי ממליצה. במודיעין הייתה לנו אפליקציה 'מודיעין בכף ידך' שמראה לך איזה חנות פתוחה באותו רגע ואיפה, ואם יש מבצע או לא, ואני מקווה שיהיה אותו דבר גם בחריש. בסך הכל כל יום עוברת לפה עוד משפחה, ועוד בניינים מתאכלסים.

"כל מי שעובר לפה מגיע מעיר אחרת, כמו קיבוץ גלויות. גילינו שהמשפחה שעברה לגור מולנו גם הגיעה מהעיר מודיעין, ויש בזה משהו נחמד. אנחנו גם חוזרים לאט לאט בתשובה, ואהבנו שהאוכלוסייה פה מעורבת חילוניים ודתיים כי רצינו שהילדה שלנו תגדל בסביבה כזאת".

"נשמח להישאר לנצח בניין באי בודד"

משפחת זילברברנד

מיקום: קריניצי החדשה במזרח רמת-גן.

הדירה: דופלקס גג.

למעלה מ-20 שנה אחרי שתוכנית בניין העיר להקמת שכונת קרית קריניצי החדשה ("המשולש הגדול") במזרח העיר רמת-גן אושרה, והיתרי הבנייה הבודדים הראשונים ניתנו. כשמביטים היום בשכונה הנבנית כמעט יש מאין, עדיין רואים בעיקר מנופים, טרקטורים, והרבה מאוד אדמה ובוץ.

בתוך אתר הבנייה הענק, שני בניינים חדשים ונמוכים, יוצאי דופן מבחינה אדריכלית, שבהם 20 דירות גן-גג, מאוכלסים כבר שנה.

הקבלן אמנון סלומינסקי, בעל חברת סלגת השקעות שהקימה את הפרויקט, היה הראשון שהוציא היתר בנייה בקריניצי: "בשנת 2013 קיבלנו היתר בנייה, אבל אי-אפשר היה לבנות, כי קבלן התשתיות במקום לא עשה את העבודה" מספר סלומינסקי. "נאלצנו לתבוע את קבלן התשתיות ואת העירייה, ובעצם אנחנו הקבלן הקטן, עשינו את העבודה לכל החברות הגדולות שבונות מגדלים במתחם: אשדר, אזורים וצמח המרמן.

"גם להוציא טופס 4 (טופס אכלוס) היה סיפור. להיות הראשון שמוציא טופס 4 בשכונה חדשה, זה לא כמו להוציא טופס 4 שני או שלישי. בעירייה לא מכירים בכלל את הכתובת, לחברת החשמל אין מושג איך לחבר את הבניין. בערב רואים מתחם שלם חשוך, עם כמה דירות מוארות שלבעלים שלהן ללא ספק היה חזון, והם עשו עסקה משתלמת. בסופו של יום הקמנו שני בנייני בוטיק בשם Legand, שתכנן האדריכל גל מרום ושקיבלו את פרס אות העיצוב לשנת 2016. גם בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה היינו החברה הראשונה שהוציאה היתר בנייה לפני 14 שנה, וגם שם זה לא היה פשוט".

"בעלי גדל בקרית קריניצי הוותיקה, ההורים שלו עדיין גרים שם וההורים שלי ברמת-גן", מספרת דורית זילברברנד, אחת הרוכשות הראשונות. "אנחנו למדנו יחד באוניברסיטת בר אילן, שגם היא קרובה לקרית קריניצי וכשהתחתנו אמרתי לבעלי שיום אחד שיבנו בשטח הריק שבין בר אילן לתל השומר, אז נגור שם. גרנו בשכונת רמת הדר בגבעת שמואל שמונה שנים עד שהשכונה ממש התרוקנה מגנים חילוניים, ועברנו בינתיים לשכירות בקרית אונו. כל הזמן הסתובבתי באזור של קריניצי וחיפשתי שלטים שייבשרו על התחלת בנייה, עד שיום אחד ראיתי שלט על קבוצת רכישה שמתארגנת בקריניצי החדשה. התעניינו בפרויקט שבסוף לא יצא לפועל כקבוצת רכישה, והגענו דרך תיווך ליזם שהקים ושיווק את שני הבניינים שאנחנו גרים בהם. זה היה חצי שנה לפני היתר הבנייה הראשון בשכונה, וקנינו דופלקס גג.

