בשנת 1961 יצא לאור הספר "מותן וחייהן של הערים האמריקאיות", ובו תיארה העיתונאית ג'יין ג'ייקובס את האופן שבו משבשים הפרברים את המרקם האורבני: הפרדת שימושי הקרקע והחציצה בין אזורי המגורים לאזורי התעשייה, האמנות והמסחר מרוקנת את העיר מתוכן והופכת אותה למרחב מלאכותי. מרחב אורבני טבעי, אומרת ג'ייקובס, מעודד עירוב שימושי קרקע חינוך, קניות, תרבות רחוב, תיאטראות ומגורים מתקיימים בכפיפה אחת. עירוב השימושים הוא בדיוק מה שהופך את העיר לעיר.
למי שחי בעיר לא צריך להסביר את זה: התנועה הקלילה מהבית לעבודה, לבית הקפה השכונתי, לחדר הכושר, לקולנוע וחזרה הביתה היא היא סגנון החיים שהאדם האורבני מבקש לעצמו. כדי לקנות קוטג', כדי לפגוש חברים לקפה או כדי לצפות בסרט כל שעליו לעשות הוא לרדת לרחוב. הרגליים נושאות אותו לכל מקום והמכונית מיועדת לסופי שבוע בלבד - לנסיעה לארוחת ערב אצל ההורים במושב.
להשאיר את המכונית בחניון
סגנון החיים הזה הוא שהוביל את האדריכלים בתכנון מתחם המגורים החדש Gindi TLV, שהקמתו מתקיימת בימים אלו בין הרחובות חשמונאים וקרליבך, היכן שעמד עד לפני כמה שנים השוק הסיטונאי. במתחם עומדים כעת אחד עשר בנייני מגורים בני 14 קומות (הבניינים בשלב א'). השלב השני בפרויקט הוא הקמת ארבעה מגדלים בני 48 קומות, פארק אורבני שישתרע על פני 15 אלף מ"ר, בית ספר, עשרה גני ילדים ומעונות יום, מועדון ספורט וגם קניון.
"בפרבר צריך להיכנס לאוטו בשביל להגיע לכל מקום", אומרת רחל פלר אדריכלית ושותפה בכירה במשרד האדריכלים יסקי?מור?סיון, "מתחמי Mixed Use - עירוב שימושי קרקע מעודדים הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. ביחידת קרקע אחת מתקיימים מירב השימושים האפשריים שמאפשרים אורח חיים פעיל יותר ונינוח יותר, המעודד גם קיימו?ת".
מרקם אורבני אחיד
פללר מספרת שהמתחם הוא חלק ממגמה רחבה יותר של יצירת המשכיות במרקם האורבני. "השוק הסיטונאי יצר נתק במרקם העיר. זו הייתה מובלעת בתוך העיר. היום, אם הולכים לאורך קרליבך או לאורך החשמונאים רואים סביבת מגורים אורבנית אחידה. העיר נמשכת מזרחה מאבן גבירול לדוגמא מתחם שרונה. מרכז הכובד של העיר משתנה ונוצר רצף וזרימה בין חלקי העיר השונים".
כפי שניתן לנחש, מתחם גדול כזה, שבו שימושי קרקע רבים כל כך, הוא פרויקט אדיר שבו מעורבים אדריכלים יסקי?מור?סיון תכננו את הקניון ואת מגדלי המגורים, "ישר" את בנייני המגורים הנמוכים החניונים "אליקים" את המבנים הציבוריים. "יש פה מורכבות מאוד מאוד גדולה בניהול מערך של הרבה מאוד מתכננים, יועצים וקבלנים. זה קונצרט שמורכב מאוד לנצח עליו. המורכבות דרשה שיתוף פעולה אדיר ורב שיח".
בשבילי שני כיווני אוויר, בבקשה
אחד האתגרים הגדולים בתכנון מגדלי המגורים, מספרת פללר, הוא אתגר כיווני האוויר. "הדייר הישראלי דעתן מאוד ורוצה לחיות בסגנון חיים מאוד מסוים. הוא רוצה שני כיווני אוויר ואור". עם האתגר הזה התמודדו האדריכלים באמצעות צורת הבניינים המיוחדת: "זה מה שהוביל אותנו לצורת הבניינים צורת תלתן. בכל קומה 12 יחידות דיור ובכל אגף דירות מקבלות שני כיווני אוויר ואור". מאפיין נוסף של המגדלים, מספרת פללר, הוא היצע הדירות המגוון: "יש בתלתנים דירות 2 חדרים, 5 חדרים, דירות לופט ועוד. זה מאוד חריג. במדינות אחרות בעולם אין מגוון כמו זה שיש בארץ".
שוחים בבריכה על גג העולם
סוגיית כיווני האוויר והאור בבניין מתקשרת לאחת התופעות האדריכליות המעניינות שצצה בשנים האחרונות במתחמי השימוש המעורב ברחבי העולם - תופעת ה?Roof top: הקצאת שטחי קומת הגג לטובת רווחת דיירי כלל הבניין. בתלתנים תיבנה מרפסת תצפית ובה פינות ישיבה, בריכת שחייה, בר, מסעדה וטרקלין עסקים.
"קומת הגג נחשבת לקומה הרווחית ביותר ולכן היא מנוצלת בדרך כלל לבניית דירת פנטהאוז", מספרת פללר, "עד היום ברוב הבניינים בעולם נבנו שטחי הרווחה בקומת הקרקע של הבניין". לראשונה בישראל מתקיים היפוך תפקידים, וקומת הגג בתלתנים תשמש לרווחת הדיירים כולם - איש לא מקבל את קומת הגג לעצמו, אבל למעשה כולם מקבלים אותו. "זה קיים במלונות גדולים ובפרויקטים של שימוש מעורב בסין ובסינגפור", מספרת פללר, "גם מי שגר בקומת הקרקע יכול ליהנות מהגובה הרב שאליו מתנשא בניין המגורים שלו ולהשקיף על העיר, במקרה שלנו מגובה 180 מטר, מהקומה ה?48".
למידע ופרטים נוספים על פרויקט המגורים המתקדם של תל אביב