"כשקונים ראשונים קשה לדעת אם המחיר סביר או לא. השכירות נגמרה לנו כשהדירה עוד לא הייתה מוכנה, ועברנו לגור אצל ההורים של בעלי למשך חצי שנה. זה היה קשה, אבל בסוף נכנסנו לדירה בדצמבר 2015. רק בחודש אוקטובר היה בכלל חשמל לבניין, וכל חיבור כמו בזק או אינטרנט היה קשה, כי באו לחבר את הבניין בפעם ראשונה.

"מבחינת גני ילדים היה אבסורד, כי הדיירים של המגדלים שיקומו פה תפסו לנו את המקום בגנים, אפילו שהם עוד בכלל לא עברו לגור בשכונה החדשה. בעזרת חבר המועצה משה רווח, הילדים בבניינים שלנו שובצו לגני ילדים בקרית קריניצי הוותיקה במקום ברמת אפעל, כי אין עדיין מוסדות חינוך בשכונה החדשה".

- זה שווה את זה? לגור בלב אתר בנייה ללא תשתיות, מציאות שתימשך עוד שנים?

"היינו כולנו חותמים שאנחנו מוכנים להמשיך לגור כך לנצח, בניין באי בודד. אני ובעלי עובדים בתל-אביב וכבר עכשיו יש פקקים מאוד גדולים בכל בוקר לכיוון תל השומר. וזה עוד לפני שאכלסו את חמשת המגדלים שאמורים לקום כאן ולכלול עוד מאות דירות. מה יהיה כשהם יאוכלסו? אנחנו לא יודעים איך נצא מהשכונה".

משפחות שעברו לשכונות חדשות (גלובס , איל יצהר)
משפחת ג'רבי (צילום: איל יצהר)

"לא חשבנו שנגור באתר בנייה כל-כך הרבה זמן"

משפחת ג'רבי

מיקום: השכונה החדשה בבאר-יעקב.

הדירה: 4 חדרים, קומה 15, פרויקט "רוטשטיין הירוקה" של חברת רוטשטיין.

מחיר: 1.3 מיליון שקל.

"אני במקור מראשון-לציון ואשתי מחולון", מספר שי ג'רבי. "חודש אחרי שהתחתנו ב-2013 חיפשנו דירת 4 חדרים קרוב יחסית להורים, אבל באותה תקופה המחירים כבר עלו מאוד, והתקציב שלנו היה 1.2 מיליון שקל. בחולון ביקשו על דירה בקומה ראשונה 1.8 מיליון שקל, ובראשון-לציון גם סדר גודל כזה, אז החלטנו לחפש במעגל הבא, שמבחינתנו זה באר-יעקב.

"הפלוס של השכונה החדשה בבאר-יעקב היא שהיא ממוקמת ממש על הכביש המהיר, וברמזור אחד נמצאים ביציאה לכביש 431. אני עובד בתל-אביב ואשתי במודיעין, ולכן המיקום נוח לשנינו. אז היינו בלי ילדים, ובגלל המחירים חשבנו לקנות דירת 3 חדרים. מזל שלא התפשרנו וקנינו בסוף דירת 4 חדרים, כי כשעברנו לדירה ביוני 2016, כבר היו לנו שני ילדים.

"חיפשנו מקום שהתשתיות בו חדשות, עם מוסדות חינוך חדשים. אני ואשתי גדלנו בשכונה ישנה, וככה הכל היה נראה כולל גני הילדים. ההורים של אשתי אפילו גרים בדירה שעברה תמ"א 38, אבל עדיין יוצאים לרחוב לזרוק את הזבל. בדירה שלנו יש פיר אשפה קומתי. גם האוכלוסייה התבגרה מאוד באזורים שאנחנו גדלנו בהם, והיה לנו חשוב לחיות באזור עם אוכלוסייה צעירה.

"ראינו שבונים מול השכונה החדשה בבאר-יעקב מרכז מסחרי גדול, וכמה דקות נסיעה מהשכונה עזריאלי בונה את קניון הראשונים. הוא אמנם בראשון-לציון, אבל הרבה יותר קרוב לבאר-יעקב מאשר לראשון-לציון, ואפילו רואים את המנופים מהדירה שלנו. יש גני ילדים ובית ספר במרחק הליכה מהבית, וזה היה לנו חשוב כי בשלב מסוים הילדים יוכלו ללכת לבד לבית הספר".

- אבל בינתיים השכונה נראית בעיקר כמו אתר בנייה.

"אנחנו הבניין הרביעי שאוכלס, ויש עוד עשרות בניינים שצריכים להתאכלס ועשרות בניינים שעוד לא קיבלו היתר בנייה. כשרק נכנסנו לדירה, היה פה אתר בנייה לגמרי. ב-3-4 חודשים הראשונים אפילו לא היו עדיין מדרכות, וכרגע אין לנו ברחוב פחי זבל או ספסלים, והמינוס הגדול שאין עדיין גינה ומרגישים את המחסור בעיקר אחה"צ. זה משמעותי במיוחד למי שאין רכב, כי הגינה הכי קרובה נמצאת בשכונה אחרת. אז אנחנו הדיירים אספנו כסף, ורוטשטיין העבירה לנו תקציב מיוחד והקמנו חדר ג'ימבורי בינתיים, עד שהגינות פה יוקמו".

- המחיר על הנייר שווה את זה?

"ידענו מראש שנגור באתר בנייה אבל לא תיארנו לעצמנו שזה ייקח כל-כך הרבה זמן. ועדיין, בסופו של דבר זה השתלם. הדירה היום שווה 2 מיליון שקל ובחיים לא האמנתי שזה יקרה. כשקנינו ב-1.3 מיליון שקל, אמרו לי שאני מטורף ושזה יקר. כשהכל יהיה מוכן השכונה תהיה מושלמת. השאלה כמה זמן מסוגלים לגור ככה. אפשר לשכור ולהשכיר עד שתסתיים כל הבנייה, אבל ברגע שבנית והשקעת בדירה משלך, זה מבאס להשכיר אותה".

- למה בעצם לא העדפתם לקנות יד שנייה בשכונה ממול, שכל השירותים כבר קיימים?

"לא היה לנו את כל הכסף כשרכשנו את הדירה. בפרויקט שקנינו, חברת רוטשטיין נתנה לנו אפשרות לשלם 20% ביום הקנייה, ו-80% באכלוס. וזה נתן לנו עוד שלוש שנים לגייס עוד כסף. משכנתא נתנו לנו 70%, והיה לנו הון עצמי של 20%, אז בזמן הבנייה היה לנו זמן לגייס עוד 10% מהסכום, ועוד 100 אלף שקל שהשקענו באיבזור של הדירה. בזמן הבנייה גרנו אצל ההורים, וזה אפשר לנו לחסוך".

משפחות שעברו לשכונות חדשות (גלובס , איל יצהר)
משפחת כהן (צילום: איל יצהר)

"זה אדיר לשלוח את הילד לבית ספר חדש מהניילון"

משפחת כהן

מיקום: חריש.

הדירה: פנטהאוז בן 5 חדרים, 100 מ"ר מרפסת.

המחיר: 1.5 מיליון שקל.

משפחת כהן גרה במשך כמה שנים בדירה משלה במגדלי הסביונים ביהוד. "אפילו שהבניין היה חדש יחסית, החלטנו שאנחנו רוצים אזור חדש עם תשתיות חדשות ואוכלוסייה חדשה, שתהיה בו גם קהילה", מספר יוסי כהן. "ידענו שבמרכז הארץ לא נוכל לשפר דיור כמו שאנחנו רוצים. את הדירה שלנו ביהוד מכרנו ב-2 מיליון שקל, והתחלנו לחפש דירה חדשה באזור פרדס חנה-כרכור בכל מיני שכונות חדשות.

"יום אחד, בדרך חזרה ליהוד על כביש 6, ראינו את כל המנופים בחריש, והחלטנו לבדוק במה מדובר. איך שהגענו לשם ידענו שזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים ותך שבוע סגרנו על דירה בפרויקט של דונה. קנינו על הנייר ב-2015 פנטהאוז, 5 חדרים עם 100 מ"ר מרפסת, ב-1.5 מיליון שקל. אותו פנטהאוז ביהוד היה עולה לנו 3 מיליון שקל". פרויקט "דונה בחריש" יכלול 601 דירות ב-30 בניינים. עד כה אוכלסו עשרה בניינים.

- מה אין לכם עדיין בחריש?

"בחריש הכל באמת התחיל מאפס, אבל זה משהו שידענו מראש ששווה להתאמץ בשבילו. אשתי ואני עובדים בתל-אביב וזה לא קל. כל כיוון לוקח שעה ובפקקים לפעמים שעתיים, וזה קשה. אבל ידענו שזה יהיה אחד הקשיים המרכזיים. עם זה, כשאני חוזר מהעבודה, איך שאני פונה לחריש, כאילו שהשארתי את כל הבלגן של תל-אביב מאחור. יש לנו 3 ילדים, וקשה לתאר כמה זה אדיר להגיע למקום שהכל בו נבנה פעם ראשונה. לשלוח את הילד לבית ספר חדש מהניילון.

"אני אחד שלא היה מעורב יותר מדי במה שקורה בגן של הילדים או בבית ספר, ופה אני מאוד מעורב.

"הדבר שהכי חסר לנו כרגע זה חנויות. אין עדיין חנויות או קופות חולים וזה לא קל. מי שנתקע בלי קניות, או שנוסע לפרדס חנה, או שכותב בקבוצת וואטסאפ שנגמר לו החלב, ותוך כמה שניות מישהו מגיב ויש פתרון. מרגישים ביחד, ואת זה אין במרכז.

"נכון שההורים שלנו גרים רחוק, ולא יכולים להוציא ילד מהגן אם פתאום הוא חולה באמצע היום, אבל בשביל זה יש שכנים שעוזרים. היום אני צריך עזרה ומחר השכן. הקהילה מדהימה. כל אישה שיולדת, באות אליה השכנות עם אוכל ועוזרות לה. יש פה הרבה זוגות מעורבים של חילוני עם דתייה, אלה דברים שלא הכרתי. אני מאמין שכשכל הבנייה פה תסתיים, זה יהיה מקום נהדר".

משפחות שעברו לשכונות חדשות (גלובס , איל יצהר)
בר (צילום: איל יצהר)

"מנקים את האבק, ומנקים ומנקים ועוד ועוד אבק"

תמי בר

מיקום: שכונת נווה זמר.

בעיר רעננה.

הדירה: דופלקס, 6 חדרים.

המחיר: 3.3 מיליון שקל.

אחרי שנים של מגעים בין בעלי קרקע ויורשיהם לבין קבלנים, שהבשילו בעיקר לעסקאות קומבינציה, הוצאו היתרי בנייה לשכונת נווה זמר ברעננה. זו השכונה הגדולה המשמעותית הראשונה שנבנית ברעננה אחרי שנים שהעיר סבלה ממחסור בהתחלות בנייה. בשכונה בונים כמה קבלנים, והדיירים הראשונים אכלסו את הדירות החדשות בחודשים האחרונים. "הגענו לנווה זמר מהרצליה הירוקה", מספרת תמי בר, שרכשה דירה מחברת גיא ודורון לוי.

הפרויקט, all & more, יכלול בסופו של דבר 300 דירות בשבעה בניינים, מהן 40 להשכרה. "מכרנו דירת 5 חדרים, וחיפשנו לשדרג לדירה חדשה ומרווחת באזור חדש. מאוד אהבנו את הרצליה, והשכונה החדשה היחידה שמוקמת בה, היא השכונה שמאחורי המרכז הבינתחומי, אבל שם דירות 5 חדרים רגילות עם מרפסת עלו 3.3 מיליון שקל. באותו מחיר קנינו בנווה זמר ברעננה דופלקס 6 חדרים. קנינו את הדירה באפריל 2015 כשהבניין היה במצב שלד, ונכנסנו במאי 2016".

- בתור דיירים ראשונים, איך חיים בלי תשתיות מינימליות?

"כשנכנסנו לדירה לא הייתה תאורה, ולא היו מדרכות. רק עכשיו התחילו למלא את המדרכות באבנים משולבות. יש גם אי נוחות כי בתור מישהי שאוהבת מאוד ניקיון, כל הזמן מצטבר אבק. אני מנקה ושוב מצטבר אבק מהר מאוד, מנקים ומנקים כל הזמן. אבל גם זה ישתפר עם הזמן. יש לנו בת בחו"ל, בן באוניברסיטה ובן בחטיבת ביניים, שרצה להמשיך ללמוד בהרצליה כי הוא במגמת ספורט, אז אנחנו מסיעים בבוקר. מבחינת נוחות, יש לנו ספורטק שנמצא ממש לקראת פתיחה, ומבחינת מסחר יש את קניון רננים במרחק של 5 דקות נסיעה וסופרמרקט בשכונה הקיימת לידנו".

- לא העדפתם לקנות יד שנייה?

"כמה שרצינו להישאר בהרצליה, המחירים היו גבוהים והבנו מהר מאוד שאם נלך לבית חדש, נשדרג את עצמנו ונקבל דירה מרווחת יותר. התמורה בעד הכסף היא יותר טובה כשקונים דירה חדשה. גם כשיש שכונה חדשה עם הרבה קבלנים יש גם תחרות ביניהם כי ההיצע גדול, ואז המחיר בהתאם. בניגוד לשכונות קיימות שאין בהן בנייה חדשה, ויש היצע קטן של דירות יד שנייה. חוץ מזה, לא חששנו מלגור באתר בנייה כי קצב הבנייה מאוד מהיר.

"הבניין שלנו הוא אחד מארבעה בניינים שהם קומפלקס עם חניון משותף, חשמל עם צריכה משותפת, ולכן ההתנהלות היא ביחד, וזה כיף. כי כולם מקימים משהו מחדש ורוצים שזה יצליח. אין את זה כשגרים בבניין בודד בהרצליה".

משפחות שעברו לשכונות חדשות (גלובס , איל יצהר)
פזית הור (צילום: איל יצהר)

"עברנו לבניין הראשון בפסגות אפק. כל הזמן יש אבק ושומעים חציבות"

פזית אור

מיקום: פסגות אפק בראש-העין.

הדירה: 4 חדרים.

המחיר: 1.5 מיליון שקל.

פזית אור גרה הרבה שנים בראש-העין. "גרתי שנים בנווה אפק, בקומה אחרונה ללא מעלית", מספרת אור, "רציתי לשדרג את איכות החיים שלי, והיה לי חשוב לקנות דירה מוכנה ולא דירה על הנייר, עם הדמיות. הסתובבתי הרבה ובסוף קניתי דירה בפרויקט LOFT& MORE של גיא ודורון לוי. זה קומפלקס של ארבעה בניינים, והוא הראשון שאוכלס בכל השכונה.

"הילדים שלי גדולים (בת 20 ובן 16) אז פחות הפריע לי נושא גני ילדים ובי"ס, אבל עד היום אין עדיין תשתיות פנימיות. כשקיבלתי מפתח הבן שלי היה בן 15 ופחדתי שהוא ייצא מהבית בערב, כשלא הייתה עדיין תאורת רחוב והכל היה חשוך. מה גם שהרבה פועלי בניין ישנו פה.

"היינו תקופה מסוימת בסוג של פחד. היום יש קצת תאורה, אבל אין עדיין מדרכות או גינות ציבוריות. מאחורי הבית אמור לקום פארק, אבל אפילו עוד לא התחילו בעבודות.

"לגור בשכונה שנבנית זה בעצם לגור באתר בנייה, כל הזמן יש אבק ושומעים חציבות. בסופו של דבר זאת תהיה שכונה ענקית, וזה מדאיג כי כבר היום יש פקקים די רציניים בבוקר ובערב בכבישים שמתנקזים לשכונה. גם ככל שמשפרים את התחבורה, ופותחים עוד כביש, יש עוד אנשים שעוברים לגור בשכונה, והמצב רק מחמיר. זאת תהיה עיר שלמה ואני לא בטוחה שחשבו עד הסוף על הנושא התחבורתי".

- למה לא הלכת לשכונה קיימת?

"כי בשכונות הקיימות הדירות היו קטנות, ישנות, וברובן נדרש שיפוץ. הבנתי שבכסף שהייתי משקיעה בשיפוץ כבר יכולתי לקבל דירה חדשה ומרווחת. בשכונה החדשה הבנייה ברמה מאוד גבוהה. הדבר היחידי שבאמת חסר כרגע זה מסחר. יבנו שטחי מסחר רק עוד כמה שנים".

- במחשבה לאחור, העסקה שעשית משתלמת?

"כן, כי רציתי שדרוג לדירה, והמחירים קפצו בשנה האחרונה, כך שהיום אין סיכוי שהייתי יכולה לקנות. היום דירות על הנייר עולות 300 אלף שקל יותר".

אושרי זפרני, סמנכ"ל שיווק בחברת גיא ודורון לוי, מציין כי "רוכשים שהצליחו לזהות את הפוטנציאל של השכונה כבר לפני ארבע שנים, כשהתחיל השיווק של הפרויקט, זכו בדירות שמחירן עלה מאז בסכום שנע בין 300 ל-500 אלף שקל. אמנם הרוכשים הראשונים נכנסו להתגורר בדירה בשכונה שנמצאת עדיין בהתהוות, אך הם עשו שיקול מושכל לטווח ארוך. מחירי הדירות ממשיכים לעלות בהתאם להתקדמות בניית השכונה והתשתיות הציבוריות שבה, וכשתסתיים השכונה יהיה להם נכס שמחירו גבוה בעשרות מונים מהמחיר ששילמו בעבורו בתחילת השיווק".

"בדימונה יש או בניינים חדשים לגמרי, או בניינים בני 50 שנה ויותר"

משפחת ברשצקי

מיקום: מגדלי רג'ואן בדימונה.

הדירה: 4 חדרים.

המחיר: 880 אלף שקל.

ויקטור ואולגה ברשצקי היו מראשוני הדיירים שאכלסו את פרויקט מגדלי רג'ואן בדימונה. "אנחנו גרים בדימונה כבר שש שנים. לפני כן גרנו בדירת 3 חדרים בבניין ישן מאוד, ובשלב מסוים החלטנו למכור אותה ולקנות דירה איכותית יותר", מספר ויקטור, שעובד במפעל טבע בבאר שבע. "את הדירה שלנו מכרנו ב-460 אלף שקל, וקנינו דירת 4 חדרים במגדלי רג'ואן ב-880 אלף שקל. זה פרויקט גדול שכולל 12 בניינים, ואנחנו קנינו על הנייר דירה בבניין השני שהוקם.

בעצם זאת שכונה שלמה והמיקום שלה נוח מאוד, בכניסה לעיר. יש בעיות כמו בכל פרויקט חדש, שאין עדיין מדרכות וגינות לילדים לשחק אחר הצהריים".

- אז למה לא קניתם דירת יד שנייה, כשכל התשתיות כבר קיימות?

"בדימונה יש או שכונות ישנות מאוד, או חדשות לגמרי שנמצאות בהקמה. אין דבר כזה בניין של חמש-שש שנים. ולכן כשהחלטנו לשדרג את הדירה, האופציה היחידה הייתה דירה חדשה. במחשבה שנייה היינו עושים את אותו מהלך, כי הבנייה בפרויקט איכותית מאוד. לפני כמה שנים קנינו דירה חדשה מקבלן בשכונת רמות בבאר שבע ואיכות הבנייה הייתה גרועה. פה זה סיפור אחר".

היזם אילן רג'ואן מסביר: "הראשונים לאכלס את הפרויקט הם משפרי דיור ומצמצמי דיור מדימונה, חלקם מכרו בית פרטי כדי לעבור למגורים במפלס אחד במגדל וכן משפחות מבאר שבע שהגיעו לדימונה כתושבים חוזרים או בגלל המחירים הגבוהים בבאר שבע. הסמיכות לצירי התנועה הראשיים בעיר, תחנת הרכבת והתחבורה הציבורית, מקלים על חבלי הקליטה של הדיירים הראשונים בפרויקט.

"הכניסה בשלבים הראשונים של הפרויקט נותנת גם יתרון עצום מבחינת ערך הדירה שנרכשה כשמחירי השוק היו נמוכים יותר, ועם הזמן הערך שלה עלה מהותית, לאורך תקופת ההמתנה לאכלוס".